דוח המבקרלמרות הסיכונים הבריאותיים שהתגלו: אין פיקוח על המתקנים להתפלת מים
דוח המבקר
למרות הסיכונים הבריאותיים שהתגלו: אין פיקוח על המתקנים להתפלת מים
לפי דו״ח מבקר המדינה המתפרסם היום, מאז שנת 2018 לא ביצע משרד הבריאות ביקורת באף אחד ממתקני ההתפלה, בניגוד לנוהלי המשרד עצמו הדורשים כי המתקנים יבדקו אחת לשנה לפחות. רשות המים לא השלימה כבר יותר מ-13 שנים תוכנית אב למשק המים
אין בדיקות, אין קנסות, יש סיכון לציבור: ישראל מסתמכת כמעט במידה מוחלטת על חמישה מתקני התפלה עבור מי שתייה לאזרחיה, אולם הרגולטור כושל בפיקוח על המתקנים להתפלת מי ים, למרות הסיכונים הבריאותיים המשמעותיים וכשלים שהתגלו בחלק מהמתקנים. לפי דו״ח מבקר המדינה המתפרסם היום, מאז שנת 2018 לא ביצע משרד הבריאות ביקורת באף אחד ממתקני ההתפלה, בניגוד לנוהלי המשרד עצמו – הדורשים כי המתקנים יבדקו אחת לשנה לפחות. זאת ועוד, בידי מטה משרד הבריאות כלל אין דיווחים של המחוזות ברחבי הארץ על ביצוע ביקורות.
בשנת 2023 לבדה, 18 אירועי עכירות גבוהה חייבו עצירת אספקת המים מאחד ממתקני ההתפלה, אולם בשל אי דיווח של המתפיל – לא הופסקה האספקה. המפעילים אף לא משלמים מחיר על הסיכון הנשקף לציבור, ולא נקנסים על ידי הרגולטור האחראי – משרד הבריאות. לדברי מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, "לא מתקבל על הדעת שבמדינת ישראל ב-2024, לאחר שנמצאו תופעות של עכירות במים ולשלשת ציפורים, המפעילים אינם נקנסים ע"י משרד הבריאות".
מתקני ההתפלה ממוקמים ושואבים את מימיהם מהים, ולכן חשופים לזיהומים אליהם חשוף הים. כך למשל, משנת 2007 ועד אשתקד, דווחו 14 מקרים של זיהומי מי ים שבגינם הופסק הייצור במתקני ההתפלה. 8 מהאירועים נבעו מזיהום מיקרוביאלי, 4 מהם נבעו מזיהום שמקורו בדלק ושמנים, ו-2 מהם נבעו מעכירות במים בעת סערה ורעידת אדמה.
אולם לא כל המפגעים מדווחים, והרגולטור לא טורח לקנוס או לפעול לקיום הליך פלילי נגד מי שמסכן את בריאות הציבור. בכל חמש הדוגמאות שנבדקו בביקורת אשר לא דוחוו לרגולטור והתגלו בהמשך, בהם מקרה שבו נמצאה לשלשת ציפורים במכל מי התפלה, אירוע דליפת תזקיק דלק לים בסמוך למתקן ההתפלה ואירוע בו עלתה רמת העכירות במים המסופקים במאי 2023, משרד הבריאות לא הפעיל אמצעי אכיפה, כגון הגשת כתבי אישום, והסתפק בייזום דיונים עם המתפיל ובתכתובת המבהירה למתפיל שלא פעל כנדרש וכיצד עליו לפעול.
ועדת הבדיקה שמינה שר האנרגיה דאז במאי 2019 בעקבות חריגות באיכות המים במתקן ההתפלה שורק א' במשך תקופה ממושכת (ועדת הבדיקה), קבעה בין היתר כי המדינה לא השתמשה מספיק בכלים שברשותה לביצוע בדיקות מדגמיות אקראיות לאיכות המים. ועדת הבדיקה המליצה בין היתר כי מינהלת ההתפלה תבצע "בדיקה יזומה, בתדירות גבוהה ובמועדים משתנים, של איכות המוצר במתקני ההתפלה". בביקורת נמצא כי אף שעברו יותר מארבע שנים מהגשת המלצות ועדת הבדיקה, בפועל, עד מועד סיום הביקורת, דצמבר 2023, רשות המים לא ביצעה בדיקות אקראיות "בתדירות גבוהה", כאמור בהמלצת ועדת הבדיקה. חשוב לציין כי רשות המים יכולה להציב מתגקן לדיגום אוטומטי מרחוק בכלל מתקני ההתפלה, אולם הציבה דוגם במתקן התפלה אחד בלבד, ונדרשת לגשת פיזית לצורך ביצוע דגימות אקראיות, מה שמפחית מאוד את תדירותן, מסרבל את ההליך, ויכול גם להפחית את ממד ההפתעה מול המפעיל, ולאפשר לו להיערך מראש.
גם כשהמתפלים נאלצים לשאת בסנקציות, הן דלות מאוד. בשנת 2023 התרחשו במתקן באחד ממתקני ההתפלה אירועי עכירות גבוהה, ברמה שחייבה נוסף לדיווח גם עצירה של אספקת המים מהמתקן. המתפיל דיווח רק על מקצת האירועים, אחרי שהתבקש, ולא עצר את אספקת המים. אף שלפי הסכם הזיכיון, מינהלת ההתפלה הייתה רשאית לדרוש מהמתפיל תשלום פיצוי מוסכם בגין כל אחד מ-18 האירועים שהתרחשו בשנת 2023 שבהם רמת העכירות של המים חרגה מהשיעורים שהותרו בהסכם הזיכיון שלו ואף מהשיעורים שחייבו דיווח למשרד הבריאות שלא דווחו במועד וכנדרש, ובסך הכול כמה מאות אלפי ש"ח, בפועל היא דרשה מהמתפיל תשלום בסכום של כמה עשרות אלפי ש"ח בלבד.
הכנסות המתפילים מהמדינה בגין רכישות מים, הסתכמו בשנת 2022 בכ-1.5 מיליארד ש"ח, בגין 540 מלמ"ק שסופקו באותה שנה ממתקני ההתפלה. אולם המבקר מצא כי סכומי הפיצויים המוסכמים שהשיתה מינהלת ההתפלה על המתפילים בגין מים שסופקו באיכות החורגת מערכי הסף שנקבעו בהסכמי הזיכיון נמוכים ואינם מרתיעים באופן אפקטיבי. למשל, סכום הפיצויים המוסכמים שבהם חייבה רשות המים את כל המתפילים בשנים 2018 ועד 2023, נע בין כ-0.35 מיליון ש"ח בשנת 2018 לכ-1.6 מיליון ש"ח בשנת 2023. סכומי פיצויים מוסכמים נמוכים עלולים שלא להרתיע את המתפילים מהפרה של הסכמי הזיכיון, ויש חשש שהמתפיל יעדיף, משיקולי עלות-תועלת, לשלם את הפיצויים המוסכמים על פני אספקת מים באיכות שנקבעה בהסכמי הזיכיון ובהיעדר סכומי פיצויים המהווים אמצעי אכיפה אפקטיבי, איכות המים המסופקים למערכת המים הארצית עלולה להיפגע.
זהו לא הכשל היחיד שגילה מבקר המדינה במשק המים. רשות המים, האמונה על ניהול משק המים, לא השלימה כבר יותר מ-13 שנים תוכנית אב למשק המים (כנדרש בהחלטת ממשלה מ-2010), לא הביאה אותה לאישור מועצת הרשות ולאישור הממשלה כנדרש. אי-השלמת תוכנית האב במשך יותר מעשור ובעיקר נוכח הצורך לפעול על פי תכנון לטווח ארוך בתחום ההתפלה עלולה להקשות על ניהול משק המים, ואף לגרום לכך שמשק המים לא יהיה ערוך להתמודדות עם מצבי משבר עתידיים. גם אספקט נוסף של דאגה לבריאות הציבור הוזנח לחלוטין על ידי רשות המים ומשרדי הממשלה: מזה יותר מעשור מתעכבת הקמתו של מתקן פיילוט להוספת מגנזיום למי השתיה המותפלים. היעדרו של מגנזיום במים כבר הוכח במחקרים כמעודד תחלואה מסוכנת.
ממשרד הבריאות נמסר, "המשרד יעבוד יחד עם רשות המים על טיוב האכיפה בנושא. לגבי הוספת מגנזיום - משרד הבריאות רואה חשיבות גדולה בהוספת מגנזיום למים ופועל לשם כך מול גורמי הממשלה הרלוונטיים בהם רשות המים וחברת מקורות. מקומות ספורים בעולם מוסיפים מגנזיום באופן יזום למי השתייה ומשכך חסר מידע הדרוש ליישום נכון של מהלך זה. בנוסף, יש לציין כי אין המלצה לערך מינימום של מגנזיום במי שתייה מותפלים או המלצה של ארגון בריאות העולמי בנושא. משרד הבריאות פועל מול רשות המים וספק המים "מקורות" על מנת לתכנן פיילוט מעשי להוספת מגנזיום למים מותפלים, זאת לאחר שהמשרד השלים את החלק התיאורטי של הפיילוט במקביל, פועל המשרד לשינוי תקנות מי השתייה כך שספקי המים יוכלו להוסיף מגנזיום למי השתייה. נוסף על כך, המשרד מפרסם לציבור מידע בדבר חסרונו של מגנזיום במים מותפלים, והמלצות על תזונה או דרך אחרת להשלמת החוסר".
