משרד הגנ"ס: אירוע מצומצם של דליפת נפט במפרץ אילת יגרום לנזק של 16 מיליארד שקל
משרד הגנ"ס: אירוע מצומצם של דליפת נפט במפרץ אילת יגרום לנזק של 16 מיליארד שקל
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אסף יזדי, דורש להוריד מסדר היום את ההצעה המבקשת להרחיב העברה של נפט גולמי במפרץ אילת, ומדגיש כי ישראל אינה ערוכה באופן מספק לאירוע לאומי של זיהום ים בשמן. שינוע נפט מהווה פוטנציאל סיכון משמעותי למפרץ אילת, שכן דליפה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשונית האלמוגים ולערכי הטבע
משרדי ראש הממשלה והאוצר דורשים לבטל את מגבלות המשרד להגנת הסביבה על כמות הנפט המשונע במפרץ אילת, וכעת המשרד להגנת הסביבה מזהיר: שפך נפט באירוע מצומצם בלבד, עלול להסב נזק של כ-16 מיליארד שקלים למשק הישראלי. זאת, לאחר שהשבוע העבירו משרדי ראש הממשלה והאוצר טיוטת הצעת מחליטים למשרדי הממשלה, שבה התברר כי בצעד חסר תקדים, מעל לראשו של המשרד להגנת הסביבה ולמרות עמדת אנשי המקצוע שלו, תחליט הממשלה לבטל את המגבלות על חברת הנפט קצא״א במפרץ אילת.
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, אסף יזדי, פנה היום (ג') למנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, בדרישה להוריד מסדר היום את הצעת המחליטים בנושא "ניהול סיכונים מזיהום בנפט של מי הים במפרץ אילת", אשר מבקשת להרחיב העברה של נפט גולמי במפרץ אילת, ו״מהווה התערבות בוטה בשיקול הדעת המקצועי המסור בידי המשרד להגנת הסביבה, ויש בה כדי לפגוע באופן מכוון בסמכויות ובתפקידי המשרד״, כך לפי המשרד. במכתבו, הדגיש יזדי כי מדיניות אפס תוספת סיכון, המהווה מדיניות ניהול סיכונים, חיונית והכרחית כדי להבטיח איזון בין הצורך לשמור על המוכנות האסטרטגית לשעת חירום עבור משק הדלק בישראל לבין הצורך לפעול להפחתה עקבית של סיכונים לסביבה.
יזדי הדגיש כי ישראל אינה ערוכה באופן מספק לאירוע לאומי של זיהום ים בשמן כבר במצב הקיים כיום, שכן עד היום – מאז שנת 2008, לא קודם חוק התוכנית הלאומית לתגובה ולמוכנות לזיהום ים בשמן ולא תוקצב ביצוע התוכנית. לכן ישנו מחסור משמעותי בתקני כוח אדם, תקציב שנתי ותחנות נוספות לטיפול בזיהום ים. בנוסף פנה יזדי למנכ"ל משרד האנרגיה לקבלת העמדה הברורה של משרד האנרגיה ביחס לצורכי המשק בישראל לאחסון ולהעברה של נפט גולמי, תוך התייחסות לפעילותה של חברת קצא"א באשקלון ובאילת ובהתייחס לצורך בהרחבת נמל אילת כך שיוכל לקלוט תזקיקים.
שינוע נפט מהווה פוטנציאל סיכון משמעותי למפרץ אילת, שכן דליפת נפט עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשונית האלמוגים ולערכי הטבע. הגדלה משמעותית של כמות הנפט המשונעת, הגדלת תדירות השיט, הפריקה והטעינה של מכליות מייצרת בהכרח סיכון גדול ביותר שלא ניתן למנוע לחלוטין. מפרץ אילת הוא אזור ייחודי ברמה בין-לאומית ובעל רגישות אקולוגית גבוהה ביותר. במפרץ מצויה שונית האלמוגים היחידה בישראל והצפונית ביותר בעולם, והאזור מהווה בית גידול ייחודי שבו ערכי טבע רבים. לפי המשרד להגנת הסביבה, כל הגדלה של הסיכון להזרמת מזהמים לים צפויה לפגוע באיזון העדין שבין הצורך החיוני להגן על השונית ועל מפרץ אילת וערכי הטבע לבין השימושים הרבים והשונים בסביבה זו, לצד הנזק התיירותי והכלכלי שייגרם לעיר אילת בשל זיהום ים או פגיעה בשונית.
להערכת המשרד, אומדן הנזק מאירוע שפך נפט במפרץ אילת לאירוע בודד של עד 25 אלף טון נפט גולמי שיישפך לים יגרום להשפעה כלכלית משמעותית של כ-16 מיליארד שקל למשק הישראלי. יש לציין, שהערכה זו מתייחסת לאירוע מצומצם, ואילו התרחיש הגרוע ביותר עומד על שפך של מכלית שלמה בהיקף של 270 אלף טון. פרד ארזואן, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, מסביר כי ״שונית האלמוגים לא תוכל להתמודד עם אירוע משמעותי. באירוע שבו מיכל אחד מתוך עשרה של מיכלית נפט נפרץ ו-25 אלף טון של נפט גולמי יזרמו למפרץ, ייגרם נזק של 16 מיליארד שקלים בלי לכמת את הערך של המערכת האקולוגית, רק העלות לכלכלה הישראלית. באירוע חמור בהרבה, שבו כל המכלית נשפכת לים – 270 אלף טון, אנחנו מדברים על אסון קטטוני״.
לדברי ארזואן, כבר היום המשרד להגנת הסביבה מאפשר שינוע של כמויות גדולות של נפט במפרץ אילת, מתוך ראייה מתכללת המאזנת בין הצורך המשקי והעסקי, והסיכון הסביבתי. ״מתוך ראייה מתכללת, כשבחנו את היתר הרעלים של קצא״א, בחנו את השיקולים המשקיים יחד עם הנושא הסביבתי ואת טובת בריאות הציבור. המצב הנוכחי שלדעתנו אין לשנות אותו, מנהל כבר את הסיכונים. זה לא אפס סיכון אלא אפס תוספת. איפשרנו לחברה לייבא כמות משמעותית של דלק, הרבה יותר ממה שהעבירו עשור לפני שהתחילו להגביר. מדינות רבות שמשתמשות בכלים של צמצום פעילות למניעת סיכונים. בפלורידה קיז בארה״ב למשל, החליטו על צמצום הפעילות הדלקית, בין אם קידוחי אסדות גז או מעבר מכליות נפט, מתוך ההבנה שההשלכות יכולות להיות כל כך גבוהות. מבקשים מאיתנו לקחת סיכון עודף על מדינת ישראל רק כדי להיות צינור מוביל בין ים סוף לים התיכון, כשחברה אחת מרוויחה מזה, וכל מדינת ישראל עלולה להפסיד. הראייה שאפשר למנוע כל סיכון היא לא מחוברת למציאות. אירוע כל כך משמעותי במפרץ קטן ישפיע גם על מדינות השכנות לנו. זאת יכולה להיות בכייה לדורות״.
הצעת המחליטים המקודמת כעת, היא תולדה של צוות בין-משרדי אשר בראשו עמד משרד ראש הממשלה, והחליט כי המשרד להגנת הסביבה ייאלץ לשנות את מדיניותו במפרץ אילת, לאחר שנשען על נתוניה של חברת קצא״א בגיבוש עמדתו. המשרד לא נעתר לכך, ואף טען כי הצוות התעלם מעמדתו וממסמכים ונתונים שהעביר. לפי ארזואן, במקרה של נזק, הסביבה הימית עלולה לשלם מחיר כבד – למרות שהיא עדיין לא התאוששה אף מזיהומי עבר שהותירו בה חותם. ״זאת טעות מרה״, הוא אומר. ״אנחנו מבינים היטב את המשמעות של זה מבחינת הסביבה הימית. שונית האלמוגים הצפונית בעולם, אחת העמידות לשינויי האקלים. בשנות השבעים זיהומים קרו כל הזמן ממתקנים של קצא״א באזור. פגיעות שהיו משמעותיות אז, עדיין לא השתקמו ב-50 השנים האחרונות. לשונית אלמוגים לוקח מאות אם לא אלפי שנים להשתקם. אנחנו חיים את הצל של שונית האלמוגים המקורית שהייתה לפני הזיהומים האלו.
משרד ראש הממשלה החליט שלא להגיב לדברים. ממשרד האוצר ומשרד האוצר לא נמסרה תגובה. ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר כי בכל החלטה בעניין, נלקחים בחשבון צרכי משק האנרגיה וקידומו תוך איזון בין ההשפעות הסביבתיות, ונקיטת אמצעים למזעור הסיכונים ככל הניתן.
חברת קצא״א מסרה אתמול בנוגע להחלטה, כי ״קידום החלטת הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שהוטלה על החברה משיקולים צרים ופופוליסטיים, ללא כל בחינה מקצועית, היא מחויבת המציאות ואתגרי וצרכי הביטחון של ישראל הוכיחו זאת ביתר שאת. החלטת הממשלה מגיעה לאחר בחינה מעמיקה של ועדה מקצועית ששמעה את כל הגורמים ובהם הארגונים הירוקים וכן את גורמי המקצוע במשרדי הממשלה הרלוונטיים, ביניהם משרד הביטחון, האוצר, האנרגיה, המל״ל, החוץ, רשות החברות ועוד שתמכו בעמדת החברה. מלחמת 'חרבות ברזל' חידדה את העובדה שאין תחליף לפעילות קצא"א בשגרה ובחירום, ובכלל זה את חשיבותו האסטרטגית-ביטחונית-אנרגטית של מתקן קצא"א באילת. לולא הטלתן של ההגבלות, מלאי החירום של מדינת ישראל היה גדול יותר עם פרוץ המלחמה״.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: ״החלטת הממשלה מקודמת בעקבות המלצות ועדה מקצועית בראשות משרד ראש הממשלה שבה היו שותפים כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים. בוועדה נלקחו בחשבון כלל השיקולים שבחלקם חורגים מתחומי האחריות הישירים של המשרד להגנת הסביבה, לרבות השיקולים הגיאופוליטיים והכלכליים״.
