לקראת המעבר לידיים פרטיות: הרווח הנקי של הדואר התכווץ ל-4 מיליון שקל
לקראת המעבר לידיים פרטיות: הרווח הנקי של הדואר התכווץ ל-4 מיליון שקל
בניגוד לצפי של החברה, הדואר שמר על רווחיות ברבעון הראשון, אך הרווח הנקי התכווץ ב-83% לעומת 23 מיליון שקל בתקופה המקבילה - בעיקר בשל הכנסות ממכירת נדל"ן מהן נהנתה החברה אשתקד. כנראה שגם את הרבעון השני של השנה תסיים הדואר כחברה ממשלתית, אך מעט לאחר מכן היא תעבור לידי מילגם
לקראת המעבר לידיים פרטיות, דואר ישראל ממשיכה להציג רווחיות גם ברבעון הראשון של השנה בניגוד לצפי של החברה, למרות ירידה בכמות החבילות ופרטי הדואר. אולם, הרווח הנקי של החברה התכווץ.
ההכנסות של החברה שבניהול המנכ"ל דוד לרון והיו"ר מישאל וקנין ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב-425 מיליון שקל, ירידה של כ-3% לעומת הרבעון הראשון בשנה שעברה. ירידה זו נבעה מירידה של כ-12% במשלוחי הדואר, שהסתכמו ב-135 מיליון שקל. ההכנסות משירותי דואר פחתו בין היתר בשל הירידה בדואר הכמותי (כלומר מכתבים הנשלחים מגוף אחד לנמענים רבים, כמו למשל חשבון החשמל הנשלח מטעם חברת החשמל) הנשלח מגופי המדינה בשל דחייה של דוחות או קנסות בשל המלחמה. כמו כן, המלחמה הובילה גם לירידה בכמות האנשים שהגיעו לסניפי הדואר.
חרף הירידה בכמות החבילות שנשלחו לישראל בתקופת הלחימה, מגזר שירותי הסחר בדואר שמר על יציבות יחסית עם הכנסות של 138 מיליון שקל (ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה). בדואר מסבירים את היציבות בהכנסות בשל שורת הסכמים עם חברות שונות וביניהן מינהל הדואר הסיני. בנק הדואר, שלא מן הנמנע שיהיה מקור הצמיחה המשמעותי עליו בונים הזוכים בהפרטה יחד עם נכסי הנדל"ן של החברה, הציג עלייה בהכנסות של כ-7% שהגיעו ל-148 מיליון שקל. העלייה בהכנסות בנק הדואר נבעו בין היתר מהמשך סביבת הריבית הגבוהה.
הירידה בהכנסות הובילה גם לפגיעה ברווח התפעולי, שהסתכם בכ-24 מיליון שקל, לעומת 45 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה (שכללה רווח הון של 30 מיליון שקל). בכך הרווח הנקי של החברה הסתכם ב-4 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה, לעומת 23 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה - צניחה של 82.6%. כמו כן, ברבעון הראשון של השנה שעברה בדואר רשמו הכנסות נוספות (מחוץ לפעילות השוטפת) של כ-15 מיליון שקל בשל מכירת נדל"ן, שהשפיעו על ההפרש המשמעותי ברווח הנקי.
בשבוע שעבר זכו מילגם, הפניקס וליימן שליסל במכרז להפרטת הדואר, וישלמו עבורו 461 מיליון שקל. לא מן הנמנע שגם את הרבעון השני של השנה תסיים הדואר כחברה ממשלתית, אך מעט לאחר מכן תושלם ההפרטה של החברה. השלמת העסקה כפופה לעוד שלושה היתרים ממשלתיים: הראשון הוא אישור של רשות התחרות, שבעבר לא הציגה קשיים בהשתתפות של הקבוצה הזוכה במכרז; השני הוא היתר שליטה מטעם רשות החברות, עליו אמורים לחתום ראש הממשלה ושר התקשורת; והיתר נוסף מטעם שר התקשורת. גם לאחר ההפרטה, החברה תפעל תחת רישיון הדואר שניתן על ידי משרד התקשורת ומגדיר את רמת השירות והתנאים שהחברה חייבת לעמוד בהם במסגרת ההפרטה.
