פרשנותלמרות צעדי החירום, הזלזול של הממשלה בפקידים ובכלכלנים עלול לעלות ביוקר
פרשנות
למרות צעדי החירום, הזלזול של הממשלה בפקידים ובכלכלנים עלול לעלות ביוקר
ברגע האחרון, הממשלה נקטה צעדים פיסקאליים מרסנים במסגרת תקציב 2024; ואולם עקב ההתעלמות מבעיות היסוד בכלכלה הישראלית וחוסר האמון שרוחשים לה השווקים והציבור - זה עשוי שלא להספיק
תקציב המדינה ל־2024 שאושר השבוע בממשלה הוגדל ב־68.4 מיליארד שקל, ועוד כ־31 מיליארד שקל כספי סיוע אמריקאי שמעריכים שימומשו כבר השנה. מטרת־העל של התקציב הזה היתה לסמן מתווה שבאמצעותו נממן את הקפיצה הגבוהה בתקציבי הביטחון, הריבית והשיקום בעקבות המלחמה. מטרת־על זו הושגה אך רק "על הנייר".
הוטלה שורה של מסים קבועים, אך מרביתם ייכנסו לתוקף ב־2025: מס חריף יותר על טבק שיביא 600 מיליון שקל, מס נסועה שיביא בהבשלה מלאה כ־10 מיליארד שקל, העלאת אחוז במע"מ שתביא כ־7.2 מיליארד שקל, העלאת מס בריאות והקפאת מדרגות ביטוח לאומי שיביאו כ־1.4 מיליארד שקל, והטלת מס פחמן שצפוי להעלות את הבלו על הדלקים השונים באלפי אחוזים עד 2028, אך צפוי כי יעלה את תעריף החשמל רק בכ־5%. כמו כן הוטלו קיצוצים על הממשלה בהיקף של יותר מ־6 מיליארד שקל, שחלק גדול מהם נהדף בפוליטיקה קטנה בין השרים.
בזמני משבר, כמו עכשיו, עולות החשיבות והדחיפות של עצירת הדימום הפיסקאלי על השאלות של האופן שבו עוצרים את הדימום. או בדימוי צבאי - תחת אש אנו שמים חוסם עורקים, ובהמשך בוחנים אם אפשר להחליפו בעצירת דימום שלא תסכן את האיבר הפגוע. עם זאת, הממשלה והפקידים צריכים לפעול כדי שהצעדים המרסנים יפגעו כמה שפחות בפריון ובצמיחה הכלכלית. במישור זה, עדכון התקציב מקבל ציון בינוני. הסיבה העיקרית היא הקיצוץ החד בתוכניות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית. מעבר לכך, הצעדים שנוספו בעדכון תקציב זה, דוגמת העלאת מע"מ, קיצוץ רוחבי במשרדים, מס נסועה ומס פחמן, הם צעדים שפגיעתם בצמיחה היא הקטנה ביותר, וחלקם (מס נסועה ומס פחמן) מהווים התאמות חשובות למבנה המס בישראל.
המטרה הכלכלית הבאה של עדכון התקציב הנוכחי היא לחתור שהצעדים המרסנים יתחילו בתיקון עיוותים במבנה התקציב, ובכך בעצם לנצל את המשבר לטיפול בבעיות יסוד של הכלכלה הישראלית. כאן נכשלה הממשלה כישלון כמעט מוחלט. הסמלים הבולטים הם אי־סגירת משרדי הממשלה ואי־ביטולם המלא של כספים נוגדי צמיחה וכספים ניטרליים במקום קיצוצים רוחביים.
לא אומצו ההצעות של אגף תקציבים להתניית הטבות כלכליות שונות במיצוי כושר עבודה, דבר שהיה יכול לסייע לפתרון אתגר המאקרו ארוך הטווח של ישראל שהוא תעסוקת גברים חרדים, ולא סולקו הרכיבים מעודדי אי־התעסוקה מתוך תקציב אופק חדש למערכת החינוך החרדית.
גם בצד ההכנסה, היה ניתן לבטל פטורים ממע"מ שיכלו להחליף את העלאת המע"מ הרוחבית. עם זאת, גם בסוגיות מבניות רשמה הממשלה שלושה הישגים — שסבירות רבה שייפלו בעתיד הלא רחוק — והם העלאת מס נסועה, מס פחמן, והחלטה לקדם סוף סוף שדה תעופה משלים. מבחינה פוליטית בחרה הממשלה שלא להתעמת עם שום קבוצה בעלת משקל חזק בציבוריות הישראלית. כך לא הוטלו מסים על משקאות ממותקים או חד"פ כדי לא לריב עם החרדים. לא בוטל פטור מע"מ כדי לא לריב עם התיירים או עם האילתים. לא בוטל פטור ממס על קרן השתלמות ולא הוקפאו מדרגות מס כדי לא לריב עם העובדים. לא נסגרו משרדי ממשלה כדי לא לריב עם שרי הקואליציה. לא קיצצו איפה שצריך אלא איפה שאפשר כדי לא לריב עם שום שר, במיוחד לא עם בן גביר.
הפתרון היה לתפוס קבוצות שאינן זוכות להד חיובי בציבור כמו הבנקים והמעשנים, או מוחלשים – כמו החברה הערבית. ובמקביל, להטיל צעדים רוחביים, כמו העלאת מע"מ שכולם ישלמו יותר, וכמו קיצוץ רוחבי שכולם יוציאו פחות. הבחירה הזו של הממשלה היא לא משוללת היגיון חברתי ופוליטי, אך היא רחוקה מלהיות האידיאל הכלכלי.
אחת הטענות הסמויות - אך המרכזיות - של הממשלה הנוכחית, ערב 7 באוקטובר, היתה כי יש להתעלם ממושגים כלכליים רכים כמו מוסדות חזקים, אמון השווקים וסנטימנט של משקיעים, וכי יש להתמקד במשתנים כלכליים קשיחים דוגמת צמיחה, השקעות, צריכה פרטית ויציבות מחירים. אך כעת הממשלה והציבור הישראלי נאלצים לראות איך המשתנה האוורירי של "אמון" הופך למשתנה ריאלי וממשי.
חוסר האמון של רבים ממשלמי המסים בממשלה הביא אותה לכך שהיא היתה מוגבלת מאוד ביכולת שלה לבצע צעדים כלכליים ממוקדים וקשים שמתאימים לתקופה הנוכחית, יותר מהצעדים הרוחביים שנבחרו. אך חמור מכך, הממשלה והציבור הישראלי ממתינים במתח לראות כיצד השווקים יגיבו לצעדים המרסנים שנכללו בתקציב.
סמוטריץ' מצפה שצעדים אלה יחזירו את האמון שנשחק בשנה האחרונה בכלכלה הישראלית, אך אמון הוא דבר שקשה לבנות וקל לאבד. בשיחות עם אנליסטים וכלכלנים בימים האחרונים, קשה למצוא את האופטימיות שדבקה בפקידי האוצר. אלה מטילים ספק שהמסים החדשים יעברו בכנסת ולא יבוטלו עד 2025, והם לא מאמינים שהממשלה תצליח להטמיע את הקיצוץ הרוחבי מבלי שבמהלך השנה היא תיאלץ להביא הגדלות תקציביות נוספות.
ההשלכות של הבוז לפקידים, הזלזול בהתרעות של כלל הכלכלנים, ההתנהלות החלשה אל מול פוליטיקאים סקטוריאליים, ומדיניות ה"נפעל ברגע האחרון", לא ייעלמו בשנייה. עם זאת, יש לקוות שחברות הדירוג ייתנו משקל רב לצעדים שהממשלה העבירה ביום שני האחרון, וידחו את הורדת הדירוג.
התקציב הזה הוכיח שני דברים שליליים ואופטימיים בו־זמנית. הראשון הוא שאפילו ממשלה שביקשה לשנות את מבנה המשטר בישראל, שמרה על מסגרת כלשהי של אחריות. השני הוא שבעיית היסוד של החברה והכלכלה בישראל היא חשיבה לטווח הקצר ויכולת לפעול רק מתוך לחץ ועם אקדח לרקה. גם אפיון זה בא לידי ביטוי בעדכון התקציב הנוכחי: סמוטריץ' ונתניהו לא היו מסוגלים להתעשת לפני שהתהום היתה ממש פעורה אל מול רגליהם, והממשלה הזו - כמו מרבית ממשלות ישראל - לא היתה מסוגלת לנצל את המצב בכדי להסתכל יותר מכמה חודשים קדימה ולגעת בבעיות מבניות שמאיימות על כלכלת ישראל בטווח הארוך.
