פרשנותבינתיים, ליגת הקיסוס טיפלה רק בסימפטום
פרשנות
בינתיים, ליגת הקיסוס טיפלה רק בסימפטום
התפטרות נשיאת UPenn תיתפס ככניעה לתורמים העשירים והחזקים. עכשיו נותר לטפל באנטישמיות
הסימפטום טופל, המחלה נשארה. כך אפשר לסכם לעת עתה את התפטרותה של ליז מגיל, נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה (UPenn). מגיל הגישה את מכתב ההתפטרות שלה מבלי לפרט מה הוביל לכך. מיד אחריה הגיש את התפטרותו סקוט בוק, יו"ר חבר הנאמנים. למחליפה זמנית מונתה סגניתו, ג'ולי ברן פלאט, המכהנת כיו"ר חבר הנאמנים של הפדרציה היהודית של צפון אמריקה. אמש היתה אמורה להתקיים גם ישיבת בורד שלא מן המניין של אוניברסיטת הרווארד, והציפייה היא שגם שם יראו את הדלת לנשיאה קלודין גיי.
בכירי אוניברסיטת פנסילבניה היו בכך הראשונים לשלם את המחיר של חוסר היכולת להתמודד עם האנטישמיות העמוקה והמושרשת בקמפוסים של ליגת הקיסוס האמריקאית. הם לא עשו זאת מרצונם. השימוע בוועדת החינוך של הקונגרס בשבוע שעבר, בו סירבו להודות כי קריאות לרצח עם של יהודים מהוות הטרדה ובריונות, חשף את עומק הבעיה והיה ברור כי האירוע יחייב פעולה. הנשיאות עצמן הבינו, כי למרות הייעוץ המשפטי שקיבלו (מאותה פירמת עורכי דין, ולכן כנראה הן נשמעו כל כך דומות בניתוק שלהן), האמת הלא פחות ממדהימה נחשפה: תקנונים ומסמכי מדיניות מפורטים, שאוסרים ולו על רמיזה ליחס פוגעני שמבוסס על משקל או מגדר, שכחו להגדיר שקריאה לרצח יהודים גם היא סוג של הטרדה. כפי שניסחו זאת נשיאות פן, הרווארד ו־MIT, לפי המסמכים היבשים שקיימים בשלושת המוסדות היוקרתיים ביותר, שמהם יצא חלק גדול מההנהגה העכשווית בארצות הברית ואמור לצאת גם דור העתיד שלה — כל עוד אין פגיעה ממשית ביהודים, לא מדובר בהטרדה. שעות ספורות לאחר העדויות, כשהן כבר שבו ללשכות המפוארות שלהן, ניסו מגיל וגיי לתקן את הנעשה, אבל היה זה מאוחר מדי.
חלשים וחזקים, מקפחים ומקופחים
החלפת ההנהגה באוניברסיטאות היא פעולה צפויה ומתבקשת, אבל העניין הוא שאין בה כדי לטפל בבעיה עצמה. אפילו להיפך. כל אותה אסכולה פרוגרסיבית שמחלקת את העולם לחלשים ולחזקים, מקפחים ומקופחים, תפרש את הפיטורים כעוד הוכחה לצדקת הפרדיגמה שלהם. עבורם הפיטורים הם לא איתות לרצון להתמודד עם התפיסות הבעייתיות שהתפתחו בקמפוסים, אלא כניעה לתורמים העשירים והחזקים שדרשו את הראשים של הנשיאות לפני שהם מזרימים הון נוסף. במקרה של פנסילבניה זה היה בגדר סיבה־תוצאה שלא דורשת אפילו קורס בשיטות מחקר מתקדמות: ביום שישי האחרון איים איש העסקים רוס סטיבנס בביטול תרומה של 100 מיליון דולר שהבטיח למוסד, אם הנשיאה לא תישלח הביתה.
אפילו מייסד OpenAI אובד עצות
החלפת ההנהגה באוניברסיטאות יכולה להיות התחלה, אבל היא רק החלק הקל. החלק הקשה יהיה הדברה של תפיסות אנטישמיות שנוטות להפוך לכמעט שקופות ובגדר המשתמע מאליו, שלא דורש ביטוי חיצוני רועש — כפי שקרה עד היום. הרי ביומיום נוח יותר לא להבחין בהן, כל עוד הן נשארות כרוח קלילה שנושבת בעיקר בפקולטות למדעי הרוח והחברה. אפילו סם אלטמן, מייסד OpenAI שהביאה לעולם את ChatGPT, התקשה לשמור על איפוק. "זמן רב טענתי שאנטישמיות, בעיקר בשמאל האמריקאי, לא היתה גרועה כפי שאנשים טענו", צייץ ביום שישי, "אני רוצה לציין כי טעיתי לחלוטין. אני עדיין לא מבין את זה למען האמת, או מה לעשות עם זה, אבל זה כל כך דפוק". החלק האחרון באבחנה שלו מדוייק ומתסכל באותה מידה: אם אחד המוחות המבריקים בעולם לא יודע כיצד לפתור את בעיית האנטישמיות, הרי שלראשי האוניברסיטאות מצפה עבודה מורכבת מאין כמותה.
