"חובתם האזרחית של עורכי הדין מהמשרדים הגדולים להתגייס ולהגן על מערכת המשפט שלנו"
"חובתם האזרחית של עורכי הדין מהמשרדים הגדולים להתגייס ולהגן על מערכת המשפט שלנו"
רבים מעורכי הדין הבכירים בתחום הליטיגציה המסחרית מודאגים בימים אלה. בין אם מירידת אמון הציבור במערכת המשפט וההשלכות הנלוות לכך, ובין אם מהשימוש והניגוח המתבצע בה עבור צרכים פוליטיים על רקע תקופת הבחירות. בכירי ענף הליטיגציה המסחרית נפגשו בשבוע החולף במסגרת פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית והעלו לדיון את הסוגיות האקטואליות המעסיקות את תחום הליטיגציה המסחרית ואת מערכת המשפט כולה
פורום Duns 100 לבכירי המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית הוא מפגש בו נוכחים כמה מהמוחות החריפים ביותר בעולם המשפט בישראל ומדי שנה מתקיים בפורום דיון מרתק על מצב הענף ועל המערכת המשפטית כולה. אולם, נדמה שהשנה המפגש הפך לסוער יותר בהשוואה לשנים קודמות, הרבה בגלל הבחירות הקרבות והצעתו של ח"כ בצלאל סמוטריץ' להחיל את תכנית "חוק וצדק" על מנת לבצע רפורמות מרחיקות לכת במערכת המשפט. לצד ההסכמה כי נדרשות רפורמות שיסייעו בחיזוק מעמד המערכת המשפטית והגברת או החזרת האמון במערכת המשפט, כמו גם למען ייעול ושיפור עבודת המערכת, רבים מעורכי הדין ציינו בפורום כי השינויים המוצעים על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ' עלולים לפגוע קשות במערכת משפט ליברלית וחופשית, "תחום הליטיגציה המסחרית תמיד סוער ומעניין, במיוחד בימים אלו, כשבועיים לפני מערכת בחירות נוספת, ניתן לשים לב כי מערכת המשפט גם היא במוקד בצורה מטרידה", אמרה אפרת שגב, סמנכ"לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט, שפירטה לגבי המגמות האקטואליות המאפיינות את התחום, "בשנים האחרונות אנו עדים לירידה בכמות המוסמכים לעסוק בתחום זה, לאחר הצפת המקצוע בשנים עברו וניתן לייחס זאת ליוקרת המקצוע וחשיבות מקצועיות עורכי הדין".
במהלך הפורום עלו לדיון נושאים נוספים, כגון: שלילת האפשרות של בתי המשפט הפדרליים להוציא צווי גילוי מסמכים בהליכי בוררות בינלאומית, קצב פעילות בתי המשפט ובתי הדין בסגירת תיקים, הגבול הדק שבין סנגור לדובר תקשורתי, השפעת התקשורת על ניהול משפט ועל שופטי בית המשפט ועוד. הפורום נערך במלון רויאל ביץ' בתל אביב בהנחיית ברוך קרא.
רוצים שינוי
כאמור, משבר האמון של הציבור במערכת המשפט רק הולך ומחריף ועל רקע מערכת הבחירות הטון הביקורתי והמגוון כלפי המערכת הולך וגדל ועורכי הדין התייחסו לנושא באופן נרחב. עורכי דין רבים ציינו אילו רפורמות חשוב לבצע כדי להחזיר את האמון לבית המשפט, וגם להפוך את עבודתו לנכונה ויעילה יותר.
עו"ד אביעד שאולזון, שותף בקוסטליץ ושות', עורכי-דין, הציע מספר פתרונות להחזרת האמון בבתי המשפט, "לשם השבת אמון הציבור במערכת המשפט, הרי שמנקודת המבט של הליטיגציה המסחרית, ישנה חשיבות עליונה לכך שהצדק לא רק יראה ויעשה, אלא בעיקר שהצדק יעשה במהירות האפשרית. מגמה זו החלה לצבור תאוצה עם כניסתן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף, אך ללא תוספת תקנים לרשות השופטת וקיצור משמעותי של משך ההליכים המקדמיים, לא תהיה לכך השפעה ממשית על אורך ההליך המשפטי".
גם עו"ד יובל אדלר ממשרד בן ארי, פיש, סבן&קומיסר, התייחס לבעיות הפוגעות באמון הציבור במערכת, "אמון הציבור בביהמ"ש מתרסק. אין חולק. לטעמי, מקובל לחשוב שהדבר נעוץ בפסיקותיו של ביהמ"ש העליון. אלא שלטעמי, הדבר נובע דווקא מהיחשפות הציבור לערכאות השיפוט הנמוכות, שם הבעיות רבות: רמת חלק לא מבוטל מהשופטים אינה מספקת; העומס אדיר. בהתאם, אין יכולת להתעמק, אין סבלנות לשמיעת ראיות ולטיעונים, ויש ניסיון לכפות, בכל מחיר, פשרות. לצערנו, כניסתן של התקנות החדשות, שהעניקו לשופטים כוח רב בהרבה, הפכה את המתדיינים, פעמים רבות, לתחושה שהם בקזינו".
עו"ד אורן טננבוים, שותף במחלקת ליטיגציה במשרד מ. פירון ושות' התייחס לרפורמות שמערכת המשפט צריכה לבצע כדי להחזיר את אמון הציבור בה. לדבריו, "על מערכת המשפט ליצור גוף ביקורת אפקטיבי ולהעמיק את תהליך ההתמקצעות של בתי המשפט והשופטים. האזרח רוצה להאמין שהשופט אשר דן בעניינו בקיא בתחום שבו עוסק התיק, וכפי שיש מחלקה כלכלית בבתי המשפט המחוזיים, כך נכון לקבוע תחומי התמחות ספציפיים. אני מאמין שמהלכים אלו יסייעו לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט".
עו"ד אילן שרקון, מייסד ושותף, במשרד שרקון, בן עמי, אשר ושות', הסביר כי, "ראשית, מערכת המשפט חייבת להיות פתוחה לשמיעת ביקורת מכל הגורמים. הביקורת אך ורק אמורה לקדם את מערכת המשפט וזאת על מנת לייצר אווירת אמון של הציבור במערכת. מינוי מבקר חיצוני למערכת היא עניין מבורך וחשוב מאוד ותפקיד זה והמלצותיו חייבות להתפרסם ולקבל משקל משמעותי ורב יותר כלפי המערכת זאת על מנת לאפשר למערכת לשמוע ביקורת וכן לתת לציבור כתובת ברורה לצורך העברת הביקורת. שנית, המערכת צריכה להיות פתוחה גם לביקורת של לשכת עורכי הדין, בכדי לרכוש את אמון הצרכנים הראשיים של השופטים שהם עורכי הדין".
עו"ד רחלי פרי- רייכמן, שותפה במשרד הרצוג פוקס נאמן, חיוותה דעה לגבי יעילות התקנות החדשות, "התקנות החדשות תכף "חוגגות" שנתיים מיום כניסתן לתוקף, וזהו זמן טוב להיזכר כי מטרותיהן הן, בין היתר, לקצר, לייעל ולפשט את ההליך ולנסח את כתבי הטענות באופן שיחייב מוכנות מצד בעלי הדין בתיק. בתחילת הדרך בתי המשפט העניקו, ובצדק, תקופת הסתגלות לחוקי המשחק החדשים, בכך שלא עמדו בדווקנות על דרישות התקנות. כיום, מסתמנת תחילתה של מגמה המבשרת על שינוי, אולם, מגמה זאת מצויה בראשיתה ועדיין קיים פער משמעותי בין התקנות כלשונן למציאות בשטח. משכך, ובכדי ליישם את המהפכה כמו גם להגשים את תכלית הרפורמה, על הצדדים כולם, לרבות בית המשפט, להקפיד על שימוש מושכל בסט הכלים הנרחב שניתן לבית המשפט במסגרת התקנות".
עו"ד אייל אברמוב, מייסד ושותף באברמוב ושות' עורכי דין, ציין כי נדרשות רפורמות נוספות, כשהוא מציין את אלה הקשורות לניהול תיקים בתחום דיני המשפחה, "כחלק מהרפורמה חייבים לקדם כינון של בתי משפט מקצועיים בתחום התשתיות והוצאת תיקים בעלי אוריינטציה תאגידית מבתי משפט לענייני משפחה"
עו"ד דנה בטאט, שותפה במחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' דיברה על האפשרות להפחתת העומס הרב בבתי המשפט באמצעות השימוש בכלי הבוררות, "אנחנו יכולים להקל על העומס הרב שקיים על המערכת המשפטית, בין היתר, באמצעות הפנייה של תיקים מתאימים לבוררות. בוררות יוצרת אלטרנטיבה יעילה, מקצועית וטובה לניהול סכסוך מסחרי בבית משפט. יש היום מספר מוסדות בוררות מצוינים בהם שופטים בדימוס ועורכי דין מנוסים. אפשר ורצוי לייעל גם את אופן השימוש בבוררות - לדוגמא, על ידי הגדרה ברורה של זהות הבורר, אופן מינויו הבורר והגדרה רחבה של סמכויות הבורר. כמובן שיש תיקים שצריכים להתברר בבית משפט, תיקים שיש בהם עניין ציבורי ותקדימי - שיכולים להגיע להלכה חשובה ומשמעותית. החובה שלנו כמי שמנהלים הליכים משפטיים שמייצרים את הפסיקה ואת הדין- לדעת לבחור אילו תיקים אפשר לנהל בבוררות ואילו תיקים צריך לנהל בבתי משפט."
עו"ד ניר סברוב, שותף מנהל ומנהל מחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד שניצר, גוטליב, סאמט ושות', התייחס גם הוא לנושא הבוררויות ככלי יעיל שיש להשתמש בו יותר, "לרוב אני עוסק במחלוקות כלכליות גדולות. ככלל אלה מחלוקות ענק בהן עולות שאלות של עובדה/הנדסה/כלכלה ומשפט .הרושם הוא שבתי המשפט מתקשים לנהל תיקים מסוג זה – זה מתיש, המון חומר, ריבוי עדים - כל זה מקשה על המערכת.
בהשוואה לכך, בבוררות הדיונים ממוקדים, דיסקרטיים יחסית, ויותר גמישים בכל הקשור לפרוצדורה. מעבר לכך, אתה תנסה למנות בוררים שמכירים את עולם התוכן המדובר. מה שבטוח שאם יש תיקים כאלה שמגיעים למערכת, כלומר לבתי המשפט – הרי שיש לנהל את המשפט בהתאם למורכבותם, כלומר להתאים את ניהול התיק. אגב, אפשר גם להקל על ניהול הליכים מקדמיים על דרך של דיונים בזום".
ד"ר יעל ארידור בר –אילן, מייסדת ובעלים ב'ד"ר יעל ארידור בר-אילן; משרד עו"ד' הוסיפה כי "כשמדברים על מערכת המשפט זו האחריות שלנו לחנך לגבי העקרונות שביסודה. יש לנו מערכת משפט שמבוססת על יסודות איתנים, הפרדת רשויות ועצמאות שיפוטית. מערכת איתנה נמדדת בכך שהיא לא הולכת לפי הלך-רוח כזה או אחר. אם מדברים על רפורמה, צריך לדבר על כך שבישראל אין חוקה. בישראל יש נטייה שכל פעם שמשהו לא מוצא חן מיד להציע לשנות את השיטה וזו טעות. יש כלים במערכת לטפל בכשלים בהתבסס על הידע שנרכש. יש אחריות גם לעורכי הדין לחנך את הדור הבא״.
"חוק וצדק"? עורכי דין רבים חושבים שלא מדובר בתכנית המיועדת ליישום הערכים שעל שמם נקראת התכנית של ח"כ בצלאל סמוטריץ'
עורכי דין רבים אימצו קו תקיף נגד הביקורת התדירה והחריפה נגד מערכת המשפט. עו"ד אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות אמר כי, "שני נכסים עיקריים יש לנס הזה שנקרא מדינת ישראל: צה״ל ומערכת המשפט. שניהם לא מובנים מאליהם. שניהם טעונים התגייסות מתמדת והגנה של החברה הישראלית כולה. בפרט, זוהי חובתם האזרחית של עורכי הדין מהמשרדים הגדולים להתגייס ולהגן על מערכת המשפט שלנו, בדיוק כמו החובה להתגייס לשירות מילואים שבו מגנים על המדינה וגבולותיה. מי שחושב שערכי הדמוקרטיה, שכוללים את עצמאות מערכת המשפט, ההגנה על זכויות אדם, זכויות יסוד של מיעוטים ומוחלשים זו ירושה מובטחת, עלול להתעורר בוקר אחד למציאות אחרת. מערכת המשפט ועצמאותה הם כמו אגרטל עדין. אם יתנפץ - לא ניתן יהיה להדביקו ולשחזרו.
אין הכוונה שמערכת המשפט חסינה לביקורת. מעולם לא חסרה בדיון הציבורי ביקורת על פסקי דין של כל הערכאות. הביקורת חשובה, אבל אסור שהביקורת תכפור בעיקר. אסור שהיא תהיה אלימה. הדיון על פסקת ההתגברות למשל פחות מדאיג אותי לגופו. יותר מדאיגה אותי ההתלהמות והביקורת הלא מוצדקת שנלווית להצדקת פסקת ההתגברות. אסור שהיא תפגע במרקם האמון של החברה הישראלית במדינה ומוסדותיה, כי זהו מתכון בטוח לניפוץ החברה לרסיסים ושבטים".
עו"ד אופיר צברי, ממשרד SF - צברי-פרקש ושות', עורכי דין ציין גם הוא כי, "בכל הכבוד לא נראה שמדובר באמת בכוונה לביצוע רפורמה במערכת המשפטית. נדמה שמנסים לקחת דיון לגיטימי בצורך ברפורמה בהיבטים כאלה או אחרים, ככסות לדיון לא לגיטימי, בניסיון לבטל עבירה מחוק העונשין, הפרת אמונים, שנועדה להגן על הציבור מפני שחיתות של נבחריו.
איפה עובר הגבול? מחר יבקשו נבחרי הציבור לבטל את עבירת השוחד? זה לא דיון על מערכת המשפט אלא על אנשים שרוצים חופש לבצע עבירות. לטעמי זו עזות מצח והכללת הניסיון לבטל את עבירת הפרת האמונים מספר החוקים תחת מסגרת של רפורמה, הופכת את הדיון בכל הרפורמה, לטעמי, ללא רלוונטי.
לדעתי כל אזרח שהמדינה חשובה לו, צריך להתנגד בכל תוקף לניסיונות להתיר את השחיתות ואני באופן אישי אעשה כך".
עו"ד ברוריה לקנר, שותפה בכירה במשרד בן שחר, לקנר ושות', משרד עורכי דין, דיברה על ההקשר הישיר בין הביקורת על בית המשפט לבין הבחירות הקרובות, "מערכת הבחירות הפעם היא על פניה של הדמוקרטיה הישראלית ועל גורלה של מערכת המשפט. הרפורמה המוצעת ע"י חה"כ סמוטריץ' שמציעה לבטל את עבירת המרמה והפרת אמונים מספר החוקים מבקשת להפוך שחיתות לנורמה שלטונית ומעניקה פרס למושחתים. אם כל פוליטיקאי יהיה רשאי לפעול לקידום האינטרסים הפרטיים שלו, לקבל כספים ולפעול תוך ניגוד עניינים - השחיתות תהפוך לנורמה שלטונית. זהו מצב מסוכן ואת הסכנה הזו חובתנו לסכל. צריך לקרוע את המסכה מפרצופה של הרפורמה הזו ויפה שעה אחת קודם".
עו"ד יאיר ליבוביץ, שותף בכיר במשרד ב. לוינבוק, אמר כי, "בניגוד למיתוס 'חוסר משילות הממשלה שנגרם ע"י שלטון בג"צ', הרשות השופטת בישראל היא הרשות החלשה ביותר. האמירות הטוענות שהשופטים שולטים במדינה נאמרות על ידי גורמים בעלי אינטרס מובנה להחליש את המערכת. ובאופן ציני, אותם אנשים שעסוקים כבר תקופה ארוכה בהסתה נגד מערכת המשפט, הם אלו שזועקים כי "אין אמון לציבור".
כך לדוגמא, ההצעות החדשות לחיקוק פסקת התגברות, חוק צרפתי וביטל עבירת הפרת האמונים - כולם יודעים שהן חלק מהניסיון לפורר את מערכת המשפט. אין להתעלם מסכנות ההצעות הללו. לרשות השופטת אין צבא, אין משטרה, היא אינה יכולה לקבוע תקציב, וכל מה שיש לה זה היושרה של חבריה ואמון הציבור.
אין בישראל בעיה של חוסר משילות, אלא עודף משילות וחוסר בשומרי סף ובגורמים מרסנים. הממשלות בישראל עושות בפועל מה שהן רוצות – בג"צ ממעט להתערב, ומחקרים שנעשו הראו שכ-95% מהעתירות אליו נדחות, ובענייני ביטחון אף יותר מזה".
עו"ד אלון פומרנץ, השותף המנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות', התייחס לרפורמה החדשה שהציגה מפלגת הציונות הדתית ול"תרבות הפייק ניוז" שפשתה בעולם הפוליטי, על רקע ריבוי מערכות הבחירות והדיון בנושא כתבי האישום נגד נתניהו. לדבריו, "תמיד נחשוב שנמצא את התרופה באיזו שהיא רפורמה חדשה, אבל ראינו בעבר שההשפעה מזערית. מעבר לכך, אנו מזהים קלות בלתי נסבלת בה מועלות טענות סרק או טענות בעלמא שאין מאחוריהן דבר ושכל מטרתן היא לעכב, לסרבל או פשוט לזרות חול בעיני בית המשפט מתוך מטרה ברורה - עיוות דין או עינוי דין. אם בעבר חונכנו בפקולטה שעורך הדין אמור לאתר את שביל הזהב בין היותו מייצג הלקוח לבין היותו "קצין בית המשפט", הרי שכיום המטוטלת נוטה לכך שבמקרים רבים עורך הדין משמש כשופרו של הלקוח, גם כשטענותיו 'קשות לעיכול'. תרבות השקר תימשך. הרי אם נאפשר לאנשי ציבור להפיץ 'פייק ניוז' כדי להשיג את מטרותיהם, מדוע שלאיש הקטן ולעורך דינו יהיה אסור לעשות כן?".
עו"ד צפריר נגבי, שותף מייסד וראש מחלקת הליטיגציה במשרד נגבי, כהן, איל ושות' התייחס גם הוא ליוזמה החדשה של מפלגת הציונות הדתית. "להצעה שהונחה יש מטרות ומניעים ברורים והיא השמדה עצמית של המערכת. יחד עם זאת, יש להודות כי חלקים במערכת אכן ראויים לביקורת וגם רמת השיפוט בישראל אינה אחידה. לכן, אילו דעתי הייתה נשמעת הייתי מחזיר את משוב השופטים. זהו כלי חשוב והמקום היחידי בו היינו יכולים לתת את האינפוט שלנו על המערכת".
ד"ר גיל אוריון, שותף וראש מחלקת ליטיגציה במשרד פישר (.FBC & Co), הבהיר כי, "יש לנו מערכת משפטית מעולה, הנהנית מעצמאות שיפוטית ומאי תלות במערכת הפוליטית. אסור לפגוע בנכס הזה, שהוא נשמת אפו של משטר דמוקרטי תקין ושל מערכת כלכלית חיה ונושמת. יש מי שמבקשים להיתלות בפגמים כאלה ואחרים במערכת כדי לנצל את ההזדמנות ולפגוע בעצמאותה ובאי תלותה. אסור בשום פנים ואופן להתפתות לכך. יש מקום להאזין לביקורת ויש גם מקום לשפר, אך אין לאפשר לביקורת להרוס את ערכי היסוד של המערכת ואת אי תלותה. באותה מידה אין גם מקום לחקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית, שנועדה לשרת אירוע מסוים או איש מסוים, ויש להתנגד לכך בכל תוקף".
עו"ד גיא נאמן, שותף במשרד בלטר גוט אלוני, התייחס להשפעת הבחירות על הגברת המתקפות נגד מערכת המשפטי בתצורתה הנוכחית, "ביחס להתקפות על מערכת המשפט בימים האחרונים והרפורמה: ׳הרפורמה׳ נעוצה בבחירות הצפויות וברצון ללקט קולות מתוך ציבור המצביעים שאיבדו את האמון במערכת המשפט. לכך צריך טיפול שורש, כאשר הפתרון הינו שיפור אמון הציבור במערכת המשפט. ניתן לשפר את אמון הציבור באמצעות הנגשת הדינוזאור המשפטי והחלטותיו ותרומתו לציבור באופן התואם את התרבות העכשווית. הגוף והמימון לכך הינם שומרי הסף - עורכי הדין, באמצעות לשכת עורכת הדין שגם היא מאוימת בימים אלו במסגרת הרפורמה"
עו"ד רן שפרינצק, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', התייחס לסכנת הפוליטיזציה במינוי השופטים, "תהליך מינוי השופטים בישראל באמצעות הוועדה למינוי שופטים הוא תהליך טוב ומאוזן, שמביא למינוי של שופטים טובים ומקצועיים ברוב המקרים.
יחד עם זאת בשנים האחרונות קיימת פוליטיזציה מסוכנת שנובעת מהתערבות של פוליטיקאים בעלי אג׳נדה שמנסים להביא למינוי שופטים לפי השקפתם הפוליטית, וזה דבר רע מאוד שצריך להילחם בו.
בנוסף נחשפנו לתופעה פסולה של שתדלנות של מועמדים אצל מקבלי ההחלטות השונים, וגם זה דבר שלילי מאוד שצריך למנוע אותו, ופשוט לאסור על מגעים כלשהם בין מועמדים לשיפוט לבין מקבלי ההחלטות".
עו"ד דורון דן, שותף וראש מחלקת הליטיגציה במשרד וקסלר ברגמן ושות', התייחס ליוזמה החדשה שהציעה מפלגת הציונות הדתית וטען כי: "מערכת המשפט היא טובה וגם אופן בחירת השופטים. לצד זה כמו בכל מערכת יש בה ליקויים. הצעה זו עלתה בין היתר על רקע העובדה שבמשך שנים מערכת המשפט נטתה שלא לשתף פעולה עם ביקורת, גם במקרים בהם הביקורת היתה נכונה ועניינית. כך למשל, ייתכן שמשוב השופטים באופן שבו בוצע לא היה מספיק טוב אבל מאידך מערכת המשפט לא הציעה לדון בדרך אחרת לקבל משוב ממקבלי השירות כלומר עורכי הדין. לצערי, כתוצאה מכך שהמערכת לא מבצעת ביקורת גם על השופטים, היא לא תיקנה ליקויים, וכתוצאה מכך נוצר עומס על המערכת וליקויים שלא תוקנו והדבר גם שימש תשתית להתקפות על מערכת המשפט ולפגיעה באמון הציבור בבתי המשפט".
בין ההיכל למסך
מלבד הדיון הסוער שנגע בנושא האמון בבתי המשפט, הביקורת המוטחת, הרפורמות הנדרשות, וההתייחסות לבית המשפט ומעמדו רגע לפני הבחירות, הדיון כלל התייחסות לנושאי ליבה נוספים שעומדים במרכז העשייה של עולם הליטיגציה המסחרית. עו"ד איתן לירז, בעלים ומייסד משרד איתן לירז ושות' עורכי דין, התייחס לקשר שבין הליכי ליטיגציה לתקשורת, ״תיקי ליטיגציה גדולים ומורכבים מנוהלים כיום לצד הזירה המשפטית גם בזירה התקשורתית. עורך-הדין המנהל אותם כמוהו כרב-אמן בשחמט, הנוקט במהלכים אסטרטגיים במשחק סימולטני הנערך על-גבי שני לוחות במקביל – מול יריבים מתוחכמים, אך שונים זה מזה; על-פי כללי משחק נפרדים החלים לגבי כל לוח; ותוך שעליו גם מוטל, לטובת הלקוח, לשזור מתוך מחשבה מעמיקה את המהלכים בשני הלוחות זה בזה, כדי להוביל לניצחון; התקשורת הייתה ותישאר כלי חשוב מאוד;ֶ מיוחד במערכות רחבות היקף, שהינן גם בעתות השלכות ציבוריות״.
עו"ד דורון טאובמן, שותף מנהל במשרד 'כספי ושות' הסביר כי, "בתיקים בעלי פרופיל גבוה, עולם התקשורת והעולם המשפטי מוזנים זה מזה. התיק מתנהל בשתי זירות משיקות. דוברים, יחצ"נים ואנשי תקשורת נעזרים בעורכי דין כדי לדברר ולהדהד כל פרט בהליך המשפטי מתוך מגמה להשפיע על דעת הקהל כמו גם על ניהול התיק בתוך אולם בית המשפט, תוך ניסיון לצבוע את הצדק בצהוב. היום ליטיגטור מצוין חייב להבין שהוא שחקן מרכזי בשני העולמות. עליו להניח שכל אמירה שלו בפרוטוקול בית המשפט היא בעלת פוטנציאל תקשורתי נפיץ והוא נדרש גם להפגין מידיות ויכולת גבוהה בעולם התקשורת המקביל".
עו"ד מירב בר-זיק, שותפה מייסדת במשרד תל-צור ושות', התייחסה גם היא להשפעה של הסיקור התקשורתי על ההליך האזרחי שמתנהל בבית המשפט, "ההשפעה דרמטית. השיח בהקשר התקשורתי מתמקד בזכויותיהם של חשודים ונאשמים בהליכים פליליים. לאחר שנים ארוכות של התעלמות, הגיע הזמן לדבר גם על זכויותיהם של נתבעים בהליכים אזרחיים ועל הצורך לאזן בין עיקרון פומביות הדיון, שאין מחלוקת באשר לחשיבותו, לבין זכויותיהם של נתבעים שמוצאים עצמם קוראים בעיתון על תביעה שהוגשה כנגדם ונאלצים להתמודד עם פגיעה אדירה, לעיתים עוד לפני שהתביעה הומצאה לעיונם. גם אם התביעה תסולק על הסף או תסתיים בקול ענות חלושה, מה שייוותר זו הכותרת הראשונית על הגשת התביעה".
לדבריה הצטרפה גם עו"ד טל רון, שותפה במחלקת הליטיגציה המסחרית במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, "משפטים מסחריים מתנהלים בציבור, לא פחות מאשר בין כותלי בית המשפט, ולכן עורכי הדין מבינים שהזירה התקשורתית, על כל המדיות שלה, לרבות רשתות חברתיות, היא לא פחות חשובה מניהול הדיון בערכאות השיפוטיות ואנו מקפידים להיות עם ׳היד על הדופק׳ גם שם. לעיתים קרובות אנחנו נדרשים לנהל גם את הזירה התקשורתית באופן אסטרטגי נכון לטובת התיק, ולצורך כך ובהתאמה לנסיבות התיק והלקוח, אנחנו מקיימים חשיבה בכל שלבי התיק עם הגורמים הרלבנטיים כדי לבחור את השילוב הנכון ביותר לניהול התיק בתקשורת, במקביל לדיונים בבתי המשפט".
עורכי הדין שוחחו גם על הקשרים בין המשפט הישראלי למרחב הבינלאומי, עו"ד נדב ויסמן, מראשי מחלקת הליטיגציה במשרד עו"ד מיתר, ציין בהקשר זה כי, "מדינה שרוצה כלכלה חזקה, ורוצה להיאבק ביוקר המחיה, אסור שתחליש את מערכת המשפט. מדינת ישראל היא מדינת יצוא, בעיקר של הייטק. משקיעי החוץ ששוקלים להשקיע בהייטק הישראלי מסתמכים מאוד על מערכת המשפט שלנו, שידועה כמקצועית, חזקה ועצמאית. המשקיעים הזרים רוצים לדעת שהמשפט הישראלי מגן על זכויותיהם. הם נרתעים משחיתות, ומצפים לראות מערכת משפט שמתנהגת כמקובל בעולם".
עו"ד זוהר לנדה, שותף בכיר במשרד ברנע ג'פה לנדה ציין כי "מדינת ישראל התפרסמה משך שנים כ-"סטרטאפ ניישן", והפכה להיות מוקד לחברות בינלאומיות מובילות רבות המבקשות לרכוש כאן טכנולוגיות מתקדמות או לפתח אותן בישראל. הקפיצה הכלכלית שחוותה הכלכלה הישראלית, נותנת את אותותיה גם בעולם המשפטי. כך למשל, עד לא מכבר, ניהול הליכים משפטיים בינלאומיים היה בעיקר נחלתן של הערים ניו-יורק, לונדון ופאריס, ובשנים האחרונות אנו רואים מגמה חדשה שבה תל-אביב נכנסת ומתווספת לאותן ערים שמהוות "האב" (Hub) לקיומם של הליכים משפטים בינלאומיים.
"העיר ללא הפסקה" הופכת להיות גם העיר שממנה יוצאות בשורות שיפוטיות ללא הפסקה, פסקי בוררות ופסקי דין בעלי השלכות רוחב על אותם תאגידים בינלאומיים. עורכי הדין המלווים חברות בהליכים מעין אלה חייבים להכיר את מנגנוני השיפוט הבינלאומיים, להכיר את הדינים והתקדימים שקיימים בהם - ולא פחות חשוב לדעת לעשות את ההתאמות המתחייבות מהליטיגציה בזירה המקומית לליטיגציה בזירה הבינלאומית".
בפורום השתתפו:
אביעד שאולזון, שותף, קוסטליץ ושות', עורכי-דין, אהרן מיכאלי, ראש מחלקת ליטיגציה מסחרית ותובענות ייצוגיות, גולדפרב זליגמן ושות', אופיר צברי, שותף, SF - צברי-פרקש ושות' עורכי דין, אורן טננבוים, שותף במחלקת ליטיגציה, מ. פירון ושות', אייל אברמוב, שותף מייסד, אברמוב ושות' עורכי דין, אילן שרקון, מייסד ושותף, שרקון בן עמי אשר ושות', איתן לירז, בעלים ומייסד, איתן לירז ושות' עורכי דין, אלון פומרנץ, שותף מנהל וראש מחלקת ליטיגציה, ליפא מאיר ושות', ברוריה לקנר, שותפה בכירה, בן שחר לקנר ושות', משרד עורכי דין, גיא נאמן, שותף בכיר, בלטר גוט אלוני, ד"ר גיל אוריון,שותף וראש מחלקת ליטיגציה, פישר (.FBC & Co), דורון דן, ראש מחלקת ליטיגציה, וקסלר, ברגמן ושות', דורון טאובמן, שותף מנהל, כספי ושות׳, דנה בטאט, שותפה במחלקת ליטיגציה ויישוב סכסוכים, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', הלל איש שלום, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה, שבלת, זוהר לנדה, שותף בכיר, ברנע ג'פה לנדה, טל מישר, שותפה ומנהלת מחלקת ליטגיציה, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', טל רון, שותפה, פרל כהן צדק לצר ברץ, יובל אדלר, שותף מנהל מחלקת ליטיגציה, בן ארי, פיש, סבן & קומיסר, יורי נחושתן, שותף, גרוס ושות', יעל ארידור בר -אילן, מייסדת בעלים, ד"ר יעל ארידור בר-אילן משרד עו"ד, מירב בר-זיק, שותפה בכירה, תל-צור ושות', נדב ויסמן, שותף, מיתר | עורכי דין, נועם בר דוד, שותף, סלומון ליפשיץ ושות׳, ניר כהן, שותף, ניר כהן, לשם, בן-ארצי ושות', ניר סברוב, שותף מנהל ומנהל מחלקת הליטיגציה המסחרית, שניצר, גוטליב, סאמט ושות', סיני אליאס, בעלים, סיני אליאס ושות' משרד עורכי דין, עידו חיטמן, שותף מוביל ליטיגציה וזכויות יוצרים, ארנון תדמור-לוי, עפר פירט, שותף מנהל, FWMK - (פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני), צפריר נגבי, שותף, בוסי נגבי אביאני כהן איל ושות', רונן עדיני, מייסד ובעלים, רונן עדיני ושות' משרד עורכי דין, רחלי פרי-רייכמן, שותפה, הרצוג פוקס נאמן, רן שפרינצק, מנהל משותף של מחלקת הליטיגציה, ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות', שי גרנות, שותף מייסד, גרנות שפייזר עורכי דין, שלום מטלון, שותף ליטיגציה, מטרי מאירי וכט ושות' עורכי דין, יאיר ליבוביץ, שותף, ב. לוינבוק ושות' משרד עורכי דין, שמוליק קסוטו, מייסד, קסוטו ושות', משרד עורכי דין ואנשי הנהלת דן אנד ברדסטריט.
d&b – לדעת להחליט
