התפקיד הבא של נמרוד שפר? מועמד להקים מינהלת להעברת מים לירדן
התפקיד הבא של נמרוד שפר? מועמד להקים מינהלת להעברת מים לירדן
ישראל התחייבה להגדיל את כמויות המים שמועברות לירדן; משרד האנרגיה מתכנן להקים מינהלת קטנה שתפעל תחת ועדת ההיגוי בראשות מנכ"ל המשרד; המועמד המוביל הוא האלוף במיל' ששימש כמנכ"ל התעשייה האווירית לישראל
רשות המים ומשרד האנרגיה פועלים להקמת מינהלת קטנה חדשה שתהיה אחראית על העברת מים לירדן, בהתאם להסכם בין המדינות. ל"כלכליסט" נודע כי המועמד המוביל לעמוד בראש המינהלת הוא האלוף במיל' נמרוד שפר.
המהלך מתגבש בימים האחרונים ונדון בין גורמים בכירים במשק המים. המינהלת, שמוגדרת "קטנה", תכלול כשלושה עובדים, ותפעל תחת ועדת ההיגוי לפרויקט שבראשה עומד מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת.
אם אכן ימונה שפר לתפקיד, הוא למעשה ישמש כפרויקטור להעברת המים לירדן. שפר כיהן כראש אגף תכנון בצה"ל וראש מטה חיל האוויר. ב-2018 מונה כמנכ"ל התעשייה האווירית לישראל, ושנתיים לאחר מכן בקיץ 2020 הודיע על פרישה.
בנובמבר 2021 נחתם מזכר הבנות בין ישראל לירדן להגדלת כמות המים המועברת בכל שנה לירדן. הכמות עמדה בעבר על 50 מיליון קוב מים בשנה ועלתה ל-100 מיליון קוב, המגיעים מהכינרת.
על פי מזכר ההבנות, ישראל התחייבה לבדוק אפשרות לייצא לירדן עוד 200 מיליון קוב בכל שנה, ובתמורה הוסכם שירדן תקים בשטחה מתקן פוטו-וולטאי גדול (ליצירת חשמל מאור השמש), כולל יכולת אגירה, ואת האנרגיה הירוקה שתופק בו תייצא לישראל.
במזכר ההבנות הוסכם כי ישראל "תבחן" הקמת מתקן התפלה חדש בישראל, כשהמים שיותפלו בו ייוצאו לירדן. סיכום הפרטים ובדיקת היתכנות קונקרטית לביצוע הפרויקטים תבוצע במהלך 2022.
מצוקת המים בירדן נחשבת בעיה משמעותית שעשויות להיות לה השלכות פוליטיות נרחבות. לירדן, בשונה מישראל שהקימה שורת מתקני התפלה על קו החוף שלה, אין גישה למי ים, מקורות המים הטבעיים שלה מעטים, והיא קיבלה כמיליון פליטים שברחו מסוריה ועיראק. באזורים שונים בירדן אין גישה למים זורמים באופן שוטף, ויש אזורים שמקבלים הזרמת מים רק פעם אחת בשבוע או פעם אחת בחודש.
מצוקת המים לא נחשבת רק קושי הומניטרי אלא בעל היבטים פוליטיים, שנקשר לעובדה שחוסר במים עשוי להוביל אפילו למלחמת אזרחים. כך מלחמת האזרחים בסוריה פרצה על רקע בצורת חריפה ומצוקת מים שפגעה באלפי חקלאים סורים, ופגעה דרמטית בייצור החיטה במדינה. בעקבות זאת התרחשה הגירה המונית של 3-2 מיליון אזרחים סורים מהכפרים לערים, שקרסו בהיעדר תשתיות מתאימות. בין השאר על רקע זה נתפסת מחויבות של ישראל לסייע לירדן להשיג עוד מים כהכרחית לשלומה וביטחונה.
מאז נחתם מזכר ההבנות, התקיימו מגעים ראשוניים לבדוק אפשרויות סיוע לירדן. אפשרות אחרת היא להמשיך בשאיבה מהכינרת, אך זו אפשרות בעייתית שעלולה לערער את יציבות האגם, שהוא גם המחסן (האוגר) הלאומי של ישראל לשעת חירום. שעת חירום יכולה להתרחש למשל בגלל אסון זיהום נפט בחופים שישבית את מתקני ההתפלה.
אפשרות שנייה שנבחנת היא שכל המים לירדן יגיעו ממתקני ההתפלה. כיום כ-80% ממי השתייה בישראל מגיעים מחמשת מתקני ההתפלה הקיימים, ועד 2025 צפויים להיבנות שני מתקני התפלה נוספים (גליל מערבי ושורק 2).
אפשרות זו תחייב אמנם בניית תשתית הולכה בצד הישראלי ובצד הירדני, אבל תבטיח למי שמחזיקים מתקני התפלה זרם הכנסות מצוין.
אפשרות שלישית, והיא כנראה זו שתאומץ לבסוף, היא תמהיל של מספר מקורות: השמשת קידוחים שנמצאים בצד הירדני – קידוחי צופר. וכך כבר כ-10% מהכמות יסופקו. שאר המים יגיעו ממתקני ההתפלה הקיימים, עם השלמות ככל שיידרש מהכנרת. את פיתוח הקידוחים תבצע חברת מקורות בשיתוף קבלן ירדני.
מרשות המים, שפר ומשרד האנרגיה לא נמסרה תגובה לידיעה.
