שם אחד, ארבעה עולמות שנגדעו: נאום "ארבעת האהודים" של הרצוג
שם אחד, ארבעה עולמות שנגדעו: נאום "ארבעת האהודים" של הרצוג
בנאומו בעצרת הזיכרון הממלכתית בכותל המערבי סיפר הנשיא על 3 לוחמים בשם אהוד, שנקראו על שם אהוד שחר שנהרג במבצע חץ שחור ב-1955 - ובהמשך נפלו גם הם. "איש לא שאל את הנופלים מי ימין ומי שמאל. בבתי העלמין הוויכוחים שוקטים", אמר. הרמטכ"ל: "מתמודדים עם איומים מכמה זירות"
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה נפתח הערב רשמית בצפירת זיכרון בת דקה בשעה 20:00, שלאחריה החל הטקס המרכזי ברחבת הכותל בירושלים במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג והרמטכ"ל אביב כוכבי. נשיא המדינה, יצחק הרצוג, סיפר הערב בנאומו בעצרת הזיכרון הממלכתית בכותל המערבי על "ארבעת האהודים" - שלושה 'אהודים' שנקראו על שם אהוד שחר, שנהרג במבצע חץ שחור ב-1955. כל שלושת הלוחמים האחרים נהרגו אף הם במהלך שירותם. בנאומו, הנשיא התייחס ל"ארבעת האהודים" כמגלמים סיפור ישראלי של רעות ושל ערבות הדדית שעוברת מדור לדור. הרצוג הדגיש את ה"יחד" הישראלי כצוואתם של הנופלים, ההכרחי לתקומת ישראל.
הרצוג סיפר כי טוראי אהוד שחר התגייס לצה"ל ב-1954, וכתב להוריו: "אנחנו הופכים לחיילים טובים בצבא המולדת, נשתדל להגן עליה כמיטב יכולתנו". בפברואר 1955, במבצע "חץ שחור" למיגור קיני הטרור בעזה, נורה אהוד ונהרג, ואיתו שבעה מחבריו. "אימו, עליזה, נאלצה לבשר לבתה - מיכל את הבשורה שוברת הלב: 'בת שלי, אין לנו יותר אח'", אמר הרצוג. "חברו של אהוד ממרחביה, אילן בורנובסקי, נשא אותו על גבו, משדה הקרב, חזרה אל הארץ, הביתה, למנוחת עולם".
לדברי הרצוג, "עם נפילתו של אהוד שחר, שלושה זוגות הורים בחרו לקרוא לילדם על שמו: אהוד שטוק, אהוד פלק ואהוד בורנובסקי". לאחר מכן גולל הרצוג את סיפורם הטרגי: "רב סרן אהוד פלק נפל בטיסת אימונים באזור מדבר יהודה, בה התנגשו שני מטוסי "בז" במהלך תרגול קרבות אוויר. בתאונה נהרג גם חברו סגן אלוף רם-ידידיה קולר. הוא הובא לקבורה בחלקה הצבאית בבית-העלמין במושב מרחביה. הותיר אחריו אישה, בת, הורים ושני אחים.
"כשנולד לאילן בורנובסקי, חברו של אהוד שחר, זה שנשא אותו על גבו משדה הקרב חזרה לארץ, ולרעייתו בן, גם הוא קרא לו על שם אהוד. רב טוראי אודי בורנובסקי, התנדב לקומנדו הימי, ובדצמבר 1986, נהרג באימון צניחה. כשאביו אילן – שקבר את אודי בנו ואת אהוד חברו – פוגש חיילים צעירים, הוא אומר להם: 'אין לנו מדינה אחרת', ומבקש: 'תעשו את המיטב לשמור על המדינה'".
"ואהוד שטוק, הראשון שנולד, היה האחרון שנפל. סגן ניצב אודי שטוק, לימים – סדן, היה קצין הביטחון בשגרירות הישראלית בטורקיה, כשארגון טרור פלסטיני הטמין פצצה במכוניתו. הוא נפל ב-מרץ 1992, שבועיים לפני יום הולדתו השלושים ושבעה". הנשיא סיפר ששוחח השבוע עם אלמנתו, רחל, שביקשה גם היא בהתרגשות: "תשמרו לנו על המדינה".
הנשיא סיכם: "ארבעה אהודים, ארבע דמויות מופת. ארבעה לוחמים שגילמו בשמם, בהלכותיהם ובגופם, את הערבות ההדדית את הרעות, הישראלית כל כך, שעוברת מדור לדור". לצד ארבעת האהודים, התייחס הנשיא גם לגבורתם של רס"ן סמי בן נעים ומשה אסנקו מלקו, שמשפחותיהם נכחו בטקס.
לדברי הרצוג, "בנינו ובנותינו שנפלו על הגנת המדינה לחמו יחד ונפלו יחד. הם לא שאלו, ואיש לא שאל אותם, מי ימין ומי שמאל. מי דתי, מי חילוני, מי יהודי ומי לא יהודי. גם השכול לא שאל. לא אותם, ולא אתכם. הם נפלו ישראלים, על הגנת ישראל. הוויכוחים שוקטים בבתי העלמין. ובין המצבות, דממה. דממה שדורשת מאיתנו למלא יחד את צואתם האחת – תקומת ישראל. בניין ישראל. מאוחדים, מלוכדים, ערבים זה לזה. כי אחיות ואחים אנו".
כפי שנהג בנאומו ביד ושם, גם הפעם חרג הנשיא מהפרוטוקול הנהוג ופתח בפנייה ובחיבוק למשפחות השכולות ורק לאחר מכן עבר לשורת אזכורי המכובדים. אל מול קולות שמעצימים את תרומתן למדינה של קהילות מסוימות, יותר מאחרות - הנשיא הדגיש בנאומו את הפסיפס הישראלי שמוצא את ביטויו בקרב חללי מערכות ישראל.
הרצוג אמר כי "בשנה החולפת, בשבועות האחרונים, וגם בשבוע זה ממש, הלמות השכול והכאב הכו בנו שוב ושוב. גם היום, אויבינו קמים עלינו לכלותנו בטרור מלא שנאה, וכתמיד הם מוצאים אותנו ערוכים ונחושים, כשידינו האחת אוחזת בנשק, וידינו השנייה מושטת לשיח ולשלום. דווקא ברגעים קורעי הלב האלו, כשאנו מלווים בדרכם האחרונה את הגיבורות והגיבורים, ואת המשפחות האהובות, ששברן הפך באחת לנחלת כולנו; דווקא ברגעים הללו – אנחנו מגלים שוב ושוב את תעצומותיו של העם הנפלא והמופלא שלנו, עם שמצליח להתגבר על כל מכשול. כן, יש לנו עם נפלא ומופלא! אסור שליבנו המפולח מכאב ישכיח מאיתנו את המסע הכביר שעברנו. מסע של דורות ושל נדודים, מסע שכל כולו תקווה והגשמה. מסע ששיאו בגאווה גדולה, במדינה לתפארת, מדינה שעל קיומה נפלו גיבורות וגיבורי מערכות ישראל".
הנשיא גם נשא תפילה לשובם המהיר של החיילים והאזרחים השבויים והנעדרים, ש"משימת השבתם הביתה עודנה מוטלת על כתפינו". לפני נאומו הדליק הרצוג את נר הזיכרון באמצעות לפיד שהגישו לו עדנה ובר בן נעים, אלמנתו ובנו של רב סרן סמי בן נעים ז"ל, מכונאי מוטס שנהרג בהתרסקות מסוקו במלחמת לבנון השנייה והוא בן 40 במותו.
הרמטכ"ל, אביב כוכבי, אמר: "היום, כמו בעבר, צה"ל מתמודד עם איומים מכמה זירות. אנחנו לא מאפשרים ליציבות הביטחונית היחסית להפוך לאשליה, ונותרים מפוכחים באשר לכוונות האויב. האופן שבו פורצות מלחמות בעולם ובאוזר, מזכיר לכולנו את הדרישה לכוח מגן חזק ואת החובה להיערך לכל תפנית. סיכול הטרור נמשך מדי שבוע, מצפון ועד דרום, ויחידות צה"ל מגינות על אזרחי המדינה בכבישים ובצמתים באיו"ש ולאורך הגבולות. צה"ל מרתיע, יוזם ותוקף, יוצא מגבולות המדינה כדי להכות את האויב באוויר, בים וביבשה, בכל רחבי המזרח התיכון, ויוצא מגדרו כדי לממש את עקרון ההגנה העצמית".
כוכבי התייחס גם למשתמטים משירות צבאי ואמר: "דור אחר דור נשבע אמונים וקורא 'הנני', מתייצב לשירות צבאי, ומגלם את ההפך – מאלו שמתחמקים ואומרים אינני. כך חיילי החובה והמילואים המזנקים בעת מלחמה, וכך המשרתים בקבע, אשר בחרו באורח חיים לא נורמלי, כדי לאפשר לאזרחי המדינה חיים נורמליים. 'הנני' הוא יסוד שנוכח בכל מארב בגבול, בגיחת מטוס, בשיירת אספקה באזור לחימה, באימון או במבצע, והוא נטוע בקרב חיילים מכל החילות ובמגוון תפקידים. 'הנני' הוא היסוד הערכי של צה"ל, צבא העם, שבלעדיו אין קיום לעם, ולכן הכרחי שישרתו בו תמיד, בחובה ובקבע, הטובים שבעם".
לדברי כוכבי, צה"ל עושה הכל כדי להרחיק את המאכלת מאזרחים ומחיילים כאחד: "אנו רוכשים אמצעי לחימה מתקדמים, מפתחים שיטות פעולה חדשניות, ולעולם מפעילים את הכוח באחריות ובשיקול דעת. בה בעת, בשם הביטחון, חובתנו לפעול בהחלטיות ולהילחם".
בהמשך יתקיימו אירועי יום הזיכרון בכל רחבי הארץ, ובערוצי הטלוויזיה יהיה לוח שידורים מיוחד. עצרת הזיכרון הממלכתית נערכת כמדי שנה במעמד הנשיא, הרמטכ"ל, הרבנים הראשיים, ראשי מערכת הביטחון ובני המשפחות השכולות.
מדינת ישראל מתייחדת ביום הזיכרון עם זכרם של 24,068 בניה ובנותיה שנפלו במערכות ישראל ו-4,216 אזרחים שנספו בפעולות איבה, מימי ראשית הציונות ועד היום. השנה נוספו 56 חללים למניין הנופלים, ועוד 84 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו כחללים. כמו כן, מיום הזיכרון האחרון ועד היום נהרגו 33 אזרחים בפעולות איבה, וארבעה נוספים נפטרו מפצעיהם ונוספו לרשימת החללים. המאבטח ויאצ'סלב (דניאל) גולב, שנרצח באריאל בשבוע שעבר, טרם הוסף למניין הנופלים הרשמי.
מחר ב-11:00 תישמע צפירת זיכרון במשך שתי דקות, ואחריה יחלו טקסי הזיכרון הממלכתיים ב-52 בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ. הטקס המרכזי יתקיים בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים, כשמיד לאחר הצפירה יחלוף מעל ההיכל מטס מיוחד של מטוסי קרב במבנה חסר. טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה יתקיים ב-13:00 בהר הרצל ברחבת האנדרטה לחללי פעולות האיבה.
מחר ב-9:00 בוקר ברחבת המוסדות הלאומיים בירושלים יתקיים טקס גם לזכר היהודים שנרצחו בפיגועי טרור ואנטישמיות בעולם - השנה בהשתתפות משפחות שכולות שחולצו לאחרונה מאוקראינה, אשר יקיריהם שירתו כחיילים בודדים בצה״ל ונפלו במהלך שירותם.
מוקדם יותר היום, בטקס האזכרה השנתי בבית יד לבנים בירושלים, הזהיר ראש הממשלה נפתלי בנט כי אם חלילה הערבות ההדדית שלנו תיפרם, או נאפשר לכעס ולשנאה לאחוז בנו - בו ברגע אויבנו ינצלו זאת כדי לפגוע בנו. העם שלנו נושא על גופו את צלקות גן הפלגנות של אבותינו". בנאום, שבלשכת ראש הממשלה כינו אותו "נאום האחים", אמר בנט: "אחיי ואחיותיי, יש לנו צה"ל חזק וארגוני ביטחון מעולים. שומר ישראל אינו נם ואינו ישן. אנחנו עומדים על המשמר מול האיומים הקרובים והרחוקים. כמי שנושא באחריות העליונה לביטחון ישראל, אני יכול לקבוע בבירור שכוחנו גדול מכוחם של סך כל אויבינו".
בהמשך הזהיר בנט מפני פירוק הערבות ההדדית, ציין את חורבן בית ראשון ושני בעקבות שנאת אחים ואמר כי עם ישראל שילם "מחיר נורא של 2,000 שנה בגלות". לאחר מכן הזכיר את קום המדינה והבהיר: "אחיי ואחיותיי, לא תהיה הזדמנות נוספת. אנחנו עכשיו בעשור השמיני של המדינה, העשור שמעולם עוד לא צלחנו כאומה מאוחדת. ניתנה לנו הזדמנות לתקן את חטא שנאת האחים של אבותינו ולהיגמל מיצר הפלגנות שהחריב את עמנו. ההחלטה היא בידינו. בואו נפיג את החרדות אחד מן האחר. נתמודד עם הטיעון, ולא עם הטוען. נקשיב באמת. נתווכח זה עם זה, אך לעולם לא נשנא איש את אחיו. מעל לכל נזכור שאנחנו משפחה אחת, זו חובתנו כלפי הנופלים. זו גם חובתנו כלפי הדורות הבאים".
ראש הממשלה סיפר על כמה מהנופלים שהכיר אישית במשך שירותו הצבאי. על איתן בלחסן, שפיקד על סיירת צנחנים ונפל בקרב בלבנון, אמר בנט: "מבחינתי, איתן לא היה מושבניק, או מרוקאי או טוניסאי, הוא היה לוחם. והוא היה אחי". על הצנחן יואב הר שושנים, בחור דתי מהיישוב אלקנה שנהרג בהיתקלות בדרך למוצב סוג'וד, אמר בנט: "מבחינתי, יואב לא היה מתנחל או אשכנזי. הוא היה לוחם. והוא היה אחי". על שמעיה-אביחי דנוך, לוחם גולני שנפל בקרב בריחן, אמר בנט: "מבחינתי, דנוך לא היה תימני או ישראל השנייה. הוא היה לוחם. והוא היה אחי".
בסיום נאומו, הופתע בנט לגלות שבקהל ישבה אריאלה דנוך - אחותו של שמעיה-אביחי דנוך אותו הזכיר בנאומו. "זו הייתה הפתעה מוחלטת", אמר. "לא ידעתי שהיא בקהל, לא נפגשנו מעולם, והיא כמובן לא ידעה שאני הולך לדבר על אחיה שנפל בקרב בריחן. פניה דומות מאד לשל אחיה. אי אפשר לפספס. שנינו התרגשנו מאוד. אני שמח שאריאלה זכתה לשמוע אותי מדבר ככה, מכל הלב, על האח האהוב שלה. יהי זכרו ברוך".
