בעיצומה של המלחמה, סמוטריץ' מוביל למצב חירום תקציבי
בעיצומה של המלחמה, סמוטריץ' מוביל למצב חירום תקציבי
שר האוצר דוחה את הגשת תקציב 2024 המעודכן לכנסת, ועלול להוביל לכך שב־19 בפברואר ישראל תוכפף לתקציב טרום־מלחמה; המשמעות: קיצוץ רוחבי של 67 מיליארד שקל וחנק של משרדי הממשלה
ישראל תיכנס לכאוס תקציבי בעוד שבועיים, יום שני ה־19 בפברואר, נוכח התעקשותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לדחות את הגשתו לכנסת של חוק התקציב המעודכן, כדי לכלול בו עוד ועוד כספים קואליציוניים.
לפי חוק יסוד משק המדינה שהתקבל בחודש שעבר בהסכמת משרד האוצר והממשלה, מועד הגשתו של תקציב 2024 המעודכן לכנסת נקבע ל־20 בינואר. עוד קבע החוק שאם הכנסת לא תאשר את התקציב המעודכן עד 19 בפברואר יבוצע קיצוץ רוחבי בתקציב הנאמד כיום ב־67.3 מיליארד שקל. הממשלה מפרה את החוק כבר 17 ימים וכפי שנחשף באתר "כלכליסט" ביום חמישי היא תגיש את הצעת התקציב לכנסת רק מחר. ההצבעות בקריאה ראשונה על חוק התקציב המעודכן ל־2024, חוק ההסדרים, והחוק להגדלת יעד הגירעון השנה, מיועדות למחרתיים.
כבר עתה ברור שהכנסת לא תספיק לאשר את התקציב בתוך שבועיים ועל כן החל מ־19 בפברואר תיכנס ישראל למצב חירום אבסורדי בעיצומה של המלחמה. החוק מחייב את הממשלה לבצע קיצוץ רוחבי כדי לאזן בין ההוצאות וההכנסות שתוכננו בתקציב המדינה המקורי ל־2024 שאושר במאי 2023, לבין המצב כיום לנוכח הזינוק בהוצאות המלחמה והעורף, והירידה בהכנסות המדינה ממיסים שגררו זינוק בגירעון התקציבי.
ביצוע קיצוץ שכזה, בהיקף של 67.3 מיליארד שקל, יגרום לשיתוקם של משרדי הממשלה ועל כן הוא לא יבוצע מיידית. אבל משרדי הממשלה יוגבלו בביצוע הוצאות קיימות והתקשרויות חדשות. מאחר שהתקציב אמור לעבור קיצוץ אוטומטי - כל השרים ומשרדי הממשלה יהיו מוגבלים בביצוע הוצאות ותלויים באישורו של החשב הכללי לביצוע הוצאות לא רק חדשות, אלא אפילו קיימות.
החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג יצטרך לפרסם נוהל חדש להוצאת כספים על ידי משרדי הממשלה במצב שנוצר. המשרדים יונחו לבצע התחייבויות תקציביות חשובות ביותר כמו למשל תשלום שכר לעובדים ותשלום קצבאות ביטוח לאומי. המשרדים לא יוכלו לבצע התקשרויות חדשות, למעט חריגות הקשורות במלחמה שיחויבו באישור משרד האוצר או של "ועדת חריגים" באוצר. התקשרויות מעל 5 מיליון שקלים ידרשו אישור של אחד מסגני החשב הכללי באוצר. גם כאן מתעוררת בעיה: כיצד לבצע חתימת חוזים להוצאת כספים מקופת המדינה, כשלמעשה אין כסף בקופה מכיוון שהתקציב אמור להיות מקוצץ.
ומה עם הזרמת הכספים הקואליציוניים? לפי החוק, המחייב קיצוץ רוחבי עמוק, אין כסף לשלם את הכספים הקואליציוניים ובהם קצבאות האברכים, התקציבים לישיבות, ולמורות החרדיות. אבל מבחינה מעשית ופוליטית קשה להניח שכך יקרה כי אישור הצעת התקציב המעודכנת ל־2024 תלוי ביו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שלא יאפשר לפגוע בציבור בוחריו.
היום קיבל סמוטריץ' הכשר מיועמ"ש האוצר אסי מסינג לסווג חלק מהכספים הקואליציוניים במשרד בחינוך ככספים רגילים ולא ככספים קואליציוניים. סמוטריץ' מבקש להעביר חלק מהכספים הקואליציוניים לישיבות החרדיות שלא מלמדות ליבה ככספים רגילים. אתמול אישרה הממשלה קיצוץ של 65 מיליון שקל במכסת הכספים הקואליציוניים ל־2024, כדי להגדיל את תקציב הישיבות שיעמוד השנה על 1.134 מיליארד שקל.
לראשונה מאז הקמת המדינה יווצר מצב שבו המדינה מחוייבת לבצע קיצוץ אוטומטי עמוק בתקציב לנוכח אי אישורו של התקציב המעודכן. מדובר במצב חמור שבעתיים ממציאות שעימה התמודדו משרדי הממשלה בשנים האחרונות - היעדר תקציב מאושר ופעילות לפי "תקציב המשכי", כלומר תקציב חודשי של השנה הקודמת בתוספת עליית המדד. ב־2020 התנהלה המדינה לפי תקציב חודשי של 2019. ב־2021 פעלה המדינה עד 5 בנובמבר לפי תקציב חודשי, עד לאישורו בכנסת של התקציב לשנים 2021–2022. גם מינואר עד מאי 2023 פעלה המדינה עם תקציב חודשי בלבד, עד לאישורו באמצע מאי 2023 של תקציב המדינה ל־2023–2024.
אלא שהפעם אין מדובר רק על כך שהמדינה תמשיך להתנהל לפי תקציב 2024 המקורי, שכבר מזמן אינו רלבנטי, אלא בצורך לביצוע קיצוץ עמוק. הקיצוץ הבלתי נמנע גרם להעמקת המחלוקת בין היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק ליועמ"ש האוצר מסינג. כפי שנחשף באחרונה ב"כלכליסט" אפיק, ויו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) תולים באוצר את האשמה והאחריות לביצוע הקיצוץ הרוחבי מכיוון שהפרו את החוק ואיחרו בהגשתה לכנסת של הצעת התקציב המעודכן. מסינג סירב לדרישתה של אפיק לדחות את ביצוע הקיצוץ הרוחבי כדי לאפשר לכנסת 30 ימי דיונים בתקציב החדש כלומר עד 7 במרץ. אפיק חזרה והודיעה היום כי יש לאפשר לכנסת את לוחות הזמנים המלאים שידרשו לה – 30 ימים לדיון בתקציב מיום הגשתו לכנסת.
במכתב אל הח"כים אפרת רייטן (עבודה) וולדימיר בליאק (יש עתיד) שמחו על כך שהממשלה מפרה את החוק ולא הגישה עד כה את הצעת החוק לכנסת ציינה אפיק כי "ככל שהממשלה או האוצר ימצאו לנכון לבצע את ההפחתה הרוחבית במועד ולא להמתין לסיום עבודת הכנסת בהצעות החוק, יהיה הדבר באחריותם, והכנסת תפעל כפי שתמצא לנכון בהתאם לנסיבות שיווצרו".
היא הוסיפה כי "אין בידי לקבל את עמדתו של מסינג כי בכנסת ניתן לקיים דיון מעמיק בלוחות זמנים קצרים מ־30 ימים". אפיק הדגישה כי לטעמה העמדה של מסינג "דוחקת את עבודת הכנסת ללוחות זמנים מזלזלים במיוחד". ואילו המשנה ליועמ"שית מאיר לוין פנה בסוף השבוע לסמוטריץ' והורה לו להגיש בלא דיחוי לכנסת את הצעת תקציב המדינה המתוקן ל־2024.
