המערכה מול איראן מחייבת היערכות כלכלית חדשה
המערכה מול איראן מחייבת היערכות כלכלית חדשה
התחזיות שהכין האוצר לכלכלה הישראלית הותאמו ל"תרחיש לחימה בצפון" ולא ל"תרחיש לחימה פעילה מול איראן". השינוי המתבקש עכשיו: על השיקולים הכלכליים להיות משמעותיים הרבה יותר בקבלת ההחלטות הצבאיות והמבצעיות בחזיתות השונות
אין מישהו שיודע איך יתפתחו החזיתות הצבאיות בעזה, בצפון, ומול איראן. אך אין ספק שאנחנו נמצאים כבר ברבעון השני של שנת 2024, ומלחמת חרבות ברזל רחוקה מסיום. הזירה העזתית נכנסה לדשדוש, הזירה הצפונית רחוקה מפתרון, והזירה האיראנית הפכה להיות ישירה ופעילה. אלא שתקציב המדינה המעודכן שאושר במרץ הניח כי הלחימה העצימה תסתיים ברבעון הראשון של 2024, שהיקף המילואים בשנת 2025 יחזור לרמתו השגרתית, ושבשנת 2025 שיקום העוטף והצפון יהיה בעיצומו לצד השבה של תחושת הביטחון האישי, מה שיביא לצמיחה מהירה של 5.6%. הנחות אלו נראות היום נכונות רק באופן חלקי.
במשרד האוצר מודים כי הם עדיין לא עדכנו את התמונה לתרחישים שנראים כעת סבירים יותר ומפנים לתרחיש החמור שהוצג בכנסת בינואר בעת הצגת התקציב המעודכן ל־2024 וגם נכנס למסמכי התקציב העדכני שפורסמו בפברואר 2024. התרחיש החמור "מניח הנחות מחמירות לגבי עצימות הלחימה בזירות השונות, נזקי הלחימה, משך הלחימה, והתאוששות המשק. התרחיש מניח גיוס מילואים רחב ושיבושים במערכת החינוך והתשתיות".
תרחיש זה מעריך כי הצמיחה בשנת 2024 תהיה מינוס 1.5% לעומת 1.6% בתרחיש הבסיסי. תרחיש כזה גם יגרור גידול בגירעון הרבה מעבר ל־6.6% הצפויים כיום. אלא שגם הנתונים האלה הותאמו ל"תרחיש לחימה בצפון" ולא ל"תרחיש של לחימה פעילה מול איראן".
כדאי להדגיש, באוצר עומלים על תרחישי חירום למלחמות במתארים כאלו ואחרים, החשב הכללי מוכן ומזומן לגייס כל סכום שיידרש למימון המלחמה. דו"ח החוב השנתי שפורסם אמש מצליח ליצור את הרושם, שכנראה נכון, כי לישראל יש יכולת לגייס חוב גם בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים בשנה. באגף תקציבים מתכוננים למציאות של גיוס מילואים נרחב, להתמודדות עם היקפים גדולים של נפגעים ומפונים, ולהתמודדות עם פגיעה חריפה בתשתיות תחבורה ואנרגיה.
אבל התמונה המאקרו־כלכלית הרחבה עדיין לא עודכנה באוצר. אם רוצים למצוא תרחיש ייחוס שצריך לעמוד לפני מקבלי ההחלטות, כדאי ללכת לדו"ח בנק ישראל שהתפרסם לפני כשבועיים, ובו ניתוח של מספר תרחישים של גידול בתקציב הביטחון. בתרחיש הקיצוני ביותר של הבנק תקציב הביטחון יגדל באחוז תוצר, כ־20 מיליארד שקל, מעבר למה שכבר סוכם עם מערכת הביטחון, פרמיית הסיכון של ישראל תעלה והיא תשלם ריבית גבוהה יותר, ופוטנציאל הצמיחה של המשק יירד ב־0.5% תוצר.
תרחיש זה נראה הרבה יותר ריאלי אחרי המתקפה האיראנית במוצאי השבת האחרונה. המתקפה עלולה לשנות את תרחישי הייחוס, להגדיל את התביעות של מערכת הביטחון ואת הנכונות של הפוליטיקאים להיענות להם, ולהגדיל את פרמיית הסיכון של ישראל. ולפתע, התרחיש שהיה עד לא מזמן קיצוני, נראה כתרחיש סביר למדי שכדאי שיעמוד לפני מקבלי ההחלטות.
התרחיש מרחיק הלכת של בנק ישראל מראה כיצד הגירעון המבני של מדינת ישראל יעלה מרמה של כ־3% בתרחיש הבסיס, לרמה שבה הוא עולה מדי שנה עד לרמה של 5.2% בשנת 2030. תשלומי הריבית מזנקים לרמה של 3.3% תוצר, ויחס חוב־תוצר נמצא במגמת עלייה ומגיע ל־77% ב־2030. התרחיש, כאמור, נכתב לפני המתקפה מאיראן ובהנחה כי לא מתפתחת חזית צפונית משמעותית עד 2030. כעת לתרחיש זה יש לתת מקום מרכזי בכל דיון כלכלי וביטחוני.
במציאות הנוכחית קיימת סבירות גבוהה שפרמיית הסיכון של ישראל תעלה באופן קבוע ותעוגן בהורדת דירוג אשראי. אתמול הודיעה קרן המטבע הבינלאומית כי היא מעדכנת כלפי מטה את תחזית צמיחת התוצר הישראלי ל־1.6%. זו התחזית הרשמית הראשונה של הקרן אחרי פרוץ המלחמה, כאשר התחזית ערב המלחמה היתה לצמיחה של 3.1% בשנת 2024. עדכון התחזית תואם את השקפת משרד האוצר שעמדה בבסיס בניית התקציב המעודכן לשנת 2024.
כדאי לשים לב כי מאז החשש למתקפה איראנית ה־CDS על אג"ח ישראלי (נכס פיננסי המבטח אג"ח, ומהווה אינדיקטור לרמת הסיכון המוערכת בשווקים) זינק שוב לרמה של כ־140 נקודות בסיס, רמה הדומה לזו שהיתה בשבועות הראשונים אחרי השביעי באוקטובר. זו רמה שנוגעת בדירוג אשראי של BBּּ+, שזה דירוג שנמצא כמה רמות מתחת לדירוג הנוכחי של ישראל על ידי חברת S&P שאמורה לקבל החלטת דירוג בעוד כשלושה שבועות. חשוב לציין, כי ה־CDS המשיך לעלות גם אחרי המתקפה האיראנית, וזאת כנראה בשל החשש מתגובה ישראלית שתביא להתלקחות באיזור.
לא רק במשרד האוצר מתקשים לתת תחזית ברורה למה שצפוי להתרחש בישראל בתקופה הקרובה. "זה מאוד קשה לספק תרחיש אחד כי שני הצדדים עושים כל הזמן את השיקול של איך הם מבססים את ההרתעה שלהם מול הצד השני מבלי להיכנס להסלמה שתוביל למלחמה כוללת. בתרחיש שבו שני הצדדים לא יצליחו להימנע מהסלמה אז קיים תרחיש של מלחמה כוללת", אמר ל"כלכליסט" האלוף עמוס ידלין, ראש אמ"ן לשעבר ונשיא ומייסד Mind Israel.
ידלין שופך אור על כיצד מלחמה כזו יכולה להיראות: "בין איראן וישראל אין גבול משותף לכן עיקר המלחמה תהיה החלפת מהלומות של טילים, מל"טים ומטוסים. לישראל יש שני יתרונות מאוד גדולים כי מערכת ההגנה שלנו, כפי שהוכח, היא הרבה יותר טובה ויש לנו חיל אוויר שאין לאיראנים. לאיראן יש יתרון שהיא מדינה גדולה והיא פחות רגישה מהעורף הישראלי למרות שגם הוא הוכיח יכולת עמידה מרשימה בחצי השנה האחרונה".
בכל הקשור לחזית צפונית, אומר ידלין כי "זו בהחלט אופציה שחיזבאללה יעלה גם מדרגה, למרות שהארגון מבין מה קרה בעזה והוא לא רוצה שביירות תיראה כך. אבל האפשרות שחיזבאללה יצטרף למלחמה עם ישראל היא אפשרות שהאיראנים עובדים עליה 30 שנה. לדעתי למתארים שהם הרבה יותר משמעותיים מאשר מה שראינו עכשיו למשל בעקבות תקיפת מתקני הגרעין או כהרתעה מתקיפת מתקפי הגרעין, זו הסיבה האמיתית שהם הקימו את חזבאללה".
אחד התרחישים שמדברים עליהם בהקשר של פתיחת חזית נוספת הוא שיתוק של העורף, בין אם מדובר על תרחישי עלטה ופינוי מאסיבי של תושבים. בהקשר הזה ידלין טוען כי "מדינת ישראל מתכוננת לתרחיש של תקיפה מאסיבית של חזבאללה ואיראן כבר 30 שנה. הרבה מהתשתיות הלאומיות ממוגנות, יש ממ"דים בהרבה מאוד מבתי ישראל. יש מקלטים יש מערכות התראה והגנה. האיראנים השתדלו וגם חזבאללה משתדל לא לפגוע באזרחים אלא ללכת על מטרות צבאיות, זו גם המדיניות של ישראל מאז ומעולם. אם תתרחב המלחמה לאזורים שהם לא צבאיים ופגיעה בעורף האזרחי אז לאיראן יש פגיעות הרבה יותר גדולה, אין ממ"דים בבתים באיראן.
ידלין לא מתרגש מהעלויות הגבוהות של המיירטים. "לא חושב שזו בעיה כלכלית. עדיף שהם יפילו טילים ומל"טים איראניים מאשר שיישבו במחסנים". למרות זאת הוא מוסיף כי "יכול להיות שיהיה שלב בעימות שלא ניירט כל מה שיגיע ונעשה את החשבונות מה מסוכן יותר, לאן הוא מכוון ולפי זה נעבוד. זה מה שעושים בכיפת ברזל כבר חצי שנה. עצירה של 99% היא מרשימה אבל היא לא משהו שיקרה תמיד. החשבון שצריך לעשות עכשיו הוא כמה השקעה נוספת צריך לעשות לאור האיומים שלא עשינו בעבר. האם צריך להגדיל את תקציב הביטחון בעקבות מה שקרה אחרי השבעה באוקטובר? בהחלט כן. האם נכון להתמגן בעדיפות עליונה? לא בטוח".
העובדה שגם במערכת הביטחון וגם בגופים הכלכליים החשובים במשק מתקשים לייצר תרחיש ייחוס עדכני היא בעייתית מפני שהיא מונעת האוצר והממשלה להתחיל להתארגן להעלאות מסים ולקיצוצים נרחבים בהוצאות האזרחיות. אך יתירה מכך, השיקולים הכלכליים צריכים להיות בפני מקבלי ההחלטות הצבאיות והמבצעיות. במשרד האוצר יש תחושת תסכול מכך שהם ממודרים מקבלת ההחלטות הביטחוניות. הם מתקוממים - ובצדק - על תפיסה רווחת בציבור ובממשלה שגורסת כי החלטות ביטחוניות צריכות להתקבל בלי קשר לשיקולים כלכליים, במיוחד במדינה מאוימת ועשירה כמו ישראל. אך זו תפיסה שגויה.
החלטות על פעולות צבאיות ומלחמתיות הן לא מתמטיות, הן מערבות שיקולים רבים, שיקולי הרתעה, עמידות העורף, דימוי, שיקולים מדיניים. ולכן, השיקולים הכלכליים חייבים להיות חלק מהתמונה גם אם אנשי הכלכלה לא יקבלו את ההחלטות. ניתן בהחלט לחשוב על מצב שבו הדרג המדיני יבחר לדחות פעולה מלחמתית בשל ההבנה כי ההשלכה המשקית שלה עשויה לפגוע בביטחון ישראל בטווח הרחוק.
