האוצר לא קנה את ההצגות של ברקת: "אין להסיק על ייקור חריג"
האוצר לא קנה את ההצגות של ברקת: "אין להסיק על ייקור חריג"
התוכנית של שר הכלכלה להכריז על מצב חירום כדי להחיל פיקוח מחירים נהדפה על ידי אגף התקציבים בנימוק של היעדר בסיס עובדתי. כעת שוקדים במשרד הכלכלה על מסמך מעמיק יותר
התוכנית של שר הכלכלה ניר ברקת להכריז על מצב חירום, שיאפשר להחיל פיקוח מחירים לפי חוק הגנת הצרכן, נתקלה בהתנגדות מצד משרד האוצר. לכלכליסט נודע שמשרד המשפטים סירב לבקשת ברקת לפרסם את החלטתו ברשומות, ונימק את התנגדותו בעמדת אגף התקציבים במשרד האוצר, שטען כי אין בסיס עובדתי להחלטת ברקת.
במסמך שגובש באגף התקציבים במשרד האוצר הדפו אנשי האגף כל אחד מנימוקיו של ברקת, והציגו את המהלך כנטול בסיס עובדתי. באגף התקציבים טענו כי על פי נתוני הלמ"ס, כלל לא התרחשה עליית מחירים חריגה בענף המזון בתקופת המלחמה. "בתקופת המלחמה מדד המחירים לצרכן עלה ב־3.5%, ומדד מחירי המזון עלה ב־4.2%. לכן ניתן להסיק כי עליית המחירים בתקופת במלחמה אינה חריגה, לא ביחס לאינפלציה הכללית במשק ולא ביחס לתקופה שלפני המלחמה. בנוסף, המחיר הסיטונאי בתעשיית המזון עלה מתחילת המלחמה בשיעור נמוך של כ־1.7%, מה שעשוי להעיד על כך שמחירי התשומות לא ירדו". עוד נטען כי מנתוני המחירים של הלמ"ס עולה כי ברוב הקטגוריות ההתייקרות אינה עולה על 6%, ובחלק מהקטגוריות ישנה אף ירידה במחיר.
לפי עמדת משרד האוצר, גם אם מחירי הסחורות וחומרי הגלם ירדו, לא ניתן לומר כי מחירי התשומות ירדו. בנוסף, יש תשומות ועלויות נוספות שצריך לקחת בחשבון כמו חשמל, מים, דלק, עלויות כשרות וכדומה. לכן לא נכון לבחון רק את מחירי הסחורות ומהם להסיק על כלל מחירי התשומות והעלויות של תעשיית המזון.
באגף התקציבים התייחסו גם לכך שעלייה ברווחיות החברות אינה בהכרח נובעת מהעלאת מחירים, וציינו כי לא ברור אילו חברות נבחנו ואם נבחן שיעור הרווחיות הכללי של הקבוצה או רק שיעור הרווחיות ביחס למגזר הפועל בישראל. בנוסף נטען כי דרושה בחינה מעמיקה יותר כדי לטעון כי שיפור הרווחיות של החברות נובע מהעלאת המחירים במלחמה.
על השטחיות בהכרזה של ברקת ניתן ללמוד מעמדת האוצר, שלפיה לא ברור מהי המתודולוגיה שנבחרה לבחינת השינוי במחירי המוצרים. "לא ברור כיצד המוצרים נבחרו ומהם אותם מוצרים. שנית, לא ברור אם בדקו את המחיר בשוק מוצר או את המחיר של מוצר ספציפי של פירמה ספציפית. ככל שבחנו את המחיר של מוצר ספציפי, הצרכן יכול לעבור לצרוך מוצר דומה של פירמה אחרת. שלישית, לא ברור אילו סופרים ובאילו אזורים בחרו לדגום, ולא ניתן הסבר מדוע מה הם הסופרים והאזורים המייצגים. לכן נדרשות הבהרות על מתודולוגיה שנבחרה לבדיקת מחירי המוצרים".
כעת שוקדים במשרד הכלכלה על גיבוש מסמך מעמיק יותר, שיוכל לתת מענה לסוגיות שהעלה אגף התקציבים במשרד האוצר, במענה ליוזמה. ברקת יידרש עוד להוכיח למשרד המשפטים כיצד היוזמה שלו לא תפגע בזכויות הקניין של החברות. כך או אחרת, לא מדובר בפתרון מיידי לעליות המחירים בשוק.
