חוק ההסדרים: אגרות גודש בפנים, רגולציה וארנונה – בחוץ
חוק ההסדרים: אגרות גודש בפנים, רגולציה וארנונה – בחוץ
משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים. בין הרפורמות שהיא כוללת: העלאת גיל הפרישה לנשים ורפורמת היבוא של פירות וירקות; רפורמת הכשרות לא נכללת בחוק לעת עתה, אך באוצר אומרים כי היא תתווסף לו בשבוע הבא; כמו כן בוצעו שינויים ברפורמה לקידום הסבת משרדים למגורים; במשרד התחבורה תוקם יחידת אכיפה בנתיבי התחבורה הציבורית
העלאת הארנונה בחוץ, העלאת גיל הפרישה לנשים בפנים: כך עולה מטיוטת חוק ההסדרים שפרסם אתמול משרד האוצר ותוצג לממשלה במהלך דיוני התקציב. יש להדגיש שמדובר בטיוטה שצפויה עוד לעבור שינויים רבים.
לקריאת הטיוטה המלאה לחצו כאן
הגרסה הנוכחית של חוק ההסדרים דומה בבסיסה לקודמותיה, אך נוספו לה כמה רפורמות, ובהן העלאת גיל הפרישה לנשים והצמדת גיל הפרישה לתוחלת החיים; רפורמת היבוא של פירות, ירקות וביצים שהוצגה השבוע; הטלת חובת דיווח כספי של תאגידי ציבוריים; ורפורמה בחוק תובענות ייצוגיות.
לעומת זאת, התוכנית הלאומית לשיפור הרגולציה, שכוללת הקמת רשות רגולציה, הוצאה מחוק ההסדרים, ומובטח נוסח מעודכן שלה, זאת בשל ההתנגדות של היועמ"ש לממשלה לנוסח הנוכחי של התוכנית. מדובר בתוכנית שהוצגה במסיבת עיתונאים בנוכחות ראש הממשלה, שר האוצר ושר המשפטים.
כפי שפורסם ב"כלכליסט", גם התוכנית להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות לא נמצאת בגרסתו הנוכחית של חוק ההסדרים. עם זאת נראה כי במשרדי התחבורה והאוצר החליטו ללכת על פתרון ביניים שמאפשר האצלת סמכויות לרשויות המקומיות. בין היתר, לפי החוק, משרד התחבורה יוכל לאפשר לרשויות להקים כבישי אגרה בשטחיהן או לקבוע הסדרי תנועה אחרים. בנוסף נקבע כי תוקם במשרד התחבורה יחידה שמטרתה לאכוף שימוש לא חוקי בשבילי אופניים ובנתיבי תחבורה ציבורית. לפי טיוטת החוק, ההכנסות מכל ההיטלים והאכיפה יופנו לשיפור התחבורה הציבורית.
בשלב זה לא ניתן למצוא בחוק ההסדרים את רפורמת הכשרות שהציג השר מתן כהנא. לדברי האוצר, הרפורמה הזו עתידה להתווסף לחוק ההסדרים בשבוע הבא.
בנוסף לכך רפורמת תעריפי הארנונה הוצאה מחוק ההסדרים. התוכנית היתה להעלות את הארנונה למגורים כדי לשפר את הכדאיות של מגורים עבור העיריות. באוצר מסבירים שהרפורמה הוצאה מחוק ההסדרים ביוזמת אגף תקציבים בשל ההיקף הרחב שלה.
שינוי משמעותי נוסף בגרסה הנוכחית של חוק ההסדרים הוא ברפורמה לקידום הסבת משרדים למגורים. במקום היכולת להסב 50% מהשטח בבניינים קיימים הוחלט להגביל זאת ל-30% מהשטח בלבד. כמו כן הוסרה המגבלה שלפיה ההסבה תותר רק באזורי תעסוקה שנמצאים במרחק של עד 600 מטר ממקום מגורים. בנוסף בוטלה המגבלה לבניית "מיקרו דירות" (עד 50 מ"ר) בלבד.
גם רפורמת הכליאה הוצאה מחוק ההסדרים. הרפורמה כללה החלטה להקים מתקן כליאה חדשני שיהיה בו שטח מינימלי של 4.5 מ"ר לאסיר, ולא 3 מ"ר כפי שיש כיום.
אגרות הגודש עדיין בפנים
אגרות הגודש עדיין נכללות בטיוטת חוק ההסדרים, וגורמים מקצועיים במשרד התחבורה אמרו ל"כלכליסט" כי יש סיכוי לא מבוטל שמשרד התחבורה יעניק אור ירוק לרפורמה. כמו כן נודע כי גורמים במשרד המשפטים מתנגדים לחלקים מהרפורמה בטענה כי זו מייצרת פגיעה משמעותית בפרטיותם של הנוסעים שנסיעתם תנוטר. נכון לעכשיו, אין החרגה של תושבי גוש דן מהרפורמה.
בחלק העוסק בתשתיות לאומיות מוזכר לראשונה שיש לקדם את פרויקט הקו הכחול והסגול של מערכת הרכבת הקלה בירושלים כפרויקט לאומי. בנוסף לכך מתוארים צעדים רגולטוריים שיקלו על קידום תשתיות בעזרת שת"פ בין גופים שונים ומתן תעדוף בהליכי תיאום תשתיות לפרויקטי תשתית לאומים. כמו כן ישנה החלטה לבצע צעדים לקידום ההון האנושי בענפי התשתיות על ידי הכשרות של מקצועות שנמצאים בהיצע נמוך כמו מנהלי עבודה, מפעילי עגורנים ומהנדסים אזרחיים.
כמה יעלה פרויקט המטרו?
עוד עולה מהחוק כי האוצר הסיר את מגבלת התקציב מפרויקט המטרו בגוש דן, שעמדה עד לאחרונה על 150 מיליארד שקל. אין זה אומר שהפרויקט יבוצע ללא תקציב מוגדר, אלא שיש מחלוקת על העלות האמיתית שלו. עוד נקבע כי 25% מהמימון יגיעו מהיטלי השבחה, פיתוח ושיווק נדל"ן מעל תחנות, מרכזי התחבורה המשולבים ומתחמי הדיפו ופיתוח ושיווק קרקעות בבעלות מדינה בסביבת תחנות המטרו ומתחמי הדיפו. 25% נוספים יגיעו מהכנסות מאגרות הגודש (שכלולות בחוק ההסדרים), מהעלאת תעריפי התחבורה הציבורית, מהרשויות המקומיות ומ"לכידת ערך מעליית שווי הנכסים עקב השפעת אישור ומימוש פרויקט המטרו".
בכל הקשור לסמכות לביצוע בפועל של פרויקט המטרו, האוצר מאותת כי הוא מעוניין שחברה תבצע את זה במקום נת"ע, וייתכן שתסמיך חברות ממשלתיות אחרות לטובת הפרויקט או אפילו תקום חברה ממשלתית חדשה. כמו כן האוצר מבקש להקים רשות מטרו, שעדיין לא הוחלט לאיזה משרד היא תוכפף, שתפעל לטובת קידום וליווי הפרויקט. סעיפים רבים נוספים מתייחסים לתיאום בין הרשויות והגופים השונים שיהיו בממשק כזה או אחר במגה-פרויקט; ויש גם התייחסות לאלמנטים סביבתיים כמו מים, עצים ועתיקות. בטיוטת החוק מתואר כי נשקל להכניס סעיף נוסף המתייחס להבאת והעסקת עובדים זרים בפרויקט זה.
מיסוי המשקאות הממותקים והתוכנית למיסוי כלים חד-פעמיים ייכללו במסמך "התאמות פיסקליות", שיפורסם בשבוע הבא. מסמך זה מציג את הצעדים העיקריים שהממשלה מציעה לעשות כדי לעמוד במגבלות התקציב.
תחום הרכב: היבואנים יחויבו לפרסם נתוני צריכת האנרגיה
לפי עיקרי הטיוטה אשר נוגעים לענף הרכב, יבואני הרכב יחויבו לפרסם את נתוני צריכת האנרגיה של מכוניות חשמליות - וגם הפעלתם העתידית של רכבים מונעי מימן תהיה מעוגנת בחוק (אם כי אין בחוק ההסדרים כל הסבר על אופן הביצוע, לאור העובדה שרכבי מימן אינם נפוצים).
סעיף חשוב המופיע בטיוטה נוגע למיזם עתידי של הפחתת פליטת גזי חממה מרכבים, ולפיו צוות של רשות המסים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה יגבש המלצות להפחתת פליטת גזי חממה מכלי רכב בהתאם לתקינה אשר נהוגה באירופה; הצוות יידרש לפרסם בשלהי הרבעון הראשון של 2022 המלצות להפחתת פליטת מזהמים מרכב תוך שימת דגש על העלאת השימוש ברכב חשמלי.
סעיף חשוב לא פחות נוגע למחזיקי רכב צמוד ועוסק בנושא שווי השימוש לרכב צמוד נקי. בטיוטה נותר הסעיף שלפיו שר האוצר יאריך באישור ועדת הכספים את מתווה שווי השימוש לרכב צמוד היברידי, חשמלי או פלאג-אין. כלומר מחזיקי רכב צמוד היברידי ימשיכו לקבל בשנה הבאה הטבת שווי שימוש בגובה של כ-500 שקל, ומחזיקי רכב חשמלי ורכב פלאג-אין הייבריד ימשיכו לקבל הטבה בגובה של כ-1,000 שקל. הטיוטה אינה מציינת עד מתי מתווה זה יהיה בתוקף.
בנוסף, כרגיל, נהגי ישראל יכולים להתכונן לנוכחותן של עוד מצלמות בכבישים. כפי שמופיע בטיוטה המקורית, במשרד התחבורה תוקם יחידת אכיפת נסיעה בנתיבי התחבורה הציבורית ש"תוסמך להקים ולתפעל מצלמות" אשר יותקנו הן בנתיבי תחבורה ציבורית והן על אוטובוסים.
בדברי הפתיחה לחוק ההסדרים נכתב: "המשק הישראלי מצוי בצומת מכריע. מצד אחד, יש אפשרות להזניק את הצמיחה ואיתה את רמת החיים באמצעות צעדים שונים לחיזוק הכלכלה והסרת החסמים לצמיחתה. מאידך, עומדת האפשרות להמשיך במצב הקיים בו ישנה האטה בקצב הצמיחה". לפי האוצר, כדי לטפל בפער הפריון בין ישראל לשאר מדינות ה-OECD, יש לפעול להגדלת שיעורי התעסוקה ולשיפור ההון האנושי, להגדלת מלאי התשתיות וליצירת תנאים תומכי צמיחה.
בבסיס חוק ההסדרים שני עקרונות מנחים: הראשון - הפחתת רגולציה ופישוטה, בייחוד במקומות שבהם היא משמשת כחסם ליבוא או לתחרות. תחת העיקרון הזה חוסות רבות מהרפורמות המוצעות בחוק ההסדרים.
העיקרון השני הוא טיפול בתשתיות. בענף הדיור חוק ההסדרים לא מביא בשורה גדולה, אך הוא מציע כמה שינויים העשויים לסייע מעט בהגדלת היצע הדיור. בענף התחבורה והתחבורה הציבורית דומה שיש ניסיון משמעותי לדאוג לכך שהמטרו בגוש דן יתחיל לנוע, ולצד זאת ישנן כמה הצעות לייעול התחבורה הציבורית בטווח הקצר, שהיומרנית שבהן היא הטלת אגרת גודש.
לצד זאת יש ניסיון לייעל ולשפר שירותים ממשלתיים ותהליכים בממשלה. לקטגוריה הזו ניתן להכניס את הרפורמות הנוגעות לייעול מערכת המשפט, להגדלת הפיקוח על מערכת הביטחון ואת הרפורמה באופן הקצאת משאבי המדינה בתחום הבריאות.
