דו"ח הסנגוריה: התלונות למח"ש זינקו ב־65% מאז מינוי בן גביר לשר
דו"ח הסנגוריה: התלונות למח"ש זינקו ב־65% מאז מינוי בן גביר לשר
מספר התלונות על אלימות שוטרים שהוגשו בליווי הסנגוריה הציבורית קפץ אשתקד ל־265; בעקבות המלחמה מספר הכלואים חורג ב־45% מהתקן המקסימלי; ב־10% מהתיקים התביעה חזרה בה מהגשת אישום בשל "עבירות פעוטות ערך"
מספר התלונות למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שהוגשו בליווי הסנגוריה הציבורית עלה בכ־123% בתוך שנתיים: 119 תלונות על אלימות משטרתית נגד אזרחים הוגשו ב־2021, 161 תלונות ב־2022 ו־265 תלונות ב־2023, השנה שבתחילתה החל איתמר בן גביר לכהן כשר לביטחון לאומי. הנתונים נחשפים בדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית הארצית, ואינם כוללים את כלל התלונות שהוגשו למח"ש.
"התנהלות פלילית ואלימה מצד גורמי אכיפת החוק היא בעלת השלכות על ניהול התיק הפלילי ועשויה לבסס טיעונים בשלבים שונים בו, הן בבית המשפט והן במסגרת שיח עם גורמי התביעה", ציינה הסנגוריה הציבורית. הסנגוריה הוסיפה כי היא מקדמת באופן יזום תלונות למח"ש על התנהלות לקויה "מתוך תפיסה כי יש לייחד מאמצים לטיפול בפגיעה בזכויות בהליך הפלילי כבר במפגש הראשוני בין שוטר לאזרח, בפרט כאשר המפגש מסלים לאירוע אלימות". בדו"ח מוצגות כמה דוגמאות לתלונות שהוגשו למח"ש על אירועי אלימות שוטרים בשנה החולפת, כמו המקרה של השוטרים שהכו עצור פלסטיני והטביעו על לחיו סימן מגן דוד.
בדו"ח השנה יוחד פרק שעוסק באתגרים שאיתם נאלצה להתמודד הסנגוריה הציבורית בעקבות המלחמה, בין השאר חקיקת חירום שהפכה שכיחה מאז 7 באוקטובר. לדברי הסנגוריה, "חלק מהסדרי החירום הביאו לפגיעה קשה, מתמשכת ואף חסרת תקדים בזכויות העצורים, הנאשמים והאסירים ובתקינותם של הדיונים המשפטיים".
בסוגיית תנאי הכליאה צוין בדו"ח שבעקבות ההכרזה על "מצב חירום כליאתי" בהוראת שעה, שהקפיץ את מספר העצורים מאז פרוץ המלחמה (הן הביטחוניים והן הפליליים), מספר הכלואים בישראל עמד על כ־21 אלף, שהם 45% יותר מהתקן המקסימלי של שירות בתי הסוהר (14.5 אלף), כפי שאושר על ידי הוועדה לביטחון לאומי בכנסת.
לדברי הסנגוריה, כ־55% מן הכלואים סובלים מ"תנאי צפיפות קשים" ותנאי מחיה שאינם עומדים בהוראות הדין (3 מ"ר לכלוא, כפי שנקבע בבג"ץ). כמו כן כ־4,200 כלואים אינם במיטה, אלא על מזרנים על רצפת התא. "לא ניתן להשלים עם מציאות בה מוחזקים אלפי עצורים ואסירים בשטח מחיה בלתי אנושי לאורך תקופה הולכת ומתמשכת, במיוחד כאשר אסירים ועצורים רבים נמנים עם האוכלוסייה שנפגעה במלחמה".
הסנגוריה סבורה שהפתרון לבעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת: הפחתת שיעורי המעצרים, בפרט בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים, הגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם ועוד. לדברי הסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד־כנען, "לאחרונה התפרסם שרשויות המדינה נאלצו לשחרר כלואים רק בשל מחסור במקומות כליאה. זה שנים שהסנגוריה הציבורית מתריעה מפני החרפת משבר הכליאה בישראל וממדיו. לאור חומרת המצב הדגשנו שוב ושוב שאין די בבינוי של בתי כלא נוספים, הדבר דומה לסלילת כבישים כדי להתמודד עם בעיית הפקקים, אך אלה רק מתמלאים. עתה ברור לכל כי ראוי היה לאמץ חלופות לכליאה של עצורים ואסירים פליליים ברף הנמוך. אחד הפתרונות שראוי לקדם ללא דיחוי הוא ריצוי מאסר בית באיזוק אלקטרוני".
הדו"ח עוסק גם בייצוג אנשים שנפגעו מהמלחמה: קרובי משפחה של חללים או נפגעים, מפונים מבתיהם, אנשים שהתפרצו אצלם חרדות וטראומות קודמות או שחוו משבר כלכלי מהמלחמה ועוד. כך למשל מוזכר ייצוג של חייל מילואים שיצא לחופשה, ומחשבות שווא הובילו אותו לפרוץ לביתה של שכנתו כדי להגן עליה ממחבלים. "בחלק מהמקרים הצליחו הסנגורים להביא לידי ביטוי מוצלח את פגיעות המלחמה בהליכים שנוהלו, אך לא תמיד… הניסיון המצטבר עד כה מייצוג לקוחות שהם נפגעי מלחמה מעלה חשש כבד כי נזקו של ההליך הפלילי במקרים אלה רב מתועלתו", צוין בדו"ח. "עיקר המאמץ בתיקים מסוג זה צריך להיות מכוון למישורים בתחום השיקום, הטיפולי והרווחה".
שיקול דעת לקוי
פרק מרכזי בדו"ח עוסק ב"יעילות מול צדק". בישראל מוגשים מדי שנה כ־45 אלף כתבי אישום. ריבוי ההליכים מיתרגם לעומס רב על כל המערכות ולהתארכות ההליך הפלילי. על רקע זאת התעורר שיח בנושא יעילות ההליכים (סדרי הדין והראיות), והסנגוריה מציינת כי "התמשכות ההליך הפלילי גורמת לעינוי דין קשה לחשודים ולנאשמים, והיא סבורה שההליך הפלילי יהיה גם יעיל וגם צודק".
כך למשל הדו"ח ציין לרעה את התופעה של הגשת כתבי אישום בגין מעשים פעוטי ערך, שלעמדת הסנגוריה "רחוקים מן הרף הפלילי, ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתבי אישום". בסנגוריה סבורים שמדובר ב"בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור", היות שבמקרים רבים התביעה עצמה חוזרת בה מכתבי האישום לאחר שהוגשו, וההליך מבוטל או מופנה לאפיקים כמו הסדר מותנה או קנס מינהלי.
על פי הדו"ח, שיעור התיקים בייצוג הסנגוריה הציבורית שבהם בוטל כתב האישום עמד אשתקד על 10.5%, שהם 1,557 כתבי אישום. לדברי הסנגוריה, "לפחות חלק ניכר מהם מוטב שלא היו מוגשים מלכתחילה. ממצאים אלו מלמדים על הצורך להפעיל שיקול דעת נוסף לפני נקיטת הליכים פליליים במקרים פעוטי ערך שאינם מצדיקים זאת".
פגיעה בזכות הערעור
עוד נושא שנדון בדו"ח הוא "שחיקת זכות הערעור בשם התייעלות", כלומר היענות המערער ללחץ שמפעיל עליו בית המשפט במעמד הדיון לחזור בו מערעור שהגיש (על ההרשעה או על העונש). בדיקת הסנגוריה העלתה כי "בשיעור ניכר של המקרים בתי המשפט דוחקים בהגנה לחזור בה מן הערעור", והנתונים הצביעו על פער בין המחוזות השונים. במחוזי בחיפה ההגנה חזרה בה מערעורים בכ־18% מהמקרים, ובמחוזי תל אביב בכ־48% מהערעורים. בסנגוריה טוענים כי בתי המשפט עושים זאת בשל העומס הרב המוטל עליהם, אלא שיש בכך קושי רב ש"פוגע בצורה קשה דווקא בזכויותיהם של נאשמים בהליך הפלילי, ומקשה עליהם למצות את זכות הערעור החוקתית הנתונה להם".
עוד בנושא ה"יעילות מול הצדק", צוין בדו"ח נושא הדיונים בבתי המשפט בהיוועדות חזותית על פי הוראת שעה ממאי 2022. בסנגוריה ערכו מחקר בשטח, ממנו עלה ש"בצד היתרונות הטמונים בהסדר ההיוועדות החזותית, ובראשם צמצום ההשפעה הקשה של הליך ההובלות המתיש, מצטיירת תמונה מטרידה של פגיעה רחבה בזכויות יסוד של העצורים הנשמעים בדרך זו ובתקינות ההליכים המשפטיים. במצב הדברים הנוכחי נפגעת קשות יכולתם של העצורים לנכוח, להבין ולקחת חלק פעיל בדיון הקובע את גורלם, באופן המעורר את השאלה אם ראוי ומוצדק להמשיך ולהאריך את הסדר הוראת השעה במתכונתו הקיימת או שמא מתחייבת הכנסת תיקונים שיצמצמו את היקף הפגיעה".
