"בדרך כלל מדינת ישראל מגייסת בשנה בסביבות 65 מיליארד שקל, השנה היא תצטרך לגייס בערך 250 מיליארד ש״ח"
"בדרך כלל מדינת ישראל מגייסת בשנה בסביבות 65 מיליארד שקל, השנה היא תצטרך לגייס בערך 250 מיליארד ש״ח"
לכל שבת יש מוצאי שבת, והמציאות הכלכלית שנגזרה על מדינת ישראל כתוצאה מהלחימה תשפיע בעתיד הנראה לעין על כמעט כל אדם במשק, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף. על רקע פורום Duns 100 לבכירי ענף שוק ההון והפיננסים, התייחסו אנשי מקצוע מובילים למצב שוק ההון והמגזר הפיננסי בצל המלחמה
כיצד משפיעה מלחמת חרבות ברזל על המגזר העסקי, על העסקים ועל שוק ההון בישראל? מה המדינה צריכה לעשות כדי לסייע למשק לצאת מהמשבר? כיצד השינויים במשק הישראלי משפיעים על המגמות בשוק האשראי? ועד כמה השוק הישראלי נשאר אטרקטיבי עבור משקיעים זרים בעת הנוכחי?
השאלות הללו ושאלות חשובות נוספות עלו לדיון במהלך פורום Duns 100 לבכירי ענף שוק ההון והפיננסים שנערך ביום שלישי השבוע בתל אביב. מיטב בעלי מקצוע אשר ברשותם ניסיון רב בתחום שוק ההון והמגזר הפיננסי התאספו כדי לדבר על הבעיות, האתגרים וגם על הפתרונות האפשריים שיתנו מענה לאתגרים המורכבים שהפכו לחלק מהמציאות איתה המשק הישראלי מתמודד בתקופה זאת, ״שנת 2023 הייתה שנה מאוד מאתגרת ללווים העסקיים והפרטיים, בעיקר עקב סביבת הריבית הגבוהה. אנחנו רואים כמות מאוד גבוהה של הלוואות בפיגור לכל אורך השנה, גם באשראי הצרכני וגם בקרב עסקים קטנים – מגמה מטרידה שאנו צופים שנראה ביתר שאת בתום ההקלות בדיווח שניתנו בחרבות ברזל", אמרה אפרת שגב, מנכ"לית לשכת האשראי לישראל, "אנו רואים נטייה של נותני אשראי להעמיד יותר אשראי לחברות על חשבון עסקים קטנים, שבעיקר זקוקים לסיוע בתקופה זו. הרגולטור עשה צעדים, אשר לשכת האשראי היא חלק מהם, על מנת להגדיל את התחרות, אך השוק היום עדיין מאוד ריכוזי בעיקר מסיבות מבניות והיסטוריות. המחנק בשוק האשראי צריך להיפתח באמצעות הגדלת התחרות, עידוד חדשנות ותמיכה רגולטורית, בכדי לסייע לעסקים לייצר חוסן בתקופה מאתגרת זו ולעודד צמיחה במשק״.
רויטל רוט, מנהלת מחלקת האנליזה בדן אנד ברדסטריט העניקה רקע כללי ומקיף על מצב המשק ואמרה כי, "הכלכלה העולמית בהאטה. בישראל, בשל השפעות המלחמה, חטיבת המחקר של בנק ישראל עדכנה את תחזיות הצמיחה כלפי מטה, מתחזית צמיחה חזויה של 2.8% בשנת 2023 ו-3.5% בשנת 2024, ל- 2% ו-2% בהתאמה. על פי תרחיש של לחימה בעצימות פוחתת במהלך 2024, והתמקדות המלחמה בחזית הדרומית בלבד, הצמיחה החזויה על פי תחזיות בנק ישראל לשנת 2025 עומדת על 5%. בעקבות התמתנות האינפלציה, להערכתנו הריבית תרד בהדרגה עד סוף השנה ותעמוד על כ-3.5%-3.75%. המשק הישראלי התאפיין בשנים האחרונות בתוספת חיובית של עסקים למשק מידי שנה, עם קצב פתיחה של כ-55-57 אלף עסקים בשנה, לעומת כ-46-44 אלף סגירות. שנת 2020, שנת משבר הקורונה, חרגה מהמגמה, ובה יותר עסקים נסגרו או הפסיקו פעילות לעומת עסקים שנפתחו. להערכתנו בדומה לשנת 2020, שנת הקורונה, בשנת 2024 תהיה תוספת שלילית של עסקים למשק, כלומר יותר עסקים ייסגרו מאשר ייפתחו. אנו מעריכים כי לקראת סוף שנת 2024 ובתחילת שנת 2025, תחת תרחיש של "שגרת מלחמה", ירידת ריבית במשק חזרה לפעילות מלאה, כולל שחרור מילואים, ייתכן ונחזור שוב למגמה חיובית בפתיחת עסקים. עם זאת, תחת תרחיש של זירה נוספת בצפון - המגמה תימשך אל תוך 2025".
רוט התייחסה גם לקטרי הצמיחה של המשק והאופן שבו ענפים דומיננטיים אלו מושפעים מהמלחמה ומהתקופה שקדמה לה, וכן לאשראי החוץ בנקאי, "המיתון העולמי, וחוסר היציבות הפוליטית המקומית ששיאו מלחמת "חרבות ברזל", הביאו לכך ש-2023 הייתה שנת משבר בהייטק הישראלי. בהתאם, השקעות ההון-סיכון בשנה זו הסתכמו ב-7.3 מיליארד דולר, ירידה של כ-60% בהשוואה ל-2022. נתון זה "מחזיר" את ההייטק הישראלי חמש שנים אחורה, לרמות של שנת 2018. כיום, ההערכות הן שהריבית בארה"ב ובאירופה יחלו לרדת כבר במהלך המחצית הראשונה של השנה, מה שעשוי לתמוך עוד יותר בביקושים להייטק הישראלי מחו"ל. באשר להשפעות על ענף הנדל"ן, עוד לפני המלחמה, חברות רבות נקלעו לקשיים, שכן הענף מאופיין בצרכי מימון גבוהים כאשר כל שינוי בריבית גורר השפעה גבוהה על הוצאות המימון. נתוני חודש ינואר 2024 מלמדים על מגמת התאוששות, אך יש לקחת בחשבון שהקבלנים מציעים תנאי רכישה אטרקטיביים (פריסייל 80/20 וכדומה), ומכאן אנו מסכמים את ינואר 2024 עם עלייה של כ-44% לעומת ינואר 2023, אך ירידה של כ-17% ביחס לינואר 2022. לענף האשראי החוץ-בנקאי קיימת חשיפה גבוהה לשינויים במשק. התייקרות הריבית מפחיתה את האטרקטיביות בנטילת אשראי מהמקורות החוץ בנקאיים, אשר מלכתחילה, בדרך כלל יקרים יותר בהשוואה לאשראי בנקאי. הענף מהווה מקור מימון מהותי גם לענף הנדל"ן, על רקע קרבת הבנקים הגדולים לקצה מגבלת מתן אשראי לענף זה. חלק מהעסקאות בענף אינן מגובות בביטחונות מספקים, כאשר התייקרות הריבית וההאטה המאקרו כלכלית עלולים להביא לעליה באי-עמידה בהתחייבויות של העסקים שנטלו אשראי מגורמים אלו. אנו עדים בעת האחרונה למגמה בקרב עסקים רבים לפריסת חובות לתקופות ארוכות יותר כלפי הגורמים המממנים, ולעליה בסיכון בענף. להערכתנו חברות בסדר גודל בינוני-קטן עלולות להיקלע השנה לקשיים, בשל צמצום החשיפה אליהן מצד החברות הגדולות".
אורח הכנס היה ח״כ ולדימיר בליאק מסיעת יש עתיד שהביע דאגה ממצב המשק, ״בתקופה המאתגרת הזו אנחנו מנסים למצוא את האיזון הנכון בין המאבק האופוזיציוני לבין היכולת שלנו להשפיע על החלטות הוועדה והממשלה. ראינו את זה היטב במתווה הפיצויים לעסקים בפרוץ המלחמה. באשר לגיוס, צה״ל מבקש היום חיילים, חסרים בין 7,000 ל-10,000 חיילים ויש לזה השפעה על המשק, אנחנו רואים את זה בנתוני הגירעון. התרחיש המשמעותי בצפון השתנה לחלוטין, גם מבחינת הגירעון והצמיחה אבל זה תלוי גם במה שיקרה בדרום. אם, כפי שאנחנו מקווים, תהיה עסקה וסוג של הסדרה, זה בהחלט ישפיע על המצב בצפון. ההנחה שלנו לצמיחה גבוהה יותר ב-2025 מבוססת על הניסיון שלנו בהתאוששות המהירה לאחר הקורונה, אבל בשביל שזה יקרה אנחנו צריכים להתמקד במנועי הצמיחה, הייטק, תשתיות וגיוס החרדים, שלו השפעה כלכלית משמעותית - ראינו את זה גם ב-2013, 2015, שהציבור הזה רגיש לתמריצים כלכליים. אם המדינה תיתן את התמריצים הנכונים אנחנו גם נראה יחסית מהר גם גידול משמעותי בגיוס וגם ביציאה של הגברים החרדים לשוק העבודה. זה קריטי למדינת ישראל ב-30 שנים הבאות. בנוסף, חייבים להכניס לימודי ליבה, הבוגרים מתקשים להשתלב בשוק העבודה ועל זה מבוססת היכולת שלנו לצאת באופן מהיר מהמשבר הזה, כי צריך לסגור את הגירעון. לגבי התקציב, לסמוטריץ׳ לא באמת הייתה שליטה ואין לו הבנה על משמעות של הדבר הזה, ראינו את זה בהורדת דירוג האשראי - היה ניתן למנוע את זה ואני יודע את זה בוודאות. כביכול לא היה זעזוע בעקבות הורדת הדירוג של מודיס׳, חלק מהעניין הוא שההורדה הייתה די מתומחרת בהתאם לאזהרה שיצאה לפני המלחמה ביולי 2023. בדרך כלל מדינת ישראל מגייסת בשנה בסביבות 65 מיליארד שקל, השנה היא תצטרך לגייס בערך 250 מיליארד ש״ח. השנה נשלם 208 מיליארד ש״ח, על החזר חוב, 48 מיליארד ש״ח על הריבית 160 מיליארד ש״ח על הקרן ונשלם 4 מיליארד ש״ח יותר על החוב ממה ששילמנו ב-2023, כשבשנה הבאה נשלם 7 מיליארד ש״ח ובשנה שאחריה 10 מיליארד ש״ח, יש לזה משמעות. בסופו של דבר יישאר פחות כסף למשרדי ממשלה״.
בפורום השתתפו: אבי נוימן - שותף מסים - ראש מגזר נכסים PwC Israel, עו"ד אבי קבני - שותף מחלקת שוקי הון וניירות ערך - ש.פרידמן אברמזון ושות', אבי שלמה - משנה למנכ"ל - הכשרה חברה לביטוח, אור ראובני - מנהל הסקטור הכלכלי BDSK,עו"ד אילן גרזי - מנהל מחלקת שוק ההון - פרל כהן צדק לצר ברץ, עו"ד איה יופה - שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק הון וחברות - גולדפרב גרוס זליגמן, איציק אור - מנכ״ל - כלל ביטוח אשראי, עו"ד אמיר עסלי - ראש תחום שוק ההון - ש. הורוביץ ושות', אפרת שגב - מנכ"לית לשכת האשראי לישראל, עו"ד ארנון שגב - שותף - ארנון שגב ושות׳, בנצי אדירי - ראש החטיבה העסקית - הבנק הבינלאומי, עו"ד גיל צ׳רצ׳י - שותף - וקסלר ברגמן ושות׳, עו"ד גרגורי אירגו - שותף במחלקת שוק ההון וניירות ערך - ליפא מאיר ושות' עורכי דין, עו"ד דניאל מרקוביץ - ראש מחלקת שוק ההון - עמית, פולק, מטלון ושות׳, ולדימיר בליאק - חבר כנסת - יש עתיד, עו"ד יעל וייס - שותפה במחלקת תאגידים וניירות ערך - מיתר משרד עו''ד, ליאור סוסונקין - מנהל מערך אשראי עסקי ותשתיות - מגדל חברה לביטוח בע"מ, מאור שהרבני - מנהל - IBI מימון - IBI בית השקעות - IBI מימון, עו"ד מנחם גורמן - שותף בכיר - שטיינמץ הרינג גורמן, עו"ד עדי זלצמן - שותף – שבלת, עדי נוב - מנכ"לית - בססח- החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ, ענת גולן - מנהל יזום אשראי - מגדל חברה לביטוח בע"מ, עו"ד רונית אייזן-אתגר - שותפה, מחלקת שוק ההון - פישר (FBC & Co.), עו"ד רונן ציטבר - שותף מייסד - ציטבר גלאור ושות׳ עורכי דין, עו"ד רועי ריבון - שותף - הורן ושות' - משרד עורכי דין, עו"ד שיראל גוטמן עמירה - ראש מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוק ההון - אגמון עם טולצ'ינסקי, עו"ד שירי שחם - שותפה מובילה בתחום שוק ההון ארנון- תדמור לוי, שלומי ברטוב - שותף, מנכ"ל חטיבת הייעוץ - פאהן קנהGrant Thornton Israel , שלומי תורג'מן - מנכ"ל Be The Bank, שמואל בן-טובים - מנהל קהילת החדשנות Fintech.Il, שמואל לוי - מנהל לקוחות - ארבע עונות.
"השוק משדר אופטימיות"
מצב המשק הישראלי מטריד לא מעט ממשתתפי הפורום, והשיח על חוסר יציבות לוקח חלק לא מהיום, ״אנחנו כבר כמה שנים נמצאים במצב של חוסר יציבות פוליטית וביטחונית ואין תוכנית קדימה. במצב זה, גם אם הגירעון גדל זה לא בהכרח רע אם יש תוכניות קדימה - לנו אין תוכניות קדימה ולעסקים קשה מאוד לשרוד", הסביר שלומי תורג'מן, מנכ"ל Be The Bank ,"יש הרבה עסקים שיש להם מה לעשות ויש עסקים בשוליים של המדינה, בצפון ובדרום שלא עובדים. השחיקה הזאת שוחקת את המורל, את האנשים ואת הכלכלה וצריך לראות איך מתקנים את זה. המדינה צריכה להתעסק קודם כל בפיצויים ישירים ועקיפים לעסקים בלי תנאים ומהר. יש גם לקדם תוכניות לאנשי מילואים. זה לא משנה שהתקציב גדל או המספרים גדלים, זה לא עוזר באמת לאותם אנשים. עמוד השדרה של המדינה זה בסוף העסקים הקטנים, 54% מהתמ״ג זה עסקים קטנים, רוב מקומות העבודה זה עסקים קטנים, המרקם ברחובות כאשר הם פתוחים זה עסקים קטנים, ואת זה צריך לטפח ולשמר. אני שומע על הרבה תוכניות של משרדים ממשלתיים, הצעות חקיקה, הצבר הזה לא יעזור - צריך תכנון שממנו יגזרו את הפעולות קדימה״.
עו"ד איה יופה - שותפה מנהלת וראש מחלקת שוק הון וחברות - גולדפרב גרוס זליגמן, התייחסה גם היא לחוסר היציבות במשק וציינה את הלך הרוח בימים אלה, "אנחנו נמצאים עדיין בימים של חוסר ודאות משמעותית ולא יודעים לצפות מה יקרה ב2024, אבל השוק כרגע משדר אופטימיות. ראינו תיקונים חזקים של השוק לקראת סוף 2023, השוק כבר חזר לרמות של לפני המלחמה וראינו ברבעון הראשון עליה יפה במדדי המניות בבורסה וגיוסי אג"ח משמעותיים. למרות שאנחנו תחת עננה של חוסר ודאות, ישראל עדיין מהווה הזדמנות השקעה מאוד משמעותית – כבר ב-2023 ישראל תומחרה בחסר לעומת הבורסות בעולם, אבל בסופו של דבר אנחנו שוק שעדיין המדדים הכלליים בו טובים ויציבים, אנחנו עדיין שוק של טאלנטים חזקים ושל חדשנות, כל אלו לא נעלמו אבל עדיין לא מתומחרים כראוי.
בהסתכלות לתוך 2024 – השוק מסתכל עלינו באופטימיות, יש משבר אבל יהיה בסדר וזו אמירה שמניעה את כוחות השוק, ובהינתן שלא נראה חזית מלחמה ארוכה בצפון אפשר לשמור על האופטימיות. בנוסף, אני צופה ש-2024 תהיה מגמה חזקה של M&A, גם כספים זרים שיכנסו בשל התמחור הנמוך וגם בשל הצורך של חברות לגייס כספים".
עו"ד שיראל גוטמן עמירה - ראש מחלקת תאגידים, ניירות ערך ושוק ההון - אגמון עם טולצ'ינסקי, דיברה על האופן שבו מתמודד המשק הכלכלי בישראל עם חוסר הוודאות, ״חרף ההאטה שראינו מתחילת המלחמה במרבית הסקטורים במשק, רואים שכמו שאנחנו מורגלים במדינה שלנו, מתרגלים מהר לקשיים על אף חוסר הוודאות. בחלק גדול מהענפים אנו רואים התאוששות, וחזרה חלקית לפעילות וחזרה לעסקאות. התרגום של זה לשוק ההון הוא בגיוסים שאנו רואים, הן גיוסי הון והן גיוסי חוב, שעשינו גם בתחום הגז והנפט, גם בתחום הנדל"ן, באנרגיות המתחדשות ובפיננסים. יעוד התמורות בהנפקות משמש גם למחזורי חוב, אך גם להמשך התרחבות והשקעה בפעילות וחזרה לעסקאות רכישות ומיזוגים של חברות. בנוסף, במצב שבו חוסר הוודאות הנגזר מהמצב הביטחוני, הגיאופוליטי ונגזרותיו – ובכללן דירוג האשראי של ישראל, מקשה על קידום עסקים לחברות שפעילותן איננה כולה לוקאלית, ופוגם באטרקטיביות של השקעות בישראל עבור משקיעים זרים. חשוב שלפחות בגזרה של הרגולטורים והרגולציה יינתן קשב לסייע לחברות ולהקל עליהן, ככל הניתן. תיקוני החקיקה שהוביל משרד המשפטים עם פרוץ המלחמה היו בכיוון הנכון. יש להמשיך ולהרחיב מגמה זו, לא רק באמצעות חקיקה אלא בהחלטות של הרגולטורים השונים, אם זה רשות ני"ע, רשות שוק ההון, בנק ישראל וכיו"ב, בנושאים המצויים בסמכותם ואינם מצריכים תיקוני חקיקה, וכן במהירות הטיפול בנושאים שעל שולחנם״.
עו"ד מנחם גורמן - שותף בכיר - שטיינמץ הרינג גורמן אמר כי, "אני מבקש להודות ל-Duns 100 ולברך על קיום הכנס הזה אשר כשלעצמו מהווה מפגן של חוסן לאומי וכלכלי בתקופה קשה של חודשי לחימה ארוכים, חטופות וחטופים שאנו מייחלים לשובם, כמו גם להשבת העקורים לבתיהם ולניצחון בשדה הקרב במלחמה ההכרחית שנכפתה עלינו. שנת 2023 בסיכומה הייתה שנה רעה מסיבות רבות, שהרבה מהן לא היו מחויבות המציאות. נתוני תחילת שנת 2024 מראים סימני התאוששות מפתיעים שיש בהם סוג של הסתגלות לתנאי האי וודאות שאליה התרגלנו וגם תכונה של הכנה לקראת "ההתפוצצות" הכלכלית שצפויה לאחר תום מצב המלחמה. חובה על כולנו למצוא דרך להירתם ולתרום, כל אחד בדרכו, לחוסן הלאומי הכלכלי והחברתי ולערבות ההדדית והסולידריות בין כל חלקי העם. אני קורא מכאן לממשלת ישראל לפעול לאימוץ תוכנית לאומית שתרתום ותשתף את המגזר העסקי בשיקום יישובי החזית, תוך עידוד והמרצה של כלכלת ישראל".
"הנדל"ן כאן כדי להישאר"
באופן לא מפתיע, אחד מנושאי השיחה המרכזיים נגע בענף הנדל"ן אשר נמצא במשבר מורכב, "כבנקאי שמכיר את ענף הנדל"ן אני יכול לומר שענף הנדל"ן לא מת. הוא פה כדי להישאר", אמר בנצי אדירי - ראש החטיבה העסקית - הבנק הבינלאומי, "אכן המצב גרם לירידה בביקושים אך במקביל גם לירידה חדה בקצב התחלות הבניה. אני מעריך ששיפור ומציאת פתרון למצב הביטחוני יחזירו את הביקושים הכבושים, כאשר מגמת ירידת הריבית והפתרונות השונים של כח עבודה יחזירו את התחלות הבניה. וכך הענף, בעיקר מגזר הבניה למגורים, ישוב לצמוח".
עו"ד אמיר עסלי - ראש תחום שוק ההון - ש. הורוביץ ושות', התייחס לשאלה באם חברות נדל"ן צפויות להמשיך ולהתממן באמצעות שוק ההון בשנה הקרובה על רקע סביבת הריבית הגבוהה והמלחמה, "שוק ההון הישראלי הוא בעצם שוק החוב. להבדיל משוק המניות שמבוסס בעיקר על המתנה לחלון הזדמנויות, שוק החוב הישראלי מאוד פעיל ומפותח לאורך זמן, כאשר ענף הנדל"ן מוביל באופן מובהק את היקף הגיוסים בכל שנה וצפוי להמשיך ולהוביל גם בשנת 2024. השוק כל כך אטרקטיבי שחברות נדל"ן אמריקאיות עלו בשנים האחרונות לארץ ואחראיות כיום לכ- 5% מסך השוק הקונצרני. המלחמה כידוע הובילה למחסור משמעותי בכח אדם בענף הבניה וחברות רבות בתחום הנדל"ן היזמי חוות עיכובים בהקמה ובשיווק הפרויקטים. אותן חברות הנפיקו אגרות חוב עם לוח סילוקין שמתכתב עם המועד הצפוי להשלמת הפרויקטים ומשיכת העודפים וכעת הצפי הוא לעיכובים של כחצי שנה. אחת החברות שאני מלווה מקימה למשל פרויקט בעיר שלומי, אשר נחשבת לאזור צבאי סגור, מה שיוצר מגבלה רצינית מבחינת קידום והקמת הפרויקט בקצב המתוכנן. בתחילת דצמבר פורסם כי רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון מגבשות מתווה שאמור לאפשר דחיה בשנה של פירעון האג"ח בצורה שאמורה לכאורה להיות מקלה. יחד עם זאת, צפויים להחיל את ההקלה רק על אג"ח מדורג, כולל על חברות BVI זרות. לא ברור כיצד המלחמה השפיעה על חברות BVI עם נדל"ן בארה"ב וגם לא ברור מדוע אג"ח לא מדורג לא יוכל ליהנות מההקלה. מעבר לכך, מאז הפרסום חלפו 4 חודשים ולא ראינו התקדמות משמעותית בנושא, בעוד שמצב חברות הנדל"ן רק מחמיר".
רו״ח אבי נוימן, שותף מיסים וראש מגזר ניהול נכסים ב-PwC Israel התייחס לנושא המיסוי בשוק ההון כחלק מתכנית ליציאה מהמשבר בישראל והתאוששות המשק: “המטרה הלאומית שעומדת לנגד עינינו היא הקלה על השווקים בישראל למען יציאה מהירה ובטוחה יותר מהמשבר הנוכחי, לכן צעדי מיסוי חייבים להיות חלק מהסיוע למשק. כחלק מכך, קידום הפחתת שיעור המס החל על רווחי שוק ההון ל-20%, לא רק תשכלל את פעילות השוק אלא תניע שרשרת פעולות שיובילו להזרמת סכומים משמעותיים לקופת המדינה. לצד חה״כ בליאק, שמוביל תיקון חקיקה בתחום, אני רתום לקידום הנושא בוועדת הכספים של הכנסת. טוב יהיה אם הרגולטור יאיץ את התהליכים, ואף יאפשר מכירה רעיונית בשיעור המס המופחת גם על רווחים משנים קודמות. אני צופה שפעולות אלו יניבו תקבולי מסים משמעותיים עד לסוף שנת 2024״.
עו"ד גיל צ׳רצ׳י - שותף - וקסלר ברגמן ושות׳, התייחס לחשיבות ענף הנדל"ן כגורם משמעותי בשוקי החוב השונים, "חברות הנדל"ן ממשיכות להיות גורם משמעותי בשוקי החוב השונים. בשנים האחרונות ניתן לראות כי החברות היזמיות פונות למקורות מימון שונים. אם בעבר מקורות המימון העיקריים לאשראי תאגידי "קורפורייט" היו מחזיקי אגרות החוב ולאשראי פרויקטלי היו הבנקים, כיום בנוסף לאלה, ניתן לראות בין גורמי המימון השונים גם חברות אשראי חוץ בנקאי וגם חברות ביטוח, אשר מגדילות את חלקן בקרב הגורמים המממנים באופן עקבי, לאו דווקא על חשבון המקורות המקובלים, אלא בנוסף. חברות הביטוח אף מהוות שחקניות משמעותיות כשותפות בפרויקטים ואף בשותפויות ייעודיות כדוגמת עסקת אפריקה מגורים וכלל, בנוסף להעמדת מימון ופוליסת חוק מכר חלף ערבויות חוק מכר קלאסיות. הגידול בגורמים המעורבים יסייע ליצירת שוק חוב תחרותי יותר, אשר כיום מאופיין בריכוזיות גבוהה. אם וכאשר רפורמת האיגוח תבשיל לכדי חקיקה, הדבר יביא גם כן לשיפור בשוק".
איך מסייעים למשק לצלוח את המשבר?
עו"ד יעל וייס - שותפה במחלקת תאגידים וניירות ערך - מיתר משרד עו''ד ציינה את האופן שבו שוק ההון יכול לסייע ביציאה מהמשבר הכלכלי שפוקד את ישראל, "בין הצעדים שיש לעשות כדי לסייע למשק לצאת מהמשבר, יש לתת הקלות רגולטוריות שידרבנו חברות להירשם למסחר בבורסה בתל אביב. כמו למשל, החלת הקלות שאושרו לחברות ישראליות מחוץ לישראל גם על חברות ישראליות שנסחרות בישראל לגבי מינימום האחזקה הנדרש מבעל מניות כדי לזמן אסיפה או למנות דירקטור, וכן ביטול החובה לפנות לבית המשפט בבקשה להפחתת הון בעת ביצוע רכישה עצמית של מניות, בדומה לסטנדרטים המקובלים בעולם".
עו"ד אבי קבני - שותף מחלקת שוקי הון וניירות ערך - ש.פרידמן אברמזון ושות' ציין כי, "הדרך שבה המגזר העסקי מתמודד עם השלכות המצב הביטחוני וההירתמות של רשות ניירות ערך שפרסמה שורה של הקלות – נותנים סיבה לאופטימיות. אנו מעריכים שלאחר סיום המלחמה המשק הישראלי יתאושש ויצמח, בין היתר, עם התגברות הצורך לענות לביקושים העצורים בתחום הנדל"ן, עם השקעות בשיקום יישובים ובתשתיות ועם גידול בייצוא החברות הביטחוניות. לצורך הוצאה לפועל של האמור, הרגולטורים צריכים לעודד את השקעת כספי הפנסיה של כולנו בחברות ישראליות ובכך להזרים להן הון שיסייע בשיקום המשק, בד בבד עם מתן הטבות ומענקים לצרכי דיור ומגורים לחבר'ה צעירים, שיגיעו להתגורר באזורי הצפון והדרום".
אור ראובני - מנהל הסקטור הכלכלי – BDSK, התייחס בדבריו לדרכי סיוע אפשריות לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, ״הוקמה קרן ייעודית לטובת מתן תמיכה וסיוע לעסקים, ניתן למעלה מ-7 מיליון ש״ח, שאין לו אח ורע בזמן קצוב. אנחנו עדיין לא רואים את ההשפעה הישירה על העסקים, אך נעשתה פה ׳הנשמה׳, שאני חושב שנראה את ההשלכות שלה בחודשים הבאים ובהחלט ניתן מענה. עם זאת צריכה להישאל השאלה האם כל העסקים שצריכים לקבל מענה ומענקים קיבלו את המענקים שהם ראויים להם. בתחום האשראי, קצת כמו לאחר הקורונה, יהיה מעניין לבחון איך המשק יגיב לזה בשנת 2024״.
עו"ד ארנון שגב - שותף מייסד וראש המשרד - ארנון שגב ושות' משרד עורכי דין אמר כי, "יש ליזום בדחיפות תוכנית למימון תשתיות בעוטף ובצפון בשיתוף עם הגופים המוסדיים". לטענת עו"ד שגב, "הממשלה יכולה לייצר תוכנית עם הטבות תשואה לגופים המוסדיים הישראלים שיוכלו להעמיד מימון לטובת פרויקטים של תשתיות. בסופו של יום, הגופים המוסדיים יפעלו אך ורק לפי שיקולי השקעה והיכן הם יוכלו לקבל תשואה עודפת על השקעותיהם. כרגע חלק נכבד מן הכספים מושקע בחו"ל וזה באחריות הממשלה לייצר תוכנית עם הטבות השקעה שיגלמו את הסיכון העודף שבו פועלים הגופים המוסדיים. בתוכנית זו, כאמור, יש יתרונות משמעותיים לכל הנוגעים בדבר ובעיקר לציבור. הממשלה תוכל לשפר את המאזן שלה ולגלגל חלק מעלויות השיקום על גופים עסקיים ; הציבור בעוטף ובצפון ייהנה מבניה מואצת והחוסכים בקרנות הפנסיה ייהנו מתשואה עודפת".
עדי נוב - מנכ"לית – בססח - החברה הישראלית לביטוח אשראי בע"מ, דיברה על העלייה בעסקים שהגיעו למצב חדלות פירעון, "בעולם, שנת 2024 החלה עם רמות חדלות פירעון שלא ידענו בשנים האחרונות ועם ציפיות להאצה נוספת עוד השנה בקצב חדלות הפירעון העסקית העולמית של +9% ברוב הכלכלות המפותחות. סכסוכים גיאופוליטיים בין המעצמות ולוח בחירות עמוס בכל העולם המערבי ב-2024 רק מוסיף על האי וודאות. בארץ רק התחלנו לחוש את השלכות המערכה הצבאית הארוכה, נטל המימון, העלייה החדה בהוצאות הממשלה ואי השקט החברתי-מדיני.
אנו צופים בתקופה הקרובה קושי של חברות להתמודד עם זמינות מימון ועלותו. כל אלו יזלגו לתוצאות החברות, יתבטאו בלחץ על הרווחיות ויהוו משקולת על החברות בכלל ובענפים שנפגעו באופן ישיר מתחילת המלחמה בפרט".
שלומי ברטוב - שותף, מנכ"ל חטיבת הייעוץ - פאהן קנה -Grant Thornton Israel דיבר על החשיבות הרבה בהשקעה בענף ההייטק, "סקטור הטכנולוגיה במשק הישראלי הוא קטר הצמיחה של המשק. בשנים האחרונות בוצעו למעלה מ 1000 עסקאות השקעה בתחומי טכנולוגיה מגוונים כדוגמת סייבר, ביוטק, AI, פינטק ועוד, שמתוכם כ 150-200 עסקאות צפויות להבשיל לאקזיטים או להנפקות בשנים הקרובות. המדינה חייבת להתערב ולעודד את המוסדיים להמשיך לסייע בנושא (בשיתוף פעולה עם קרנות ההשקעה והגופים מוסדיים). כרגע אנחנו רואים שהגלגל הזה מאט משמעותית ואם נגיע למצב שהגלגל ייעצר – המצב עשוי להפוך לבלתי הפיך.
לגבי המפעלים ביישובי חבל תקומה (בערים ובקיבוצים ובישובים), על המדינה לתת וודאות ולבנות מסלולים מעודדי צמיחה באמצעות תמיכה בהשקעות ותשתיות. הסיוע למפעלים יתרום למתן בטחון כלכלי למפעלים וגם ירתום את העובדים, הן במעגל הראשוני והישיר, והן במעגלים הנוספים אשר קשורים לשרשרת האספקה"
עו"ד דניאל מרקוביץ - ראש מחלקת שוק ההון - עמית, פולק, מטלון ושות' התמקד בדבריו בקושי בגיוס כספים של עסקים קטנים ובינוניים, "עסקים קטנים ובינוניים התקשו מאז ומתמיד בגיוס כספים בדרך של הנפקת ני"ע, בשל מגבלת ה- 35 ניצעים הלא כשירים, העלויות הכרוכות בהנפקה לציבור והתחזוקה השוטפת של חברה ציבורית. קושי זה, מקבל משנה תוקף בימים אלה, לאור מלחמת 'חרבות ברזל', ולאחר שעסקים אלה חוו שרשרת של משברים שהחלו עם הקורונה, לאחריה משבר הריבית ואח"כ ההפיכה המשפטית. עסקים אלה אף מתקשים לגייס אשראי מבנקים וחברות אשראי חוץ בנקאי, נוכח היעדר יכולתם להעניק בטחונות קשיחים ויכולת לשרת חוב. כדי לטפל בבעיה זו, יש לאשר מתווה חקיקה יעיל ומהיר המשנה את אופן ספירת המשקיעים, בכפוף לכך שהגיוס ילווה על ידי גורם משוק ההון שיבצע בדיקת נאותות של החברה, יערוך את מסמך ההצעה והסכם ההתקשרות וייטול אחריות על מצגי החברה כלפי המשקיעים, וזאת בשונה ממתווה "מימון ההמונים" הקיים כיום החקיקה. מתווה זה יסייע לעסקים לבצע גיוס ממשקיעים לא כשירים, ללא תשקיף, בכפוף למגבלות היוצרות איזון בין הצורך להגן על ציבור המשקיעים והצורך בהשלמת הגיוס".
עו"ד שירי שחם, שותפה מובילה בתחומי החברות, מימון ושוק ההון במשרד ארנון, תדמור-לוי התייחסה באופטימיות זהירה ל'חוק האיגוח' ולהשלכותיו, באם יעבור במתכונת בעלת משמעות, "חוק האיגוח הוא התפתחות אופטימית. החוק יאפשר לגופים שיש להם זרמי תקבולים קבועים, כמו למשל הלוואות שהעניקו, מתכונת משפטית סדורה לעסקת מימון בשוק ההון על בסיס זרם התקבולים הזה. זאת, לעומת המצב כיום במסגרתו חברות המנסות לבצע עסקאות כאלה נתקלות בקשיים משפטיים אשר משפיעים לרעה על תמחור העסקאות. השוק מצפה לכלי החדש הזה – גם המממנים וגם הממומנים הפוטנציאלים - אך קשה עדיין לדעת אם הוא באמת יהיה Game Changer בתחום המימון. הדבר תלוי בנוסח הסופי של החוק שיתקבל, ובפרט האם יחול באופן רחב על חברות רבות או שישרת רק סקטור צר של גופים עסקיים. עם הגשת הצעת החוק לכנסת תהיה לגופים העסקיים הזדמנות להשתתף בדיון הציבורי בקשר אליו ולהשפיע על ענין זה".
עו"ד רונית אייזן-אתגר, שותפה במחלקת שוק ההון, פישר (FBC) התייחסה לקיפאון בשוק האקוויטי ולצפי הנפקת החברות בשנת 2025, "שוק האקוויטי עדיין סגור ונראה כי מגמה זו תימשך בשנה הקרובה. עם זאת, חברות מתחילות להיערך להנפקות בשנת 2025, ובהחלט יש תכניות מגירה, מתוך הבנה שכאשר החלון להנפקות ייפתח, זה יהיה לזמן יחסית קצר. בשוק האג״ח אני מעריכה כי נראה הנפקות חוב בהיקף גדול, כפי שראינו בסוף השנה שעברה ומתחילת 2024. המגמה תבלוט בעיקר בחברות נדל"ן ותיקות שיצטרכו למחזר חוב, ובחברות נדל״ן חדשות שיהיו מעוניינות להחליף חוב יקר - בעיקר אשראי חוץ בנקאי ומשלימי הון - באג״ח".
עו"ד גרגורי אירגו - שותף במחלקת שוק ההון וניירות ערך - ליפא מאיר ושות' עורכי דין התייחס לעסקאות רכישת השליטה דה-פקטו בחברות ציבוריות שהתנהלו ללא גרעין שליטה, "נראה כי תופעה זו הולכת ומתרחבת ועומדת לאתגר את הרגולטור. הנחת המוצא היא שבמקרים כאלה אין הסכם או הבנה פורמליים בין בעלי מניות שונים, ולכן רשות ניירות ערך תידרש להתמודד עם הקושי הראייתי בנוגע להוכחת התנהלות תואמת ביניהם אשר מקנה שליטה בפועל. ייתכן שגם משרד המשפטים יצטרך לערוך שינויים בהצעה לתיקון חוק החברות בנוגע לחברות ללא גרעין שליטה. במקביל, לא מן הנמנע שרכישות שליטה דה-פקטו, במיוחד בחברות הציבוריות הגדולות, יאותגרו על ידי תובעים ייצוגיים בבתי משפט".
עו"ד אילן גרזי - מנהל מחלקת שוק ההון - פרל כהן צדק לצר ברץ דיבר על התחרות בין הבורסה בתל אביב לבורסות העיקריות בארה"ב, "קיימת תחרות בין הבורסה בתל אביב לבורסות העיקריות בארה"ב ובחלק לא מבוטל מהמקרים חברות ישראליות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, בחרו בבורסות הזרות וזאת לנוכח היקף החשיפה הגבוה יותר למשקיעים, סחירות ניירות ערך, החשיפה הציבורית והשווי בהן נסחרו החברות. בנוסף, אנחנו עדים לצמצום השקעות זרות בחברות טכנולוגיה ישראליות וכן לצמצום במספר החברות המזוהות כישראליות, המנפיקות בבורסות מחוץ לישראל. לכן, בעת הנוכחית, לבורסה בתל אביב, לחברות הישראליות ולמשקיעים יש תפקיד מרכזי ומכריע בשיפור המצב הכלכלי של המשק הישראלי, ולשם כך דרושים צעדים פשוטים כדי להבטיח הצלחה זו. כך למשל, ניתן להעניק סיוע מטעם הרגולטור בהיבט הפחתת שיעור מס רווחי הון על מכירת ניירות ערך משיעור של 25% לשיעור של 20%, באופן שיעודד משקיעים להזרים השקעות לבורסה ולסייע לחברות ישראליות בצל המלחמה. ניתן לבצע הפחתת שיעור מס חברות ביחס לחברות שנסחרות בבורסה בתל אביב וקידום הנפקת חברות ממשלתיות. בנוסף, על הרגולטורים לשקול הקלות בחובות גילוי של חברות המנפיקות לראשונה וכן הקלות ביחס להכנסת פעילויות חדשות לבורסה באמצעות שלדים ציבוריים, ביחוד לנוכח המספר המצומצם של הנפקות המתבצעות לראשונה בבורסה בתל אביב בשנים האחרונות".
d&b – לדעת להחליט
