דעההסתכלו סביב: ייתכן שתחזיות הצמיחה אופטימיות מדי
דעה
הסתכלו סביב: ייתכן שתחזיות הצמיחה אופטימיות מדי
הערכות קרן המטבע הבינלאומית - לפיהן התוצר העולמי שהתכווץ ב-3.1% אשתקד יתאושש השנה ויצמח ב-5.9%, ובשנה הבאה ב-4.9% - מניחות התקדמות נאה ועקבית בקצב ההתחסנות נגד קורונה ברחבי העולם. אבל, לנוכח הדיווחים האחרונים על התחלואה בשווקים מרכזיים, ייתכן שמדובר בתחזיות אופטימיות קצת יותר מדי
הקורונה טלטלה את הכלכלה העולמית, על כך אין ויכוח. אבל מהם נזקיה בהשוואה לעשור שקדם לפרוץ המגפה? לפי נתוני ותחזיות קרן המטבע הבינלאומית, התוצר העולמי שהתכווץ ב-3.1% אשתקד, יתאושש השנה ויצמח ב-5.9%, ובשנה הבאה ב-4.9%.
לפיכך, בשלוש השנים הללו יצמח התוצר העולמי ב-2.5% בממוצע, האטה של ממש בהשוואה לקצב צמיחתו בעשור שקדם לפרוץ המגפה - 3.7% בממוצע. כשבוחנים את הכלכלות המתקדמות בלבד, התמונה בעייתית פחות: בשנים 2022-2020 יצמח תוצרן ב-1.7% בממוצע, בעוד שבעשור הקודם נרשמה צמיחה ממוצעת בת 2.0%, כך שההאטה מורגשת פחות.
מנגד, בקרב הכלכלות המתעוררות והמתפתחות, כולל סין, התמונה שונה: תוצרן יצמח ב-3.1% אחוז ב-2022-2020, האטה ניכרת לאחר צמיחה בת 5.1% בממוצע בעשור הקודם.
יצוין, כי סין הייתה המנוע ליציאה מהמשבר העולמי הגדול הקודם, משבר המשכנתאות של שנת 2008, אך לא כך פני הדברים הפעם: בשנים שלוש השנים 2022-2020 יצמח תוצרה ב-3.1% בממוצע, נסיגה של ממש בהשוואה לעשור הקודם, במהלכו עלה התוצר ב-7.7% אחוז בממוצע.
הנחת העבודה של קרן המטבע וגופי מחקר נוספים היא התקדמות נאה ועקבית של ההתחסנות נגד קורונה ברחבי העולם, כך שזו תתפוגג הדרגתית והשלכותיה על הכלכלה העולמית תפחתנה, במישרין ובעקיפין – שכן הצורך בצעדי הכלה וריסון קשים יקטן מאוד.
אם, חלילה, הנחת העבודה תתבדה, התחזיות הנוכחיות לצמיחת התוצר בשנה הבאה עלולות להיות אופטימיות מדי. לנוכח הדיווחים האחרונים על הישנות התחלואה במקומות כמו בריטניה, גרמניה, אוסטרליה, רוסיה ושורה ארוכה של כלכלות מפתח נוספות, אין להתעלם מתרחיש קצה של החמרה תחלואתית, שתגרום לצמיחה איטית יותר של התוצר.
אחת הדרכים לגשר בין התרחיש המרכזי, האופטימי יחסית, של הקרן, לבין תרחיש הקצה שתיארתי, הנה להסתמך על מדדים ואינדיקטורים מובילים, שנותנים תמונה דינמית יותר של התפתחות הפעילות הכלכלית ומאפשרים לזהות נקודות תפנית שלה.
בין החשובים במדדים הללו – מדד האינדיקטורים המובילים המשולב של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, ה-OECD. מדד זה מפורסם מדי חודש, עוקב אחר מדינות רבות ונוטה לזהות נקודות תפנית של הפעילות הכלכלית כשישה חודשים לפני שהן מתרחשות.
המדד האחרון של חודש אוקטובר אכן מעיד על התמתנות של הצמיחה, לאחר הזינוק שבא בעקבות סיום גל התחלואה הקודם. במדינות מפתח כמו קנדה, גוש היורו כמכלול, בריטניה, ארצות הברית, יפן וצרפת, אנו עדים, עדיין, לצמיחה גבוהה מהממוצע לאורך זמן, אך היא מתמתנת. בצרפת, צופה המדד צמיחה נמוכה מהממוצע לאורך זמן. לפי מנהלי המדד, אחד הגורמים שמושכים כלפי מטה הינו עלייתם של המחירים לצרכן, עקב זינוק במחירי האנרגיה.
כפי שראינו, הקורונה פגעה יותר, בראייה רבת שנים, במדינות המתפתחות והמתעוררות. לפי המדד של ה-OECD, סין, שעד כה רשמה שיפור עקבי של קצב צמיחת התוצר, עלולה לעבור לצמיחה יציבה יותר, כשברקע התכווצות של ייצור הפלדה.
הודו, כלכלת הענק השכנה, תמשיך לרשום צמיחה יציבה, אך זו תהייה נמוכה מקצב צמיחת תוצרה לאורך זמן. בברזיל תיתכן צמיחה איטית יותר.
לבסוף, ברוסיה, עתירת הנפט הגולמי והגז הטבעי, עשוי קצב צמיחת התוצר להמשיך לגדול. גם התחזית של הקרן משקפת מובילות של רוסיה במחזור ההתאוששות הנוכחי, בטח בהשוואה לקצב צמיחת תוצרה בעשור שקדם לפרוץ המגפה, 2.1% בלבד.
מדד ה-OECD מראה, אם כך, כי סבירותו של תרחיש הקצה השלילי אינה נמוכה כל כך ולבטח עליו להילקח בחשבון על ידי מקבלי ההחלטות.
במצב דברים זה, אני טוען שיש להסתכל על הנתונים לאורך זמן, והבחינה מעלה כי על המדיניות הכלכלית העולמית – הן הפיסקלית והן המוניטרית –להיות מרחיבה וארוכה ככל הניתן, כדי לפצות על הפערים הללו.
לכן, לא אופתע אם הריביות, למשל, ברחבי העולם יעלו לאט יותר ומאוחר יותר מכפי שמשקפות התחזיות כיום.
רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות
