בעקבות חשיפת כלכליסטדו"ח מררי: "המשטרה חרגה מסמכותה. ליקויים בעבודתה בהפעלת אמצעי האזנת סתר"
בעקבות חשיפת כלכליסט
דו"ח מררי: "המשטרה חרגה מסמכותה. ליקויים בעבודתה בהפעלת אמצעי האזנת סתר"
ממצאים חמורים בדו"ח צוות מררי לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים על ידי המשטרה. בין היתר: מידע נשאב ממכשירים ניידים בניגוד לחוק, כשלים חמורים בהליכי הפיקוח והבקרה על המשטרה, הליווי המשפטי היה לקוי, המשטרה חרגה מסמכותה והנהלים הוסתרו ממשרד המשפטים
למעלה מחצי שנה לאחר פרסום תחקירי "כלכליסט" על השימוש שעושה המשטרה ברוגלות ובכלי סייבר התקפיים של NSO וחברות אחרות נגד אזרחים, פרסם הערב (ב') צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועמ"ש עמית מררי את דו"ח הבדיקה הסופי, והוא מאשר את ליבת הממצאים שחשף כלכליסט.
עם זאת, הדו"ח מצא כי בכל המערכות הטכנולוגיות להאזנה לתקשורת בין מחשבים שבידי משטרת ישראל שנבדקו, לא נמצאה אינדיקציה לכך שהמשטרה פעלה להדביק טלפונים ניידים בלא צו שיפוטי המתיר לעשות כן, ולא נמצאה אינדיקציה לכך שביצעה חדירה באמצעות פגסוס של NSO בלי צו שיפוטי לטלפונים הניידים ששמותיהם פורסמו ב"כלכליסט".
בין היתר נכתב בדו"ח: "הצוות מצא כי המערכת שבידי משטרת ישראל מאפשרת לקבל סוגי תוצרים מסוימים שאין למשטרת ישראל סמכות לקבלם לפי חוק האזנת סתר. כך למשל, ניתן לקבל מידע אשר נמצא על מכשיר היעד ונוצר קודם למועד תחילת ההאזנה ואף קודם למועד צו בית המשפט. נוסף על כך, למערכת יכולת לקבל מידע שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים כגון, פרטי יומן, רשימת האפליקציות, אנשי קשר ופתקים השמורים במכשיר.
"הצוות סבור, כי המשמעות של הכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף, המהווה נקודת מפנה מבחינת עולם האזנות הסתר, לא הובנה לאשורה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל.
"לאורך השנים לא יוחסה מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת ולעצם כניסת חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל מחשבי המשטרה, ולנגישותם של החומרים שהתקבלו במערכות המשטרה. זאת, אף אם למשטרת ישראל לא הייתה כוונה לעשות שימוש בפועל במידע העודף שהתקבל ואף שהיא עיגנה בנהליה איסור לעשות שימוש במידע עודף כאמור. לעמדת הצוות, לא היה די בהסדרה בנהלים, והיה צורך לבצע ניוון טכנולוגי של היכולות העודפות.
"בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, הפרקליטות בודקת תיקים פליליים שבהם נעשה שימוש במערכת לגבי תיקים תלויים ועומדים, ובכלל זאת תיקים בהם הוגש כתב אישום ונעשתה פניה ע"י ההגנה, על מנת לבחון האם התוצרים הופקו והועברו ליחידה החוקרת".
לא היה הליך סדור
"במהלך כל שנות הפעלתה של המערכת לא התקיים במשטרה הליך סדור הכולל את שיתוף מלוא המידע הדרוש לשם קבלת החלטות ביחס להפעלת המערכת כדין, בין גורמי הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל לבין הגורמים הטכנולוגיים.
"נוכח היעדרו של הליך סדור בנוגע למשמעות יכולותיה של המערכת, כמו גם קשיים בשיתוף המידע, הצוות מצא כי נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות, טרם הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן. יש להבטיח כי כלל המגבלות הנדרשות מבחינה משפטית מתקיימות טרם הפעלת המערכות".
היועמ"ש לא ידע
"לאורך השנים היה ידוע למשרד המשפטים שקיימת מערכת להאזנת סתר בשם "סייפן", המבצעת האזנת סתר ע"י חדירה למכשיר קצה, אולם לא היה ידוע כי היכולות הטכנולוגיות של המערכת חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר. יכולות חריגות אלה לא הובאו לידיעת משרד המשפטים, ועל כן לא התקיים דיון עקרוני בנושא.
"על המשטרה להביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין. זאת, טרם רכישתן או פיתוחן, ובוודאי טרם הפעלתן".
העדר מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים
"קיימת חשיבות לפעולת שני מנגנוני פיקוח על מערכות להאזנת סתר. הראשון הוא מנגנון פיקוח תהליכי, לפיו תבחן המשטרה באופן עיתי ושיטתי האם הפעלת האמצעי להאזנת הסתר והשימוש בתוצרים הם בהתאם להוראות החוק, צו בית המשפט והנהלים. השני הוא מנגנון פיקוח טכנולוגי, ולפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי, אשר ניתן יהיה להפיק ממנו מידע לצורך בקרה ומעקב בקלות, ביחס לכל אחד משלבי תהליך ההאזנה".
כשלים במערך הייעוץ המשפטי במשטרה
"הצוות סבור כי חלק מהליקויים הם תוצאה של היעדר כפיפות ישירה של היועצים המשפטיים בחטיבות השונות במשטרה, אל היועץ המשפטי למשטרה. הצוות סבור, כי כפיפות ישירה נדרשת על מנת לבסס ייעוץ משפטי עצמאי בעל ראיית רוחב ביחס לכלל הנעשה במשטרת ישראל. הצוות ממליץ כי נושא זה ייבחן על רבדיו השונים בעבודת מטה שתיערך בהקדם".
חוסר ידע טכנולוגי במשרד המשפטים
"נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי של גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים".
העדר חקיקה
"החוק הקיים מקנה סמכות להפעלת המערכת הטכנולוגית לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, בהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, על פי הממצאים וחוות הדעת המתוארים בדו"ח. יחד עם זאת, נכון כי סוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי יוסדרו בחקיקה, ובכלל זה יוסדרו בבירור גבולות הסמכות, וזאת בשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות במקרים אלו".
חריגה מצווים שיפוטיים
צוות מררי חזרו על ממצאי דו"ח הביניים וכתבו כי: "מבדיקת הצוות ביחס לכלל המספרים שקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של מערכת 'סייפן', נמצא כי אין כל אינדיקציה לנכונות הטענות לפיהן הודבקו טלפונים ללא צו. יחד עם זאת, נמצאו מקרים בודדים בהם הצו השיפוטי שניתן לא תאם את פעולת ההאזנה אשר ביצעה משטרת ישראל ביחס לאותו גורם. אולם במקרים אלה ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא התקבלו תוצרים.
"יודגש, כי בדיקה זו התבססה על נתונים שחברת NSO שלפה מליבת מערכת סייפן, ואשר כפי שנמסר מהחברה אינם ניתנים לשינוי או למחיקה, והם נתונים מלאים של כל הדבקה שבוצעה באמצעות המערכת לאורך כל שנות פעילותה במשטרה".
במסקנות הצוות נקבע כי: "צוות הבדיקה סבור, כי ניתן לאפשר למשטרת ישראל להפעיל את המערכת המשטרתית המאפשרת האזנה לתקשורת בין מחשבים, בכפוף לניטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה. צוות הבדיקה ממליץ כי המשטרה תהיה רשאית לשוב ולעשות שימוש במערכות האמורות, אך זאת רק בהתקיים מספר מנגנונים שיבטיחו שימוש התואם את גבולות הסמכות הנתונות לה, ובכלל זה, בין היתר:
(א) יש לוודא כי יבוצעו כל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות בכלל המערכות שבידי משטרת ישראל, על מנת להבטיח כי אלו מבצעות אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק.
(ב) יש להבטיח כי השימוש במערכות ייעשה תוך נקיטת זהירות מיוחדת ובכפוף לקיומם של נהלים ברורים אשר יאושרו ע"י הייעוץ המשפטי למשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה, תוך אפשרות אפקטיבית לפעולות פיקוח אפקטיבית המבוססת על דו"חות שיופקו מבסיס הנתונים, שאינו ניתן לשינוי או מחיקה.
(ג) במסגרת גיבוש נהלים אלו, יש לבחון הטלת מגבלות או תנאים מיוחדים להגשת בקשות להאזנת סתר לגבי יכולות מסוימות".
