השינויים שדורש קרעי בולמים את הרפורמה בדואר
השינויים שדורש קרעי בולמים את הרפורמה בדואר
שר התקשורת מבקש לבחון מחדש את מתווה סגירת הסניפים בדואר, מהלך שמעכב את המשך הרפורמה ועלול לפגוע בהפרטה של החברה הממשלתית, חרף הצהרתו על מחויבותו למהלך
האם שר התקשורת שלמה קרעי יעכב את הרפורמה בדואר? השר הטרי ביקש מדואר ישראל להציג את תוכנית הפעולה שלו לשנה וחצי הקרובה, ובוחן האם להכניס מספר שינויים בתנאי הרישיון של החברה. בינתיים החתימה על הרישיון, שהיתה אמורה להתבצע לפני הבחירות, מתעכבת. במשרד התקשורת הבהירו: בימים הקרובים יחתם הרישיון שיאפשר את המשך הרפורמה.
לפי מידע שהגיע ל"כלכליסט", השר הורה לצוות משרדו ולדואר ישראל לבדוק מחדש חלק מתנאי הרישיון של הדואר, באופן שיכול להשפיע על מתווה פריסת הסניפים ונקודת השירות. אף שבעיקרון השר תומך בהמשך הרפורמה ומחויב להפרטת הדואר, בפועל הבחינה מחדש שהוא מבקש כרוכה בעיכוב החתימה על הרישיון של דואר ישראל, מה שמונע מהחברה את המשך הליך ההבראה ותוקע למעשה את הרפורמה.
מהלך זה מעמיד את דואר ישראל במצב בעייתי במיוחד: החברה כבר פיטרה או הוציאה לפנסיה כ-650 עובדים על סמך הרישיון החדש שעליו סיכמה עם שר התקשורת הקודם יועז הנדל, ולאחר שנאמר לה שהחתימה עליו מתעכבת רק אחרי הבחירות ושהוא ייחתם מיד לאחריהן. עתה, כשהחתימה על הרישיון מתעכבת המשך תוכנית ההבראה מתעכב ויש ספקות לגבי המשכה אם דרישות שר התקשורת יתקבלו.
בימים אלו נמצא הדואר בעיצומה של תוכנית הבראה, כחלק מרפורמה שנועדה להכין את החברה להפרטה ולהפוך אותה למושכת למשקיעים. במסגרת רפורמה זו, סגר דואר ישראל כבר 70 סניפים מתוך כוונה לסגור עוד 100, ופיטר או הוציא לפרישה כ־650 עובדים כשהכוונה להיפרד מכאלף עובדים בסך הכל. ואולם, תוכניות אלו נמצאות נכון להיום בהקפאה, לאור דרישה של שר התקשורת לבחון מחדש את מתווה סגירת הסניפים.
בשיחה עם "כלכליסט" אמר קרעי שהוא אמנם מחויב לרפורמה ולהיקף סגירת הסניפים וצמצום העובדים, ומעוניין להפוך את הדואר לנכס אטרקטיבי להפרטה, אך מעוניין לבחון פריסת הסניפים המתוכננת. "ביקשתי את הפריסה של מה הולכים לסגור ומה לפתוח מבחינת נקודות שירות לפי תנאי הרישיון החדש, כדי לוודא שאין פגיעה יותר מדי קשה, שעומדים בתנאים שקבענו", הוא אמר. "ברישיון החדש יש דברים שקשורים לפריסה ומתי אפשר יהיה לסגור סניפים. קודם הם יצטרכו לעמוד בפריסה בתנאים שברישיון, באמצעות נקודות שירות שישימו במקום סניפים. בהמשך הם יוכלו לסגור חלק מנקודות השירות - כפונקציה של ירידה משמעותית בצריכת השירותים. את ההפרטה קיבלתי כירושה. הכנסתי בה שיפורים שהיו נדרשים. אנחנו הולכים להפרטה בחודשים הקרובים, אלא אם הכנסת תעצור. אני לא מתכוון לפתוח מחדש סניפים שנסגרו. כן לבחון את התוכניות לשנה ושנה וחצי הקרובות, כדי לראות שאין פגיעה קשה מדי בשירות".
השר הוסיף: "היו תיקונים, היה ויכוח. גם בדואר לא הסכימו עם חלק מתנאי הרישיון ויש דין ודברים עם המשרד. ברגע שיציגו את התוכנית שלהם לשנה וחצי הקרובה, וזה אמור להיות מחר, אנחנו נתקדם (עם החתימה על הרישיון; ע"כ). זה צריך להיות בקרוב מאוד. אני לא משרת את חברת הדואר, אני משרת את הציבור. אני מקבל המון פניות מכל הארץ על שירות גרוע ודברים כאלו, ורוצה לוודא שלא נעשה פה נזק. אני לא אהיה חותמת גומי. סניפים שנסגור נסגור, אבל הדואר יכול לפתוח סניפים מחדש אם ימצא לנכון. יש מקומות שמגיעים להסכמות עם ראשי ערים, או נקודות שירות שהם צריכים להקים. יש רישיון, והם יצטרכו עמוד בו. כשנחתום על הרישיון החדש יהיה פיקוח ונוודא שהם עומדים בו. תהיה להם נוסחה מתי הם יכולים לסגור את אותן נקודת שירות שהם יכולים עכשיו להקים. זה יהיה לפי הנוסחה שקשורה לביקוש באותו מקום. הנתונים המדויקים יתגלו כשנפרסם את הרישיון החדש".
ואולם, למרות המחויבות העקרונית לרפורמה, בפועל הבקשה של השר לבחינה מחדש של מתווה פריסת הסניפים, והעיכוב בחתימה על רישיון הדואר, פוגעים בהמשך קידום הרפורמה ובולמים את הליך ההבראה וסגירת הסניפים. בדיון שנערך אתמול בוועדת הכלכלה של הכנסת אמר יו"ר הדואר, מישאל וקנין, שהחברה מפסידה כמיליון שקל ביום, ושכל סניף דואר מפסיד בממוצע מיליון שקל בשנה. במצב זה, כל יום של עיכוב בחתימה על הרישיון מיתרגם להפסדים משמעותיים לדואר שייתכן שהמדינה תידרש לכסות בעתיד, כפי שכבר עשתה בכמה הזדמנויות בעבר.
"אם הרישיון לא ייחתם, נחזור למצב של חדלות פירעון", הבהיר וקנין בדיון היום. "החברה מפסידה כמיליון שקל ביום, זה חלק מובנה בפעילות שלה. תוכנית ההבראה לא אופטימלית, אבל היא דרושה כדי לעצור את הדימום. ביצענו את חלקנו בתוכנית. עכשיו אנחנו מחכים לראות שרישיון החברה נחתם ומאפשר לבצע צעדים שמהותם היא רידוד רמת השירות. זה נעשה ראשית כי אין כסף, ושנית כי לא צריך כל כך הרבה נקודות וסניפים כי יש ירידה בביקוש לדואר".
הבחינה המחודשת של הרפורמה פוגעת בדואר בכל מקרה. בתרחיש הקיצון, שבו מצומצם מספר הסניפים שייסגר, יהיה הדואר במצוקה מכיוון שייאלץ לשכור מחדש עובדים במקום אלו שפוטרו או הוצאו לפנסיה, וכל תוכנית ההבראה תיפגע. גם תרחיש שבו רק מתווה סגירה הסניפים משתנה, יציב קשיים בעבור הדואר, גם אם מספר הסניפים שייסגרו יהיה דומה. "אם הדואר סגר כבר סניף בעפולה והוציא את העובדים, אבל עכשיו אומרים לו 'אתה לא סוגר בעפולה אבל יכול לסגור בבאר שבע' זו בעיה. מה הוא יעשה? יעביר את העובדים מבאר שבע לעפולה?", אמר גורם במשרד התקשורות.
ובכל מקרה, בינתיים, עיכוב החתימה על הרישיון כבר מייצר קשיים בפעילות היומיומית. זאת, מכיוון שתוכנית ההבראה מתבססת על הוראות שמופיעות שברישיון החדש, כמו רידוד השירות מבחינת ימי חלוקת דואר. "הדואר קיבל אישור זמני, אבל אי אפשר לנהל חברה לפי אישורים זמניים", אמר מקור.
