סגור
עובדים בהאניבוק
עובדי הייטק (אילוסטרציה). ירידה באבטלה לאחר שנה וחצי של עליות (צילום: HoneyBook)

לאחר שנה וחצי של עליות: ירידה של כ-4% במספר דורשי העבודה בהייטק

מספר דורשי העבודה בהייטק ירד ל-7,428 בינואר, לעומת 7,728 בנובמבר; בשוק העבודה כולו נרשמה ירידה של 7.9%; שירות התעסוקה: "החלטת הממשלה שלא להאריך באופן גורף את תקופת הזכאות לדמי אבטלה תורמת להסתגלות לתנאי חירום"

לאחר כשנה וחצי של עלייה במספר דורשי העבודה מענפי ההייטק (טכנאי והנדסאי ICT ומפתחי תכנה ומנתחי יישומים), ירד בחודשיים האחרונים מספר דורשי העבודה בענפים אלו. מספר דורשי העבודה בקרב מפתחי התוכנה ומנתחי היישומים ירד ב-3.9% מ-7,728 בנובמבר 2023 ל-7,428 בינואר השנה. ומספר דורשי העבודה בקרב בקרב טכנאים והנדסאים בענפי טכנולוגיית המידע (ICT) ירד ב-5.4% מ-1,414 בנובמברל-1,377 בינואר. מספר המובטלים בענפי ההייטק גדל בעקביות מאמצע 2022 אז עמד על פחות מ-2,000. כך עולה מדו"ח דופק שוק העבודה של שרות התעסוקה לחודש ינואר.
מהדו"ח עולה המשך התאוששות הדרגתית אך איטית של שוק העבודה. מספר דורשי העבודה המשיך לרדת באיטיות מ-297.8 אלף בדצמבר ל-274.3 אלף בינואר, ירידה של 7.9%. בשרות התעסוקה מגדירים את המשך הירידות האיטיות במספר המובטלים כ"כניסה לשגרת חרום, תהליך שנמשך מתחילת נובמבר". על כך שמדובר בתקופת חרום מלמדת העובדה שבדצמבר נרשמו-37.3 אלף דורשי עבודה חדשים לעומת 32.4 אלף בלבד בינואר אשתקד.
בשרות מסבירים ש"אחד המחוללים להסתגלותו של השוק לעבודה גם בתנאי החירום היא החלטת הממשלה שלא להאריך באופן גורף את תקופת הזכאות לדמי אבטלה, בניגוד למדיניות שננקטה במהלך משבר הקורונה. החלטה זו הובילה לכך שהשוק נדרש להסתגל לעבודה גם בתנאי חירום והתוצאה היא הירידה במספר דורשי העבודה".
ירידות במספר דורשי העבודה מנובמבר לינואר נרשמו ב-57 משלחי יד מ-60, כאשר רק בשלושה היו עליות. ב-19 משלחי יד נרשמו ירידות של יותר מ- 20%. ירידות בולטות נרשמו במספר משלחי יד שסבלו מאוד בתחילת המלחמה: מלצרים וברמנים (ירידה של 46.2%), מנהלי בתי מלון ומסעדות (36.9%), מעצבי שיער ועובדי מכוני יופי (34.2%), מטפלים בילדים וסייעים למורים (34%), ומוכרים בחנויות (32%). הדבר מעיד ללא בפק על התאוששות של ענפי המסחר והמזון ומשקאות וכן על חזרה של מעונות היום, הצהרונים והחינוך המשלים לפעילות.
שעור האבטלה באילת עלה מ-8.1% בדצמבר ל-8.3% בינואר. היא העיר היחידה עם יותר מ-40 אלף תושבים שנרשמה בה עלייה באבטלה בינואר. בשרות התעסוקה מציינים ש"כלכלת אילת ידעה טלטלות רבות גם במהלך סגרי הקורונה, וזאת בשל מרכזיותה, עד כדי תלות, בתיירות על ענפיה הנלווים (כמכירות). מאז פרצה המלחמה, בתי המלון באילת אמנם בתפוסה גבוהה, אך בעיקר במפונים מיישובי הדרום ולא בתיירים, דבר שיש להניח שהוביל לירידה בפעילות המסחרית בעיר". העיר שבה נרשם בינואר שיעור דורשי העבודה הנמוך ביותר היא במפתיע בני ברק החרדית (3.5%). היא מקדימה 4 ערים בשרון. מנכ"ל שרות התעסוקה רמי גראור אמר ש"נדרשת התערבות מדינתית משמעותיות יותר" להתמודדות עם בעיית התעסוקה באילת.