יום אחד של גל חום: אלפי עופות מתים ופגיעה עצומה בגידולים
יום אחד של גל חום: אלפי עופות מתים ופגיעה עצומה בגידולים
גל החום של הימים האחרונים מדגיש את חוסר מוכנותה של ישראל להתמודד עם אירועי קיצון אקלימיים: גידולי ירקות וכותנה נפגעו, עשרות אלפי עופות מתו וטיסות רבות שובשו. בחודש וחצי האחרונים נגרם נזק של לפחות 20 מיליון שקל לחקלאות המקומית
גל החום העולמי לא פוסח על ישראל, וגם לא נזקיו הכלכליים. לאחר הפוגה קלה מרצף ארוך של ימים חמים במיוחד בחודש יולי, גל החום שהחל ביום שבת הוביל ישראלים רבים להסתגר בחללים הממוזגים. החום הכבד שפקד את האזור ביום ראשון מסתמן כאחד מאירועי עומד החום הקיצוניים שנרשמו בישראל (קדם לו רק אירוע שהתרחש ב־3 באוגוסט 2015), והוא מנכיח גם את חוסר מוכנותה של ישראל להתמודדות עם אירועי קיצון אקלימיים ואת הנזקים הכלכליים שאלו מזמנים לפתחה.
בזמן ששיא כל הזמנים בצריכת חשמל נשבר ביום ראשון, והציבור נקרא להימנע מפעילות מאומצת בחוץ, יש מי שנותרו חסרי הגנה מול החום הכבד וכבר שילמו מחיר. עשרות אלפי עופות בלולים ביישובי הצפון מתו בלולים בעלי מבנים מיושנים שאין בהם מערכות בקרת אקלים וצינון מובנות, כשהטמפרטורה ביישובים באזור הגולן חצתה את טווח ה־40 מעלות בחלק מהאזורים, כך לפי משרד החקלאות.
גם גידולי שדה חקלאיים קמלו תחת השמש הקופחת טרם זמן הקטיף בחום הכבד והממושך שפקד את האזור במשך חודש וחצי, וביתר שאת בימים האחרונים. בקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מדווחים על פגיעה נרחבת בגידולים.
בגידולי גפן יין גל החום גרם להצטמקות הענבים, בגידולי ירקות נזקי החום גרמו לפגיעה בשתילים, למכות שמש בפרי ולבעיות בהפריה. עיקר הירקות שנפגעו הם אבטיח, מלון, פלפל, תירס ועגבניות לתעשייה. נזקים נוספים נגרמו לענף הכותנה שצפוי לפגיעה כמותית ביבול, שכן החום פגע בהלקטים בשלב קריטי. יחד עם מותם של כ־40 אלף עופות לפי הערכות, בקנט אומדים באופן ראשוני את נזקי גל החום הנוכחי בחקלאות בכ־20 מיליון שקל.
שיבושים נוספים נרשמו במשק, בין היתר ברשות שדות התעופה הוחלט לרווח זמנית את הטיסות הנוחתות בנתב"ג בשל הסיכון הבטיחותי של גל החום. ביום ראשון הפסיקו מספר עיריות ברחבי הארץ ובהן הוד השרון, חדרה, הרצליה ובאר שבע את יום העבודה של עובדי הניקיון כבר בשעות הבוקר המאוחרות.
בישראל אין הערכות באשר לנזקים הכלכליים של גלי החום או אירועי הקיצון האקלימיים בטווח הקרוב והרחוק. לפי דו"ח מבקר המדינה ל־2021, שום גורם ממשלתי לא ביצע הערכה לאומית בנוגע לנזקי שינויי האקלים על המשק לטווח הארוך. מחקרים נקודתיים כן העידו על המחיר של אי ההסתגלות לשינויי האקלים: במחקר שבוצע במוסד שמואל נאמן עבור עיריית תל אביב נמצא כי אי היערכות להתמודדות עם החום הגובר תעלה לתל אביב 4 מיליארד שקל בשנה כבר באמצע המאה.
פרופ׳ אופירה אילון, חוקרת באוניברסיטת חיפה ומוסד שמואל נאמן, מסבירה כי "קשה להפריז בנזק הכלכלי מהעלייה בעוצמה ובתכיפות של גלי החום. פגיעה בבריאות (מחלות ותמותה), עלייה בצריכת המים והאנרגיה, הגברת אובדני החשמל, פגיעה ביבולים חקלאיים ופגיעה באורחות החיים ובמרקם העירוני הם רק חלק מהעלויות העירוניות והמשקיות. בנוסף סביר להניח שמעבר לעלויות הישירות, העלויות העתידיות שיושתו על האזרח יכללו גם פרמיות ביטוח חיים ורכוש גבוהות יותר וכן גם פגיעה בפנסיות שלנו, ככל שהמוסדיים לא יכינו את עצמם כראוי לשינויי האקלים. ישראל נדרשת לא רק לייצר מסמכים ודו"חות על ההיערכות לשינויי האקלים, היא צריכה לתקצב מוכנות זאת, לבדוק ולתרגל את ההיערכות בפועל, למשל להתאים שעות פעילות של עובדים בחוץ, לספק הנחיות ברורות לציבור, להבטיח הצללה וקירור במרכזי הערים, ולדאוג לכל אותן אוכלוסיות מוחלשות, שמטבע הדברים הן יהיו הראשונות להיפגע".
החום חסר התקדים בישראל ונזקיו הם חלק מגל עולמי. הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית ביולי 2023 הייתה הגבוהה ביותר שתועדה אי פעם, וגלי חום כבדים וממושכים מוסיפים להכות בערי העולם גם במהלך חודש אוגוסט. במהלך 31 ימים רצופים התמודדה העיר פניקס בארה״ב עם טמפרטורה שעלתה על 43 מעלות. מקרי המוות הקשורים לחום בעיר עלו יותר מפי ארבעה בעשור האחרון, ושנת 2023 מסתמנת כשוברת שיאים. גל החום באזור עדיין נמשך, כשבאריזונה הוכרז השבוע מצב חירום בשל החום הכבד והממושך. באירופה גל החום נע ונד בין קיצוניות אחת לאחרת: לאחר גלי חום שיטפונות משמעותיים פקדו את סקנדינביה, בעוד ספרד ופורטוגל מתמודדות עם אזהרות חום ושריפות.
בהוואי שריפות ענק שפרצו בשבוע שעבר כבר גובות מחיר כבד. עיירת הנופש להיינה נחרבה כמעט כליל, ומניין ההרוגים במה שמסתמן כאסון השריפה הכבש ביותר בארה״ב ב־100 השנים האחרונות מוערך כעת ב־100 בני אדם. הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום בארה"ב (FEMA) מעריכה כי יעלה כ־5.52 מיליארד דולר לשקם את העיירה, לאחר שאלפי מבנים ניזוקו. לפי הערכות ראשוניות, נזקי השריפות הכוללים בהוואי יגיעו ל־10 מיליארד דולר, כשכלכלת האי מאווי, אשר כ־75% מהכנסותיו מגיעים מענף התיירות, ספגה מכה קשה במיוחד. מדענים עדיין מנסים להבין את תרומתם של שינויי האקלים לשריפות באזור במלואה, אך חלק מהסיפור הוא שינויי האקלים שמחמירים את תנאי היובש והבצורת, ומאפשרים לשריפות בר להתלקח ולהתפשט במהירות.
הטמפרטורות עולות בשל אי פעולה מספקת לבלימת פליטות גזי החממה ושינויי האקלים. הדבר מוביל להחמרתם של אירועי קיצון אקלימיים ברחבי העולם. ההערכות הן שאלו ילכו ויתרבו עם המשך עליית הטמפרטורה גם בשנים הבאות. בשנים האחרונות נערכו מספר מחקרים והערכות שניסו לכמת את הנזק הכלכלי של אירועי קיצון אקלימיים. כך למשל אנליסטים של ברקליס העריכו כי העלות הממוצעת שגורם כל אסון הקשור לאקלים גדלה בקרוב ל־77% במהלך 50 השנים האחרונות, וניתוח עדכני של חברת ביטוח המשנה סוויס־רה הראה כי היקף הנזק מקטסטרופות אקלימיות כבר עבר את סף 50 מיליארד הדולר במחצית הראשונה של 2023.
הערכה ראשונית של חברת הביטוח והשירותים הפיננסיים הרב-לאומית Allianz, שבסיסה בגרמניה, מעלה כי גל החום האחרון ברחבי ארצות הברית, דרום אירופה וסין עשוי לעלות לכלכלה כ־0.6 נקודות מהתוצר ב־2023, כשהעלות נעה בין 0.1 נקודות תוצר לצרפת ל־1.3 נקודות תוצר לסין. המשמעות: יום אחד של חום קיצוני שווה ערך לחצי יום של שביתה במונחים של השפעה כלכלית.
מחקר אחר שנערך בארה"ב בשנת 2021 הצביע על הנזק של גלי החום לאורכו ורוחבו של המשק: כל יום בו שוררות יותר מ־32 מעלות צלזיוס מוביל לירידת שכר של 0.04%. התפוקה ברמת המפעל בהודו פחתה ב־3.5% בשנים האחרונות כשהטמפרטורות עלו על הממוצע, והתפוקה במתקני ייצור מכוניות בארצות הברית נמוכה ב־8% בשבועות עם שישה ימים של חום העולה על 32 מעלות צלזיוס.
חום מקטין את שעות העבודה עבור אנשים מסוימים, כאשר עובדים בתעשיות הנסמכות על עבודה מחוץ לבית מצמצמים את שעות העבודה שלהם בכ־13% בימים החמים ביותר. ניתוח כלכלי של מכון האקלים הקנדי מצא כי ייתכן שעד 2050 חצי מיליון מקומות עבודה יאבדו בשל "חום מוגזם המוריד את פריון העבודה וגורם למוות בטרם עת״.
