פרשנותהפחתת הבלו - צעד פופוליסטי אבל סביר
פרשנות
הפחתת הבלו - צעד פופוליסטי אבל סביר
בניגוד לדימוי הנוקשה והאחראי ששר האוצר בנה לעצמו, הוא שינה במפתיע את עמדתו והחליט להפחית זמנית את המס על הדלק. ההפחתה אולי משמחת את הציבור, אבל פחות את בנק ישראל. למרות האזהרות, הממשלה הולכת עם הגאות בשוק וכבר חילקה הטבות בכ־7 מיליארד שקל
הבשורה הגדולה במפגש העיתונאים ששר האוצר אביגדור ליברמן כינס אתמול הייתה ההכרזה על הורדת מס הבלו על הדלק. ליברמן הגיע אליה רק בסוף דבריו, ולא קשה להבין למה, הצעד הזה מנוגד להצהרותיו החוזרות ונשנות לפיהן "אני לא חושב על טיח, כשיש רעידת אדמה".
יתר על כן, ההצהרה מנוגדת באופן עמוק לאופן שבו ליברמן תופס את תפקידו כשר אוצר, ולאופן שבו הוא רוצה להיזכר בתודעה הציבורית.
ליברמן מעדיף לטפח את הדימוי הנוקשה וה"אחראי" שדבק בו, ובמידה רבה של צדק. מרבית הפגישה הוקדשה לטיפוח הדימוי הזה. ליברמן ציין כי אינו מתרשם מהפגנות ומכותרות, דיבר בהתלהבות על הצורך בקיצוץ הרוחבי, ואף הגדיל לעשות ואמר "גם מבחינת התפיסה הלאומית שלנו, נכון לעשות קיצוץ רוחבי", כאילו מדובר בעיקרון מקודש לכשעצמו. הוא הוסיף שהוא "מתייחס למשתני המאקרו, גירעון, אבטלה, אינפלציה, יחס חוב־תוצר ברצינות רבה", בשונה מקודמיו בתפקיד.
800 מיליון שקל ברבעון
לכן הצגת ההחלטה על הפחתת הבלו על הדלק היתה אתגר לליברמן, שעשה סיבוב פרסה בעמדתו לגבי הפחתת הבלו וניסה לשכנע שהוא בעצם נוסע ישר. את ההפחתה הוא הציג בהיסוס, וניסה לשכנע את העיתונאים כי רעידת האדמה חלפה, וכי מחיר הדלק התייצב על 105 דולר. מדובר בהפחתה זמנית רק לרבעון הקרוב ("כל סוף רבעון, אני עושה ביקורת מדיניות, אני חי על רבעונים"), והיא מהווה חלק מתפיסתו של "שיתוף הציבור בעודפי הגבייה אם תנאי המאקרו מאפשרים זאת". בסביבת ליברמן אמרו ל"כלכליסט", כי "מי שהקשיב טוב, יכול היה לשמוע שהשר אמר שהוא ממתין לראות את הנתונים. ברגע שראינו שיש גידול עצום בהכנסות בשנה הזו וירידה דרמטית בגירעון, אז קיבלנו החלטה, בלי קשר ללחץ הציבורי. אנחנו יכולים לעמוד ב־800 מיליון שקל הללו (העלות המוערכת של הירידה בגבייה - ש"ט). בנוסף, ההחלטה נועדה בכדי לסייע להתמודדות עם האינפלציה".
יש להגיד את האמת. על אף שההחלטה של ליברמן להפחית היא "פופוליסטית" במובן המילוני, לא מדובר בצעד פסול או שגוי מהותית. אחד ממקורות יוקר המחיה הוא תחבורה, ומבנה המס על הדלק מעוות למדי (בעת עליית מחירי האנרגיה חלק הבלו נותר קבוע וחלק המע"מ עולה, והמחיר לצרכן עולה מעבר לרמה הרצויה ע"י הממשלה — ש"ט). אם אין מניעה מאקרו־כלכלית, ניתן להביא לציבור הרחב את הסוכריה הזו. בכל זאת מדובר בסוכריה זמנית. יתירה מזו, המהלך של הפחתה זמנית של הבלו כבר נוסה בעבר על ידי שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, שגם הוכיח שמדובר בהפחתה שניתן לבטלה.
גורמים רבים בממשלה מתחו ביקורת על הצעד של ליברמן. פקיד בכיר במשרד רלוונטי כינה את ההחלטה "צעד היסטרי". אחרים הזכירו כי ליברמן עדיין לא חתם על הצו לביטול הבלו על הפחם, שעליו הכריז כבר לפני חודשיים. בסביבת ליברמן אמרו שהשר יחתום על הצו בימים הקרובים. ואילו השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה: "הפחתת הבלו מעודדת אנשים לנסוע ברכבי בנזין. גם אם מדובר בחוק לטווח קצר, הוא חייב להיות מלווה בצעדים אחרים, כמו עידוד לרכישת כלי רכב חשמליים ואולי היברידים, שהם חסכוניים יותר בדלק ופחות חשופים לעליית מחיר הבנזין". תגובתה של זנדברג מדגימה כי לרשותו של ליברמן עמדו גם צעדים אחרים, שיכלו לתרגם את הלחץ הציבורי לצעדים ארוכי טווח, שיעודדו הפחתת שימוש בבנזין, הבחל מהגדלת תקצוב לרוכבי אופניים, דרך הטבות מס לרכבים היברידיים ועד להפחתת מס רוחבית על כל כלי הרכב שהיתה עשויה לעודד את הציבור לעבור למכוניות חדשות, יותר חסכוניות ופחות מזהמות.
התקפה על בנק ישראל
ליברמן הציג אתמול ביתר חדות את פילוסופיית ניהול התקציב שלו: "אנחנו במשרד האוצר לא אספנים. לא שמים כסף מתחת לבלטה. אם קיימת אפשרות להיטיב ולהחזיר כסף לציבור - אז צריך לעשות את זה". בהמשך הדברים אמר ליברמן כי כלל צעדי ההחזרה שלו לציבור הסתכמו בינתיים ב־7־8 מיליארד שקל. לפילוסופיה הזו יש שני רכיבים.הראשון, כשיש עודפי גבייה נכון להחזיר אותם לציבור ולכן עיקר הצעדים שלו מטיבים עם משלמי המסים, ולא עם החלשים ביותר, שלא שילמו בכלל מס. כך היה גם בסוגיית נקודות הזיכוי וכך קורה עכשיו בהפחתת הבלו. הרכיב השני נוגע לעובדה שליברמן מסתכל על הגידול בהכנסות ב־2022 בלבד. מדובר במדיניות כלכלית שמכונה "פרו־מחזורית". כלומר, כשמחזור העסקים נמצא בשיא ויש פעילות כלכלית רבה - וממילא גבייה גדולה, זה הזמן להפחית מיסים. זאת, בשונה מהמדיניות הכלכלית המומלצת בדרך כלל, שהיא מדיניות "אנטי־מחזורית".
ליברמן צודק כשהוא אומר שהוא שונה מהותית מקודמיו. יחסית הוא לא נוהג בהפקרות בקופה הציבורית, אלא נצמד לכללים הפיסקליים הנוכחיים. הכללים האלה לא מאפשרים לממשלה להגיע לגירעון גבוה, וכך יוצא שבשנה טובה מבחינת מחזור העסקים ותקבולי הכנסות אפשר להוציא יותר כסף.
עם זאת, בבנק ישראל מוחים על ההתנהלות באוצר כבר לא מעט זמן ובאופנים שונים. ביקורת אחת נוגעת לניתוח של הבנק, לפיו לא נכון להסתמך על ההכנסות ממסים הגבוהות של 2021, שהייתה יוצא דופן. הביקורות האחרות נוגעות להתנהלות של האוצר. מבחינת בנק ישראל הכללים הפיסקליים הנוכחיים מביאים לשתי בעיות עיקריות, ושתיהן מודגמות בהפחתת הבלו הנוכחית ובתוכנית הקודמת מפברואר השנה.
הבעיה הראשונה היא שהכללים הנוכחיים הם "פרו־מחזוריים" - כשיש הרבה הכנסות ניתן להוציא יותר כסף, וכשיש מעט הכנסות ניתן להוציא מעט כסף. הבעיה השנייה היא שהמגבלות הנוכחיות לא מאפשרות להוציא כסף על השקעה בתשתיות. למעשה, שתי הבעיות הללו כרוכות אחת בשנייה, וכמו שאמר ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל: "כאשר משתמשים ב־2 מיליארד שקל בשביל נקודות זיכוי, זה כסף שיחסר בסופו של דבר כשיצטרכו להתמודד עם התהליכים המבניים שיסייעו להתמודד עם יוקר המחיה באופן שיטתי".
כלומר, הכללים הנוכחיים מביאים לכך שבתקופת גאות כל הכסף חוזר לאזרחים, וכך לא נשאר תקציב להשקעה. בבנק ישראל מציעים לשנות מהיסוד את הכללים הפיסקליים. ליברמן מתנגד לעמדת הבנק בחריפות. "אין בעיית מימון לפרויקטים של תשתית", הוא אומר, |יש בעיה של מלאי תכנוני זמין, ואנחנו עובדים על זה". הטונים של ליברמן עלו באמת כשזה הגיע לשאלה בנוגע לשינוי הכללים הפיסקליים של הבנק: "אני לא בוחן אותם ולא מסכים איתם. אני שמרן. אני מסכים על הכללים הפיסקליים הנוכחיים, הם הנכונים. גם הנתונים של המשק והמציאות מוכיחים כי זו הגישה הנכונה".
עם זאת, מתברר כי במקרה של שנת 2022, על עודפי ההכנסות שלה, דווקא השמרנות הפיסקלית היא זו שמאפשרת לחלק יותר סוכריות לציבור.
