הלמ"ס: משקי הבית בישראל עשירים יותר לעומת 2001, אבל עם יותר חובות
הלמ"ס: משקי הבית בישראל עשירים יותר לעומת 2001, אבל עם יותר חובות
עפ"י מדד קיימות ישראל שמפרסם הלמ"ס, אוכלוסיית ישראל יותר משכילה - עלייה של 80% במספר בעלי תואר שלישי. לגבי ההון הטבעי, מתברר כי אין הבדל משמעותי במפלס המים בכנרת בין 1950 ל-2019, אבל יש ירידה דרמטית באיכות המים. בתחום התעסוקה נרשמה ירידה של כ-58% בשיעור האבטלה הממושכת
משקי הבית בישראל כיום עשירים ב-91.1% יותר מאשר בשנת 2001, לעומת זאת, החוב של משקי הבית עלה ב-13.4%. כך עולה ממדד הקיימות שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ההון הכלכלי. ביטוי כולל למצב הכלכלי של החברה, הן מבחינה פיננסית (כמה כסף יש) והן מבחינת הון פיזי (כמה מכונות וגורמי ייצור יש) והן מבחינת הון ידע (כמה פטנטים יש בכלכלה). מבחינה זו מצבה של ישראל משתפר משמעותית בשנים האחרונות, יש יותר הון פיזי (שיפור של 16.6% לעומת 2015), גם בעולם הידע יש שיפור של 8.3% בכמות המו"פ שיש בישראל לעומת שנת 2000. גם העושר הפיננסי של משקי הבית בישראל עלה משמעותית, וגם ישנה מגמת שיפור משמעותית ברמת החוב של המדינה (שירדה לאורך השנים, למעט אירוע הקורונה). הנקודה המשמעותית שמעיבה, היא העלייה כאמור בחוב של משקי הבית.
ההון הטבעי. סעיף זה כולל את הקרקעות, את המים, איכות האוויר והמערכות האקולוגיות. נמצא כי אין הבדל משמעותי במפלס המים בכנרת בין 2019 ל-1950, אבל יש ירידה דרמטית באיכות המים (עלייה ברמת המליחות של 19.5%). גם באקוויפר ההר יש ירידה באיכות המים וירידה בכמות המים. לעומת זאת, באקוויפר החוף יש שיפור של 160% בכמות המים לעומת 1990 וגם באיכות המים. את שינויי האקלים ניתן לראות בנתונים הללו, יש עלייה במספר גלי החום (3 ימים ברצף), וירידה בגלי הקור.
יש ירידה משמעותית בגלי הקור שאנו חווים בישראל לעומת שנות ה-50, שיפור משמעותי בשיעור האנרגיה המתחדשת מסך הייצור לעומת 2013, אך יש גם עלייה משמעותית בגלי החום לעומת שנות ה-50, וירידה של כ-15% במספר ימי הגשם הרצופים לעומת שנות ה-50.
ההון האנושי. סעיף זה כולל בריאות, השכלה וכישורים, אוכלוסייה ותעסוקה. בתחום הבריאות, יש נסיגה משמעותית במספר המיטות לנפש (ירידה של 45% במיטות אשפוז בריאות הנפש, ושל 20% במיטות אשפוז כללי) לעומת 2001. אך מבחינת ציוד רפואי לנפש יש עלייה של 73% במכשירי CT ועלייה של 257% במכשירי MRI. מבחינת הרופאים לנפש אין שינוי מגמה מאז 2005, אבל יש ירידה בשיעור האחיות לנפש של 3.6%.
בגזרת ההשכלה, יש עלייה עצומה במספר הסטודנטים (מתואם לגודל האוכלוסייה) לעומת שנת 2000, עלייה של 47.5% בתואר ראשון, 97.4% בתואר שני, ו-80.3% בתואר שלישי. יש עלייה במספר חברי הסגל האקדמי לנפש בישראל, ובייחוד עלייה של 71% במספר חברות הסגל האקדמי לנפש.
בגזרת התעסוקה, שיפור משמעותי בשיעור המועסקים (ירידה של יותר מ-80% בשיעור הבלתי מועסקים), ירידה של כ-58% בשיעור האבטלה הממושכת. גם במאזן ההגירה, יש שיפור משמעותי - יש עלייה במספר האנשים שרוצים להגיע לישראל לעומת מספר אלה שרוצים לעזוב אותה.
ההון החברתי. בישראל יש שיפור משמעותי לאורך השנים במקומן של נשים בכנסת, ושל נשים המחזיקות תפקידי ניהול במגזר הציבורי. יש שיפור של 60% במדד ההתנדבות האזרחי בין 2002 ל-2019. אין מגמה של שינוי במדד התורמים מסך האוכלוסייה. ויש ירידה במדד המשתתפים בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.
האמון שאנשים נותנים באנשים אחרים לא השתנה בין 2016 ל-2019, אך ניתן לראות כי שיעור היהודים שבוטח בזולת (46%) גבוה פי שלושה משיעור הערבים (13%). כשבודקים את האמון בסביבה הקרובה אז אנו מגיעים לשיעור של כ-70%. והאמון באנשים מהעבודה והלימודים מגיע ל-57%.
הון תרבותי. יש עלייה של 63% בספרים שיצאו בישראל ב-2018 לעומת 2010. ועלייה של 118% במספר הסרטים. יש עלייה חדה של 97% בין 2006 ל-2019 ברכישת כרטיסי קולנוע, ועלייה משמעותית במספר האנשים המקצועיים (לא הנהלה) העוסקים בתחום התרבות. אך מאידך יש ירידה של 27.3% במספר המקבלי תואר ראשון במדעי הרוח ב-2018 לעומת 1970.
