פרשנותהבחירה הקשה: בין מיטוט החמאס לשחרור החטופים
פרשנות
הבחירה הקשה: בין מיטוט החמאס לשחרור החטופים
משפחות החטופים והנעדרים יציבו בפני הממשלה והחברה אתגר קשה מנשוא. אחת החולשות, ויש יאמרו החוזקות, של החברה הישראלית היא הקשב והרגישות. מוראותיה של המלחמה הדגישו את איכויותיה של החברה האזרחית בישראל
1. הבחירה ביעד של מיטוט והשמדת החמאס פירושה מתן עדיפות נמוכה יותר ליעד של החזרת החטופים והנעדרים. השמיכה הצבאית קצרה במובן זה שכל בחירה בתוכנית פעולה חושפת סכנות בגזרות האחרות.
הבחירה בהשמדת החמאס שכוללת כניסה קרקעית, משליכה על כמה סכנות מרכזיות: פתיחת חזית צפונית אימתנית בעוד אנו מבוססים בבוץ העזתי. מחיר גבוה בחיי חיילים שתגבה הכניסה. וגם - סיכון מוחשי עד כדי חריצת גורלם של החטופים והנעדרים שמחזיק החמאס. הסיסמא שהושלכה לחלל אולפני הטלוויזיה - לנהל את המערכה כאילו אין חטופים, ולהיאבק לשחרור החטופים כאילו אין מלחמה — היא משאלת לב לא ריאלית, נוסחה ריקה לצרכי מירוק המצפון.
מהמציאות הזו קשה יהיה להימלט. למעלה ממאה משפחות החטופים והנעדרים יציבו בפני הממשלה והחברה אתגר קשה מנשוא. אחת החולשות, ויש יאמרו החוזקות, של החברה הישראלית היא הקשב והרגישות. משפחות שליט וגולדין הצליחו להטביע חותם על הפסקול הישראלי. אלא שיעדי המלחמה שבפתח יעמדו בסתירה ליעד השבת הנעדרים. במהלך השבוע שעבר עלה הרעיון לחילוף שבויים מלא וכולל לפני שנכנסים למלחמה. ישראל והחמאס לא התחברו.
החמאס לא מחזיק חטופים רק כקלפי מיקוח לשחרור אסיריו. הוא רואה בהם גם סוג של פוליסת ביטוח למקרה שיתגבר האיום על שלטונו. בכיר בחמאס הבהיר שישחררו נשים וילדים אם ישראל תפסיק לתקוף, ובינתיים התקיפות הן רק מהאוויר. מי שראה את סרטון הילדים ששחרר החמאס ביום ששי (ערוצי החדשות העדיפו לא לשדר) קיבל טעימה מרה למה שנהיה צפויים בגזרה הזו.
2. "לא תהיה מלחמה על הגב של הילדים שלנו", אומרת ל"כלכליסט" מירב לשם־גונן, "אני לא קובעת את האסטרטגיה של מדינת ישראל, אבל הדם של ילדינו יהיה על ידיהם". את לשם־גונן, אמא של רומי גונן בת 23 ממשתתפות המסיבה שנעדרת מיום שבת, פגשנו ב"מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים", התארגנות אזרחית שהקימו עו"ד דודי זלמנוביץ' שקרוב משפחתו נחטף לעזה, ויועץ התקשורת רונן צור כאשר דדי סוויסה הבלתי נלאה מסייע בארגון ותפעול.
המטה פועל במשרדים ששייכים לזלמנוביץ' באחד המגדלים התל אביביים. כשצר היה המקום מלהכיל את המתנדבים, העמידו עורכי הדין גיורא ארדינסט והשופטת בדימוס הילה גרסטל את משרדיהם לרשות המתנדבים. המטה מספק למשפחות תמיכה לכל צורכיהן — הפיזיים, הפסיכולוגיים, התקשורתיים, המשפטיים, הבינלאומיים. במטה אוספים את כל המידע כדי להשלים ככל שניתן את התמונה הכוללת. ביום חמישי שעבר, היום השני לפעולתו, הגיעו למטה 320 שיחות טלפון משפחות חטופים ונעדרים. כל שיחה מטופלת.
למטה מייעצים מיטב המומחים לנושא כמו דוד מידן, שמשון ליבמן, יעקב פרי, אורי סלונים, ומלכי שם טוב שבנו נחטף. בביקור במקום ראיתי שם את השחקנית מורן אטיאס מנהלת צוות תגובות ברשתות החברתיות. הבמאי חגי לוי הגיע לייעץ. שתיים מהסדרות המופתיות שביים הן רלבנטיות: "הנערים" ו"בטיפול". בצוות המשפטי נמצאים המשנה ליועץ המשפטי לשעבר רז נזרי וראש המחלקה הכלכלית לשעבר דן אלדד. בכיר לשעבר ממשרד המשפטים, מומחה למשפט בינלאומי מגיע לתרום בעילום שם. "החמאס לא היה מוכן לשבי של בעלי אזרחות אמריקאית", הוא אומר, "בעלי האזרחות האמריקאית מקרב המשפחות היו צריכים להיות מוטסים לוושינגטון כבר אתמול".
במטה מאזינים ורושמים את ההערות. לדעתו, יש לאמריקאים מנופי לחץ טובים יותר על המדינות שיכולות להשפיע על החמאס. למשל באמצעות המערכת הבנקאית שלהם. אם ישוחררו האזרחים האמריקאים אולי נקבל שוב את סלקציות מנגלה ואנטבה. ידוע על זוג שנשבה, הגבר הוא אזרח אמריקאי, והאישה ישראלית. האם יופרדו השניים? האם יסכים הבעל לצאת לבדו. על הטרגדיות האלה עוד ייכתבו ספרים ויעשו סרטים.
3. מוראותיה של המלחמה הבליטו את יופיה של החברה האזרחית בישראל. יופיה של החברה הבליט את כיעורן של הממשלה והקואליציה. ראינו את ח"כ דוד ביטן וחבר מרעיו מבלים בבית קפה וצורחים "זבל" על אישה שהעירה להם. אתמול התקבלו דיווחים על שמירת השבת, באל־על ובמכס, שמחבלת במאמץ להחזיר לכאן לוחמים ולהכניס ציוד. חשוב להזכיר: למעלה ממחצית חברי הקואליציה כפופים להלכה ולרבנים. למלכות שמיים ולא לממלכתיות הישראלית. מטה החטופים הוא דוגמא אחת מני רבות ליופייה וחוסנה של החברה האזרחית שמאמינה בעזרה עצמית ולא בעזרת השם.
דוגמה בולטת אחרת של ההתנדבות היא ארגון "אחים לנשק". לאזור חלוקת המשימות שהפעיל הארגון בדרום הגיע ליאו מנהריה. ליאו לא יכול היה להסתיר את ההלם: "להפתעתי ולתדהמתי הרבה ראיתי שזה 'אחים לנשק' ואני כביביסט 180 מעלות מהם". אפילו קפה הוא סירב לקבל מהם. אחד המתנדבים ניסה להרגיע אותו שהוא לא הגיע לנקודת איסוף של החמאס, וכי ההתנדבות כאן אינה פוליטית אלא הוצאה לפועל של משימות לעזרת התושבים. ליאו לא ממש נרגע. חבל שלא ניתן היה להציע לו התנדבות במטה ביביסטי כלשהו שמפעיל מרכזי סיוע דומים. סליחה, בעצם היה אחד כזה. חברי לה־פמיליה שהגיעו לבית חולים ברזילי כדי להציק לרופאים שחשודים במתן סיוע רפואי למחבלים. ליאו, עדיף כבר לעבוד עם האחים מאשר עם המשפחה.
4. אין צורך לרחם על שרי הממשלה שמצאו את עצמם בתוך קונפליקט התנהלותי. קונפליקט שרחוק שנות אור מאסונם של תושבי העוטף וקורבנות מתקפת הטרור הרצחנית, אבל מלווה אותם בכל יום מאז. מצד אחד דורשים מהם להופיע בפומבי, להזדהות עם הסבל, לבקר פצועים ומשפחות. מצד שני, כשהם עושים זאת, הם חוטפים קללות ונאצות. ובצדק. אפשר להבין את האנשים שלא מוכנים לדחות את מררתם השוצפת לימים שקטים יותר שמי יודע מתי יבואו. מעולם לא הייתה כאן ממשלה, שגם בעת השבר הגדול בדברי ימי האומה, לא נהנית מהחסד של "שקט יורים", של "למה לי פוליטיקה עכשיו". וכך, נוצרים גיבורים שחורכים בזעקתם את הרשת והמדיה. שיראל חוגג, למשל.
כמובן שגם נתניהו לא זוכה לחסד הזה. בששי בלילה הפקיע את המסך ותשומת הלב למסרים בלתי נחוצים בעליל, לתעמולה אישית. בלי גלנט וגנץ לצדו מצא לנכון להודיע שהמלחמה התחילה. תודה על העדכון. בשבת קודש אסור לשנע עזרה אמיתית, אבל מותר לשנע הבלים מיותרים.
בנו יאיר צייץ שיש לשטח ולנקום. מומחי משפט בינלאומי מזהירים מדינאים וקצינים שמכהנים להימנע מביטויים כאלה שעלולים לשמש ראיות בערכאות בינלאומיות. אבל ליאיר, מופת של גבורה והתנדבות, מותר לפרוק את זעמו. גם את אמו, הגברת הראשונה, פסיכולוגית ילדים מוסמכת טרם ראו בביקור פצועים. ואולי אין טעם, אולי גם היא תחטוף כמו שרי הממשלה. הממשלה שהיא התנגדה להרחבתה לממשלת אחדות.
5. נתניהו חולק דמיון מפתיע עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. השניים האלה, נתניהו ובן גביר, הם במיטבם כשהם באופוזיציה. ריקוד על הדם בליווי הסתה רעילה הם אומנותם ומיומנותם. קשה לעלות על הדעת את גובה הדציבלים ועוצמת הזעזוע שהיו מפיקים השניים מאירוע שלא היה מגיע לאחוז בודד מהמחדל הפנומנלי שהתרחש במשמרת שלהם. פעם נתניהו לא היה כזה. היו ימים שכישורי ראש הממשלה שלו היו טובים יותר. הם אבדו לחלוטין לאחר הגשת כתב האישום נגדו. הם אבדו כשאנשים הגונים סירבו לבוא עמו בברית פוליטית. הם אבדו כשאנשי מקצוע טובים נזרקו מלשכתו. בהדרגה התרוקנה הסביבה התומכת בעלת הערך, ונותרו אנשי מקצוע מהסוג של יוסי שלי, שותפים כסמוטריץ' ובן גביר, שרים כדודי אמסלם ומירי רגב. וכמובן שני הצמדים, לוין ורוטמן, שרה ויאיר.
זה לא שנתניהו לא יודע מה צריך לעשות. הוא יודע ואהוד אולמרט יכול להעיד. כשהוגש כתב אישום נגד אולמרט, דרש נתניהו שראש ממשלה לא יכהן תחת כתב אישום. אחרי מלחמת לבנון השנייה הטיח נתניהו באולמרט שמי שהרס לא יכול להיות זה שישקם. והנה, כשנתניהו הפך נאשם, או כאשר במשמרת שלו התרחש החורבן הגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה - הוא התפטר? נאדה. העצות האלה היו טובות רק לאולמרט.
בעשרת החודשים הראשונים לשלטונו העמיד נתניהו בספק את קיומה של המדינה כמדינה דמוקרטית־ליברלית. באירוע הנוכחי הוא מעמיד בספק את קיומה. נקודה. זהו ההספק המדהים של ממשלת החורבן בראשותו בתוך פחות משנה.
6. וברקע ממתינים לכתיבתם שני פסקי הדין שעד לפני שבוע כולם המתינו להם בנשימה עצורה, והיום אף אחד כבר לא זוכר במה מדובר — הסבירות והנבצרות. פסקי הדין חייבים להינתן עד ה־12 בינואר, שלושת החודשים לאחר פרישת השופטת ענת ברון.
לכאורה יש לבית המשפט אפשרות לאזן — לקבל את העתירות שדורשות לבטל את עילת הסבירות ולדחות את העתירות לדחיית כניסת חוק הנבצרות החדש לתוקף. אבל, קשה להתעלם מאירועי השבוע האחרון. הממשלה הזו היא ההוכחה האולטימטיבית שלא ניתן לשחרר ממשלות זדון אימפוטנטיות מחובת הסבירות או מעילות נבצרות "תפקודיות" שהן מעבר לעילות "פיזיות־בריאותיות" בלבד. בעולם אמיתי נתניהו צריך לעוף לנבצרות לא בגלל בריאות ואפילו לא בגלל ניגוד עניינים אלא בגלל כשירות. במדינת חוק כשלנו זה לא יכול לקרות.
מחר תפרוש הנשיאה אסתר חיות ומצבת השופטים בעליון תרד ל־13. זה ישפיע כמובן על הטיפול בעומס הבלתי נסבל בעליון. זה כמובן לא יגרום לשר המשפטים, שר ההפיכה המשטרית, להרפות ממלחמתו בוועדה לבחירת שופטים, להימנע מכינוסה ולא לבחור את השופטים החסרים. לעת הזו לא ברור אם יתקיים הדיון בעתירות לכינוס הוועדה שמיועד ל־22 לאוקטובר. בתי המשפט פועלים במתכונת חירום שמוארכת מעת לעת.
בכל מקרה, השיקום הנדרש בחברה הישראלית ב"שש אחרי המלחמה" מחייב את הסרת ידיהם של לוין ורוטמן ממערכת המשפט, ואת העברת הרפורמה הנחוצה בה לידיים ממלכתיות ואחראיות. הלקח הזה נכון לממשלה נתניהו בכלל, ולמערכת המשפט בפרט.