ירידה בגביית מסים הרחיבה את הגירעון ל-1% ביולי
ירידה בגביית מסים הרחיבה את הגירעון ל-1% ביולי
לפי נתוני האוצר, הגירעון ביולי, שעמד על 0.6 מיליארד שקל, הקפיץ את הגירעון השנתי ל-18.3 מיליארד שקל. הסיבה להגדלת הגירעון השנתי היא מחד זינוק בהוצאות הממשלה ומנגד הכנסות נמוכות - בעיקר בשל ירידה בגביית מסים. הגירעון השנתי מתקרב ליעד שנקבע לו בתקציב
הגירעון החודשי ביולי הקפיץ את הגירעון השנתי, של 12 החודשים האחרונים, ל-18.3 מיליארד שקל - המהווים כ-1% תוצר, כך לפי החשב הכללי במשרד האוצר. עד סוף השנה צפוי הגירעון לחצות את התקרה של 1.1% שנקבעה לו בתקציב 2024-2023.
בחשב הכללי מזכירים כי יולי אשתקד הסתיים בעודף של כ-2.5 מיליארד שקל, בינואר-יולי 2023 נרשם עודף של כ-6 מיליארד שקל - צניחה של יותר מ-82% לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נרשם עודף תקציבי של 34.4 מיליארד שקל.
הסיבה להגדלת הגירעון השנתי היא מתנועת מלקחיים בעייתית: זינוק בהוצאות מצד אחד וירידה מתשמכת בהכנסות מנגד. הכנסות המדינה ממסים ירדו בין ינואר-יולי 2023 בכ-7.3% (ריאלית, קרי, בניכוי אינפלציה) לעומת התקופה המקבילה ב-2022, כאשר מטרידה במיוחד המגמה במיסוי הישיר (מס הכנסה לרבות מס חברות, ניכויים, מס על שוק ההון ומס נדל"ן). הכנסות המדינה ממסים ביולי עמדו על מעל 39 מיליארד שקל ובכך נעצרה ירידה מתמשכת בגבייה שהחלה באפריל. עם זאת, הגבייה מנדל"ן צנחה ב-43% והגבייה מניירות ערך התרסקה ביותר מ-50%.
מנגד, הוצאות הממשלה זינקו באותה תקופה בכ-9%, לעומת 7.6% שהוא שיעור הגידול המקסימלי שנקבע בתקציב. זה החודש הרביעי ברציפות שהממשלה מגדילה את ההוצאות בקצב של 9% לשנה. כלומר, הממשלה תצטרך להקטין את קצה גידול ההוצאה הממשלתית אם היא רוצה לעמוד בכללים הפיסקליים שקבעה לעצמה. ניכר הגידול החד של המשרדים החברתיים, שם גידול ההוצאה כבר חצה את ה-12% כאשר הגידול המותר הוא של 7%.
