ניתוחשופט המחוזי פירק את אישום הטרור נגד יורי הנורים לעבר בית רה"מ בקיסריה
ניתוח
שופט המחוזי פירק את אישום הטרור נגד יורי הנורים לעבר בית רה"מ בקיסריה
בהחלטה לשחרר למעצר בית את ארבעת יורו הנורים לעבר ביתו של נתניהו בקיסריה טמן שופט המחוזי בחיפה ד"ר זאיד פלאח את הזרעים לזיכוי הארבעה מסעיף מעשה הטרור שבו הואשמו. לדבריו, לא הוכח שהארבעה "ניסו לאלץ את הממשלה לשנות את מדיניותה", משום שאם המדינה אינה נכנעת לירי של טילים בליסטיים - ברור שלא תיכנע לירי של שני זיקוקים. עוד הזהיר מפני הרחבת הגדרת הטרור למעשי מחאה
החלטתו המפורטת של השופט ד"ר זאיד פלאח מהמחוזי חיפה לשחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני את ארבעת יורי הנורים לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה מניחה למעשה את הבסיס לפסק הדין שיגיע בהמשך בעניינם של עפר דורון, גל דורון, אתי יפה ואמיר שדה: זיכוי מסעיף הטרור שהצמידה המדינה לרשלנות השיגור, שהסתיים בנפילת נור דולק בחצר בית ראש הממשלה.
"הגעתי למסקנה", כותב השופט בהחלטתו היום, "לפיה אמנם קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבים עברו עבירה של מעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש), אך אין ראיות לכאורה, שיש בהן פוטנציאל להרשעת המשיבים בכך, שמעשה הפזיזות באש הוא מעשה טרור".
נדמה שבכך הקיץ הקץ על החלטתן האומללה של רשויות האכיפה ובראשן פרקליט המדינה להצמיד את סעיף הטרור לטיפשות הילדותית של המעשה ולרשלנות שנלוותה לתפעולו. הבעיה כאן שניתן היה להפריד את השכל הישר מניתוח משפטי שאיפשר לאיסמן למסגר את המעשה כ"טרור", בין אם האמין בכך ובין אם חפץ לאזן עם סעיפי הריגול החמורים בפרשת פלדשטיין. הסימטריה שבניפוח ההדדי בין שתי הפרשות שנועד כביכול לאזן את "פשעי" הימין והשמאל הובילה לשימוש עקום ומסוכן בחוק הפלילי. החלטת השופט פלאח היא תחנה חשובה בירידה, יש לקוות, משני העצים הללו.
פלאח פירק את אישום הטרור באמצעות המבחן המשולש שיש להוכיח כדי שמעשה הפזיזות והרשלנות (פזיזות באש) שנעשה על ידי ארבעת הנאשמים יהיה מעשה טרור: מניע - קיומו של מניע אידאולוגי; מטרה - קיומה של מטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או לאלץ את הממשלה לעשות מעשה או להימנע מעשייתו; סיכון - קיומו של סיכון ממשי לפגיעה חמורה בגופו של אדם. למעט המניע האידיאולוגי שלל השופט את קיומם של שני המבחנים האחרים.
כדי להרגיע את זעמו הצפוי של הימין מההחלטה מגייס השופט את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיה אין לייחס עבירת טרור לעבירות שבוצעו במסגרת המחאה נגד ההתנתקות. בנוסף, קובע השופט שלא התקיימה כאן דרישת החוק, במבחן המטרה, לפעולה שנועדה "לאלץ" את הממשלה לעשות מעשה. לשיטתו המעשה הנוכחי נופל לגדר "הפעלת לחץ" על הממשלה כפי שנעשה במסגרת המחאה. "אחרת כל מחאה, מכל סוג שהיא", כותב פלאח, "שתתלווה אליה עבירה נוספת כגון אלימות - עלולה להיכנס תחת המעטה של "מעשה טרור", והמדרון החלקלק עלול להוביל לתוצאות אפלות".
בסיכום סעיפי האישום מוצא השפט שיש ראיות לכאורה לפזיזות באש, לשיבוש מהלכי משפט, לניסיון הצתה (בכפוף לחולשה ראייתית בסעיף זה. אבל – "אין ראיות לכאורה, שמעשה פזיזות ורשלנות (פזיזות באש) הוא "מעשה טרור", כהגדרתו בחוק".
השופט מפרט את עברם של הארבעה, שהוא לא רק נקי אלא עמוס בהצטיינות ותרומה לחברה, למדינה ולביטחונה. הוא מציין את החרטה העמוקה שהביעו ואת שיתוף הפעולה המלא שלהם בחקירה. והוא מוסיף פיסקה חשובה: "מדינת ישראל היא מדינה חזקה ואיתנה, ואם ירי טילים בליסטיים לעברה, ע"י אויב, לא בנקל יכלו לגרום לממשלה לשנות את עמדתה, אז על אחת כמה וכמה, לא יוכלו לעשות זאת שני זיקוקים, שנורו לכיוון בית ראש הממשלה, וזאת מבלי להמעיט מחומרת המעשים שנעשו לכאורה ע"י המשיבים".
