ניתוחבאוצר מנסים להציב גבול לזינוק העצום בתקציב הביטחון
ניתוח
באוצר מנסים להציב גבול לזינוק העצום בתקציב הביטחון
הכלכלן הראשי הציג את העקרונות שצריכים להנחות את ועדת נגל בקביעת "התוספת למערכת הביטחון"; בין היתר הוא מציע לממן את התוספות על ידי קיצוצים או מסים ולא בהעמקת הגירעון; ומבהיר כי עדיף גיוס של חיילי חובה על מילואים, כשהמשמעות היא גיוס חרדים
הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמזון הגיש נייר עמדה לוועדה לבחינת תקציב הביטחון (ועדת נגל) ובו הוא מציג את העקרונות שצריכים להנחות את הוועדה בקביעת "התוספת למערכת הביטחון". לדבריו, יש לממן את התוספות באמצעות קיצוצים או מסים ולא באמצעות העמקת גירעון, זאת מכיוון שכבר היום הגירעון המבני בישראל גבוה. בנוסף, יש להימנע מתוספות במנגנון אוטומטי. כלומר, הכלכלן הראשי מציע לתחום בזמן את התוספות התקציביות שיינתנו במסגרת הוועדה, והוא מתנגד לרעיון "להצמיד את תקציב הביטחון לאחוזי תוצר".
מעבר לכך, הכלכלן הראשי מפנה את תשומת הלב למחיר הכלכלי המשמעותי שמשלם המשק בשל שירות המילואים וקורא לוועדה להעדיף גיוס של חיילי חובה. משמעות העדפה זו היא לפעול לשילוב האוכלוסייה החרדית בצבא ולהרחבת מסלולי הלוחמה לנשים.
מרביתו של המסמך נועדה להדגים את החשיבה הכלכלית סביב הגדלת תקציב הביטחון שפוגעת בצמיחה בטווח הארוך. על פי האוצר, תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הביטחון תפגע בפעילות הכלכלית בהיקף של בין 1.5 ל־3 מיליארד שקל בשנה, וזאת ללא חישוב הפגיעה דרך האפיק של חיילי המילואים שנעדרים מעבודתם. כלומר, המשמעות היא שהעלות האמיתית של תוספת 10 מיליארד שקל לתקציב הביטחון הם כ־13 מיליארד שקל. לשם ההמחשה הכלכלן הראשי מכנה זאת "עלות של כ־1,150 שקל לתושב או כ־4,000 שקל למשק בית מדי שנה".
לאברמזון חשוב לשכנע את הוועדה כי מימון התוספת באמצעות הגדלת הגירעון הוא מסוכן. הוא מסביר זאת כך: עליית הגירעון מגדילה את יחס החוב־תוצר, וממילא מגדילה את עלויות הריבית, עלויות הריבית מקטינות את ההשקעות במשק (הפרטיות והממשלתיות), וממילא יש ירידה בצמיחה ובתוצר. בנוסף, אברמזון מזכיר את המובן מאליו: ככל שיחס חוב־תוצר גבוה יותר, יהיה קושי לגייס כספים כשיהיה אירוע מפתיע אחר. חוקרי הכלכלן הראשי מבהירים זאת במספרים: "אם יחס חוב־תוצר עולה ב־10%, אז הריבית על החוב תעלה ב־1%-0.5%, מה שיוריד השקעות ויקטין את התוצר בטווח הארוך ב־5.5%-3%, כלומר אובדן פעילות כלכלית של 110-50 מיליארד שקל מדי שנה".
בתוך כך פורסם אתמול כי הגירעון הממשלתי ירד באוקטובר ב־0.6% ועמד על 7.9% תוצר (154.1 מיליארד שקל). ירידה זו היתה צפויה והיא נובעת מכך שהגירעון באוקטובר אשתקד היה חריג בהיקפו בשל פרוץ המלחמה ועמד על כ־22.9 מיליארד שקל לעומת 11.2 מיליארד שקל באוקטובר הנוכחי. עם זאת, הירידה בגירעון בחודש זה ובחודשיים הבאים תהיה נמוכה ממה שחזו לפני כמה חודשים באוצר, זאת בשל התארכות המלחמה, התפתחות החזית הצפונית ודחיית כספי הסיוע האמריקאי לשנה הבאה. הגירעון בסוף השנה צפוי לעמוד, לפי הערכות האוצר, על כ־7.7%, ולא על כ־6.6% - שהוא יעד הגירעון שנקבע בתקציב.
ביטול פטורים ממסים
אם לא בוחרים בגירעון למימון ההגדלה, האוצר מציע שלושה רכיבים שצריך לשחק ביניהם: הוצאות אזרחיות, נטל המס, והוצאות הביטחון. בנוגע להוצאות הביטחון, עוד לפני המלחמה היינו המדינה עם שיעור ההוצאה הגדול ביותר לביטחון, ואילו בהוצאה אזרחית היינו עוד לפני המלחמה בין המדינות עם שיעור ההוצאה הנמוך ביותר בתחום זה. לעומת זאת, נטל המס בישראל די דומה לממוצע, כשמעמד הביניים הגבוה (עובדים שמשתכרים 167% מהשכר הממוצע במשק) משלם בישראל מסים גבוהים מממוצע ה־OECD. התמונה הזו מציגה שאנו די צפופים מתחת לשמיכה, ואין הרבה לאיפה למשוך.
חוות הדעת של הכלכלן הראשי היא הזדמנות טובה להבין מה באמת חושבים באוצר על המסים שנבחרו לממן את הגידול הקבוע בהוצאות הריבית והביטחון. הוא מספק מעין "מדריך להעלאות מסים" והמלצות לסדרי עדיפויות. הגדלת ההכנסות ממסים הטובה ביותר היא מלחמה בהון השחור, ואכן, הכלכלן הראשי מציין כי בתקציב 2025 יש כמה מהלכים בכיוון זה. אלא שכאן המקום להזכיר כי שני מהלכים למלחמה בהון השחור - דיווח על הכנסות משכר דירה, וחובה להתקין דלקנים בכדי לקבל החזר מס על דלק - תקועים בוועדת הכספים כבר חודשים רבים.
העלאת המסים המומלצת הבאה היא ביטול פטורים ממס, כמו ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות, פטור מע"מ על פירות וירקות, פטור ממס שבח על דירות מגורים, פטור ממס על הכנסות משכר דירה, וצמצום ההטבות לחיסכון הפנסיוני. בנושא זה הממשלה נכשלה כישלון חרוץ, כשאפילו ביטול הפטור החריג ממע"מ על תיירות באילת ירד מהפרק. כל אלה נאמדים בכ־105 מיליארד שקל.
העלאת מס הכנסה רק בשלב האחרון
העלאת המסים הבאה בתור היא מיסוי השפעות חיצוניות, דוגמת מס צריכת סוכר, מס על כלים חד־פעמיים ומס נסועה על רכבים חשמליים. מסים אלו מוצדקים כלכלית כי המיסוי נועד לשקף לפרט את העלות המשקית של התנהגותו. אין צורך להזכיר כי המסים הללו לא נכללו בחוק ההסדרים ל־2025, אף שהם יכלו למנוע העלאת מסים אחרת.
מבחינת הכלכלן הראשי, רק כשממצים את שלושת סוגי המסים הראשונים, ניתן לעבור להעלאת שיעורי המס, וגם שם יש להעדיף מסים שוטפים על נדל"ן למגורים (מעין ארנונה) שהכי פחות פוגעים צמיחה, או הגדלת שיעורי מע"מ. רק אחרי כל המסים הללו, כשכלו כל הקיצין, יש לפנות להעלאת מס הכנסה. נזכיר כי הצעדים המשמעותיים ביותר בצד ההכנסות שנקטה הממשלה, הם דווקא העלאת שיעורי מס הכנסה ומס ביטוח לאומי, שיחד הם צפויים לעלות ביותר מ־14 מיליארד שקל. זאת אף שהיה ניתן להמיר את הצעדים הבלתי מומלצים הללו בהטלת מיסוי על פעולות שמייצרות השפעות חיצוניות שליליות למשק כמו צריכת סוכר, כלים חד־פעמיים ונסועה.
סוף המסמך של אברמזון מוקדש למאבק ברעיון של "הצמדת תקציב הביטחון לתוצר". הכלכלן הראשי סבור כי קשה להצדיק רעיון כזה, מכיוון שתקציב הביטחון צריך להיקבע לפי מהות האיומים וללא קשר לרמת התוצר. עם זאת, הוא מודה שיש היגיון להצמיד חלק מהוצאות הביטחון למדדי מחירים רלבנטיים. לסיכום, הכלכלן הראשי מציע להצמיד את תקציב הביטחון לאינפלציה ולא לתוצר.
