מבחן רכבדרושים: חובבי ב.מ.וו צנועים
מבחן רכב
דרושים: חובבי ב.מ.וו צנועים
ב.מ.וו iX3 היא אחת החשמליות השימושיות, הסולידיות וההגיוניות יותר שהוצגו בישראל השנה. הביצועים מצוינים, איכות הנסיעה גבוהה ועיצוב הפנים ללא דופי. הבעיה העיקרית המסתמנת היא העיצוב החיצוני השמרני והנחבא אל הכלים. מי שמשלם יותר מ־400 אלף שקל על מכונית מצפה למבטי השתאות והערצה ברמזור – וכאן צפוי לב.מ.וו קרב קשה מול גרסאות חשמליות של מותגי היוקרה המתחרים
גם לב.מ.וו יש מכונית חשמלית. כלומר מכונית חשמלית שהלקוחות רוצים. עד כה ב.מ.וו הסתפקה בטבילת אצבע במים החשמליים ויצרה מכוניות עירוניות קטנות, אבל מי שרוצה לרכוש רכב חשמלי לא רוצה בהכרח מכונית עירונית קטנה. הוא רוצה רכב כביש־שטח, כמו אאודי ETRON, מרצדס EQC או יגואר I PACE. מי שיכול לקנות רכב כביש־שטח חשמלי משלם הרבה יותר ממי שיכול לקנות מכונית חשמלית עירונית קטנה. ומי שיכול לרכוש רכב כביש־שטח חשמלי נמצא קודם כל בסין, היכן שגרים המתעשרים החדשים והממשל מבהיר לאזרחים שאם לא יקנו מכונית חשמלית, התוצאות עלולות להיות לא נעימות.
אולי זוהי הסיבה שב.מ.וו החשמלית מיוצרת דווקא במפעלי ב.מ.וו בסין, בדיוק כפי שטסלה מייצרת את מכוניותיה שמגיעות לישראל דווקא בשנגחאי. אבל הגישה של ב.מ.וו לגבי מכוניות חשמליות היא גישה שונה, אולי גישה שאורגנה מעט בחופזה כדי לענות על הדרישה.
האאודי החשמלית היא מכונית שאין לה אחות שפולטת זיהום, וקל לזהות שהיא האאודי החשמלית. גם היגואר. הב.מ.וו החשמלית היא ב.מ.וו X3 שבקרביה הושתלה מערכת הנעה חשמלית. גם הגישה של ב.מ.וו שונה: יצרני רכבי היוקרה האירופיים בחרו לדחוס אל קרבי המכונית כל טכנולוגיה קיימת, כלומר שני מנועים, הנעה כפולה, 400 כוחות סוס ככרטיס כניסה למועדון החשמלי. בב.מ.וו מסתפקים ב־286 כוחות סוס שעדיין מאפשרים לה לשייט במהירות 170 ק"מ לשעה, לפחות עד שהטווח הרשמי המרשים של 454 ק”מ יגיע לסיומו.
לקוחות של רכבי יוקרה חשמליים מצוידים בתכונה מעניינת שהחלה להופיע השנה: יכולת הסתכלות היקפית. חלק מהם מביעים עניין ניכר במי שמתעניין בהם. זה קורה ברמזור, זה קורה בכביש. מזל שיש מערכות פרופיילוט ואוטופיילוט לנהיגה סמי־אוטונומית, אחרת עוד היו נגרמות תאונות.
מי שנוהג בב.מ.וו iX3 לא צריך להעסיק עצמו במבטים ברמזור: iX3 דומה מאוד לסתם ב.מ.וו X3, כלומר לאחותה בעלת מנוע הבנזין. הצללית מהצד דומה מאוד, הממדים כמעט זהים לחלוטין. הדבר היחיד שמבדיל בינה ובין X3 שמפזרת זיהום אוויר הוא חישוקי הגלגלים והגריל הקדמי האטום, עדות לכך שאין כל מנוע בנזין או דיזל לקרר.
בגרמניה ב.מ.וו כבר נערכת להצגתה של iX3 משודרגת, כזו שתהיה שונה במראה, אולי כזו שתצויד ביותר מאפייני משיכת מבטים. בקטע הזה, השמרנות העיצובית של ב.מ.וו משתלמת פחות, כי כנראה שמי שרוכש רכב יוקרה חשמלי לא באמת רוצה להציל את כדור הארץ, אלא בעיקר לטפל בתדמית.
שמרנות עיצובית
בפנים, iX3 היא ב.מ.וו טהור, כלומר שמרני, שימושי וכמעט ללא דופי. מסך המגע הוא דוגמה טובה: מאז הציגה טסלה את מודל S, יצרניות רכבי היוקרה נמצאות בעיצומו של מירוץ חימוש מטופש להצגת מסכים גדולים ככל האפשר, מסכים שלא ברור למה הם משמשים את מי שמנסה לשבת בתוך רכב ופשוט לנהוג. בב.מ.וו מסתפקים במסך רגיל לחלוטין של 12.3 אינץ' אשר כולל את אותן פונקציות שכולל הדגם הרגיל: החל במצלמות החניה וכלה בבחירת תחנות רדיו. מעבר לכך המסך מציג גם את מאפייני המערכת החשמלית. אבל אין יכולת לראות סרטים, ולעת עתה אין יכולת להזמין פיצה וגם לא ניקוי יבש או כל מאפיין מיותר אחר שיצרני הרכב חייבים כדי למשוך קונים חדשניים.
השליטה עדיין מבוצעת באמצעות אותה מערכת שקיימת גם במכוניות הרגילות של ב.מ.וו, מערכת I DRIVE שהפעלתה עלולה להיות מעט מסורבלת, כמו הפעלת ידית ההילוכים. המרחב מאחור סביר מאוד ונפח תא המטען טוב, גם אם יש בו מקום לכבלי הטענה.
מצב עמדות טעינת הרכב החשמלי בישראל קטסטרופלי. כדי להטעין את המכונית החשמלית, אפשר לבחור בעמדת טעינה איטית אשר דורשת מעל שלוש שעות טעינה כדי לקבל טווח סביר, או עמדת טעינה מהירה, כזו שיש במדרשת בן גוריון או בבית ינאי. דמיינו תרחיש דמיוני שבמדינה קטנה במזרח התיכון מתרחשת התקפת טילים על אזור הדרום.
בעמדת הטעינה המהירה יש תור של בעלי מכוניות וכל אחד דורש רק חצי שעה של טעינה. כל בעלי המכוניות החשמליות מאוד טכנולוגיים, מאוד חדשניים, מאוד עומדים על זכותם לנצל את מלוא חצי השעה שנדרשת להם כדי למלא מצבר בשעת חירום. iX3 מוטענת תחת חשש טילים וממשיכה לדרכה. יש לה 286 כוחות סוס, הספק זעום במונחי רכב חשמלי אך מפתיע במונחי יומיום: יש לה אמנם פחות כוח אך יש לה גם פחות סוללות כבדות. המשמעות היא שכל תאוצה מתבצעת בנחישות ששמורה לדגמים היותר ספורטיביים של ב.מ.וו. צריך רק להיזהר: השתוללות על הדוושות מורידה את אותם 454 ק”מ שאפתניים לפחות מ־300.
איכות הנסיעה לקוחה מספר ההוראות של ב.מ.וו: ה־iX3 היא רכב חשמלי מהנה לנהיגה, אפילו קצת יותר ממתחריו. הסוד הוא בפשטות. כשכל הכוח המיידי זורם אל הגלגלים האחוריים בלבד, מקבלים רכב חד, רכב שעושה בדיוק מה שהנהג רוצה, אם כי הנסיעה נוקשה. לרכב יש מערכות מתלים הידראוליות מצוינות, כאלה שלוקחות את הקשיחות הבווארית המפורסמת ומעבירות אותה סדרת חינוך. כאן יש שילוב של חישוקי גלגל ענקיים וצמיגים שמיועדים יותר להרשים ופחות להנעים, והתוצאה היא נסיעה נוקשה יחסית.
ב.מ.וו יודעת גם לטפל בבעיה אחרת של לא מעט רכבים חשמליים: הבידוד הקולי. ברכב רגיל יש מנוע שמייצר שאון ניכר ובולע את רעשי הכביש. כאן אין מנוע, אך יש שפע של שקט למרות הצמיגים הגדולים.
בין הכיסאות
ב.מ.וו חשמלית מתמרנת בין טילים, חומקת ממחסומים, תרה אחר עמדות טעינה מהירות. המצב שבו היא נאלצת לתפקד הוא מצב ייחודי, מצב שבו הלקוחות אינם מתנהגים כמצופה: שוק הרכב הישראלי רווי הכסף הפנוי אינו שוק שבו המחיר משחק תפקיד, בטח שלא ברכישה של רכב שהוא אביזר אופנה. יתרה מזאת, שוק הרכב החשמלי היוקרתי הוא שוק שבו גם תצורת הרכב לא בהכרח משחקת תפקיד, העיקר שיהיה אופנתי ומדובר.
למי שרוצה מכונית משפחתית חשמלית עם ניחוח עממי, יש טסלה 3. אבל מי שרוצה מכונית יוקרה חשמלית לא בהכרח יעז להיראות במכונית משפחתית. עד שטסלה מודל X המהפכני יגיע לישראל, יחלוף הקיץ ויגיע החורף, וזה משאיר את iX3 בתחרות מול מרצדס, יגואר ואאודי, רכבים שחוצים את רף חצי מיליון השקלים. המתחרות היוקרתיות האלה שונות מאוד מב.מ.וו במישור הטכני, אך חשוב מכך, הן מכוניות ייחודיות, כלומר אף אחד לא יתבלבל ברמזור ויחשוב שיש להן אגזוז שפולט זיהום. ובעולם שבו הכסף פחות חשוב והתדמית היא חזות הכל, ייתכן שהעובדה שב.מ.וו iX3 היא אחת המכוניות החשמליות השימושיות, הסולידיות וההגיוניות יותר שהוצגו בישראל השנה, תמצא עצמה נופלת בין כיסאות הפלצנות.
