ועדת הכלכלה אישרה את הרפורמה בדואר לקריאה שנייה ושלישית
ועדת הכלכלה אישרה את הרפורמה בדואר לקריאה שנייה ושלישית
שוק הדואר ייפתח לתחרות, אך מרכזי החלוקה שדרכם עוברים 30% מהמכתבים יישארו באחריותה הבלעדית של חברת דואר ישראל
ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה את הרפורמה בדואר לקריאה שנייה ושלישית. מטרתה העיקרית של הרפורמה היא לפתוח, אחרי שנים של ניסיונות, את שוק הדואר לתחרות. הרפורמה תאפשר למתחרים להיכנס לתחום המכתבים האישיים, ותיתן יותר שיניים למשרד התקשורת מול חברות שיחרגו מתקני השירות או המחיר החדשים.
במקביל הרפורמה שואפת להוציא את דואר ישראל ממצבו ההפסדי. באוגוסט דיווחה החברה על הפסדים של 64 מיליון שקל בחציון הראשון של 2021, בהמשך להפסד של 643 מיליון שקל ב-2020. משרד התקשורת צפוי להתיר לדואר להחזיק שירותי הדפסה מצומצמים ולהשתמש בסניפיו כדי למכור שירותים ומוצרים נוספים, כמו אביזרים נלווים לרכב או ביטוחים.
הרפורמה, אותה מקדם שר התקשורת יועז הנדל, נשענת על המלצות ועדה בראשות דני רוזן, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת. הוועדה הוקמה על ידי שר התקשורת לשעבר איוב קרא ב־2018. מאז פורסמו ההמלצות הן עמדו תחת ביקורת משמעותית מצד כל השחקנים בשוק הדואר, ולמרות זאת שר התקשורת הנדל בחר לקדם אותן כחלק ממהלך של ניקוי השולחן שקיבל מקודמיו בתפקיד.
הכשל המרכזי עליו מצביעים המתנגדים לרפורמה הוא שמשרד התקשורת ממהר לפתוח את השוק לתחרות באופן מידי, בלי להסיר חסמים המייצרים יתרון לדואר ישראל. החסם הגדול ביותר העומד בפני החברות המתחרות בדואר (ובהן מסר, דפוס בארי ומתחרות קטנות נוספות) הוא שהן לא נגישות למרכזי החלוקה ותיבות הדואר, הנדל"ן דרכו מחלקים כ-30% מהדואר הכמותי.
הרפורמה הנוכחית מותירה בידי חברת דואר ישראל בלעדיות מוחלטת על מרכזי החלוקה, כאשר המתחרות ייאלצו לשכור את שירותיה כדי לחלק דואר ללקוחותיהן. המתחרות חוששות מהשינוי מכיוון שהוא מקבע את מעמד דואר ישראל כמונופול, מונע מהן להיות אחראיות לשירות הניתן ללקוחותיהן, ומבטל את התחרות בממד השירות, וזאת אף שוועדות קודמות המליצו לחייב את חברת דואר ישראל לתת גישה פיזית למתחרות למרכזי החלוקה.
לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית המשרד, מודה שהפתרון המוצע במסגרת הרפורמה אינו מיטבי, והמשרד מבצע עבודת מטה כדי למצוא את הפתרון העתידי המתאים, אך לא מתייחסת לכך שהמשרד לא יישם את המלצות העבר בנושא. גם חברי הכנסת שנכחו בוועדה הטיחו טענה זו בפני המשרד. "אני מסתכלת על המכתבים של הנדל. יש שם אמירה שהמודל הראוי הוא מתן היתר גישה למרכזי החלוקה. כשקם גוף מתחרה ומנתח מה חוסם את התחרות, צריך להתייחס לזה", טענה ח"כ נירה שפק (יש עתיד).
למרות הביקורת, הנדל נחוש להעביר את הרפורמה בהקדם. הסיבה היא שהדיונים על החוק מתקיימים בצל המהלך להפריט את הדואר במלואו באמצעות מכירת 40% ממנו בהנפקה בבורסה ו-60% למשקיע פרטי. ככל שהרפורמה תיטיב עם המונופול, החברה תהיה אטרקטיבית יותר לרוכשים פוטנציאלים. לכן המשרד לא מעוניין לתת גישה שווה למרכזי החלוקה - כדי שיוכל להציע את הנדל"ן היקר לרוכש.
"מדובר בנכסים של חברה שאנחנו רוצים להוביל אותה להפרטה מלאה. אם לוקחים מהחברה את הנכסים שלה, לוקחים ממני את הגמישות במשא ומתן", הסבירה אבישר בן חורין, מנכ"לית המשרד. לבסוף, הוועדה החליטה שהסעיף הנוגע למרכזי החלוקה תהיה הוראת שעה לארבע שנים, אחריהן המשרד יידרש לקבוע פתרון קבע.
גורמים במסר טענו כי יש חסם נוסף המונע את התחרות החופשית בשוק - חלוקת המיקוד לשכונות חדשות מתבצעת על ידי דואר ישראל, והחברות האחרות יכולות לחלק דואר לשכונה חדשה רק לאחר שמיקודה נקבע. חברת מסר פנתה למשרד התקשורת בטענה כי דואר ישראל טרם חילקה מיקוד לכ-97% מהשכונות החדשות שהוקמו בשנתיים האחרונות, כך שזו היחידה שיכולה לפעול בשכונות אלה.
במהלך הדיונים חברי הכנסת העלו חשש שהסרת הפיקוח על המחיר שדואר ישראל תגבה מהעסקים תוביל להבדלי מחירים בין ערי המרכז הצפופות, בהן חלוקת הדואר יותר משתלמת, לבין יישובי הפריפריה. "הסעיף הזה מאוד מהותי, והוא יכול להשליך גם על תחומים אחרים מעבר לשוק התקשורת. אין לי את הביטחון שיש לכם שלא תהיה אפליית מחירים נגד יישובים בפריפריה או יישובים ערביים, שאין להם תשתיות טובות. איך אני יכול להבטיח שהמחירים יהיו מחירים אחידים?" שאל ח"כ אוסאמה סעדי בדיון האחרון.
גם החברות המתחרות בדואר, אשר כרגע מנצלות את פיקוח המחירים כדי להציע מחיר נמוך יותר מזה של דואר ישראל, הביעו התנגדות נחרצת לסעיף. מנכ"לית משרד התקשורת, בתגובה, סברה שטענות אלו פופוליסטיות וחוטאות למציאות. "חברות התקשורת והבנקים לא רשאים לתת מחירים שונים. אז אני לא רואה איך השינוי במחיר בין פריפריה למרכז הולך להתגלגל לצרכן. הדבר הזה לא יקרה. יתרה מכך, לנו יש הנחה שברגע שהשוק ייפתח לתחרות, המחירים ירדו ואולי דווקא העודף הזה יתגלגל לצרכן בתור הנחות", אמרה. יו"ר הוועדה מיכאל ביטון ביקש מהצדדים להגיע להבנות, וכשאלה לא הגיעו הנוסח של משרד התקשורת נותר על כנו. הורדת הפיקוח על המחירים לאזורים מרוחקים חשובה במיוחד מכיוון שחברת דואר ישראל טוענת שהיא מפסידה כ-150 מיליון שקל בשנה בשל החובה לספק שירות אוניברסלי.
לאחר הדיון מסרה בן חורין: "הפתרון הנקבע למרכזי החלוקה הוא פתרון טוב אשר עדיף בהרבה מהמצב כיום, בו המתחרות אינן יכולות לחלק לכתובות רבות בישראל. קבענו מחיר מפוקח לשירות החלוקה של הדואר והצענו אפשרות של שיפור טיב השירות, ולכן נטרלנו את היתרון התחרותי שיש לו. האם אנחנו סבורים שפתרון מבני תחרותי כן מאפשר גישה עד לבית הלקוח? הוא מאפשר. האם הוא שובר שוויון? אנחנו לא בטוחים. עדיין אין לנו את המודל, ויש משהו מעוות בלהכניס לחקיקה כל כך מורכבת את המודל הזה כשאנחנו לא יודעים איך ייראה העתיד ומה יהיה המודל האידאלי. יש לנו צוות שעושה עבודת מטה בנושא, וכל ניסיון לקבע את המודל כרגע לא מותיר לממשלה את הגמישות הראויה, החשובה כל כך בתקופה העדינה הזאת".
