מהשלכות המלחמה: שיעור הצבעה נמוך והתרחקות מהליכוד
מהשלכות המלחמה: שיעור הצבעה נמוך והתרחקות מהליכוד
ההערכות הן ששיעור ההצבעה בבחירות שמתקיימות היום לרשויות המקומיות יהיה נמוך בשל המלחמה, מה שיקשה על החלפת ראשי ערים מכהנים. 30% מהנשאלים בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה השיבו כי תמיכת הליכוד במועמד תקטין את הסיכוי שיצביעו לו. במגזר החרדי והערבי שיעור ההצבעה צפוי דווקא להיות גבוה, כמו בבחירות קודמות
יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד פירסם בשבת הודעת תמיכה באורנה ברביבאי לראשות עיריית תל אביב בבחירות המקומיות שייערכו היום. לפיד שם את כל יהבו על ברביבאי, למרות שלפי הסקרים שיעורי התמיכה ברון חולדאי, ראש העיר המכהן, גבוהים יותר. לעומתו ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצולל בסקרים בעקבות כשלונו באירועי 7 באוקטובר, שמר הפעם על שתיקה בכל הקשור לבחירות המקומיות. ויש לו כנראה סיבה טובה לכך.
מסקר שערך ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה כי תמיכה של הליכוד במועמד מעוררת יותר השפעה שלילית לעומת ההשפעה שיש לתמיכה של יש עתיד במועמד. 30% מהנשאלים במדגם מכלל הציבור השיבו כי תמיכת הליכוד תפחית את הסיכוי שיבחרו במועמד, לעומת 24.5% שהשיבו כך ביחס לתמיכת יש עתיד. למעלה ממחצית מהציבור השיבו שתמיכה של אחת משתי המפלגות הללו בבחירות המקומיות לא תשפיע כלל על סיכויי הבחירה במועמד. לעומתם, 13% הודיעו כי תמיכת הליכוד תגביר את הסיכוי שיצביעו בעד המועמד ואילו 16% הודיעו כי תמיכת יש עתיד תגביר את הסיכוי שיצביעו בעדו. הסקר בחן רק את שתי המפלגות הגדולות בבחירות האחרונות לכנסת.
ומה קורה במפלגות הארציות האחרות? עוצמה יהודית בראשות בן גביר מתמודדת ב־37 רשויות ברחבי הארץ. בחלק מהמקרים, מדובר ברשימה משותפת עם הליכוד. לנוכח עלייתו בסקרי דעת הקהל מרבה בן גביר לקשור בין מועמדיו בערים השונות לבין מפלגת־האם. לעומתו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלפי הסקרים מפלגתו לא עוברת את אחוז החסימה, נלחם לדחיית הבחירות המקומיות מסוף ינואר לסוף פברואר 2024 והוא מנסה להימנע ממעורבות בהן.
במפלגות החרדיות ש"ס, אגודת ישראל, ודגל התורה, יש זהות מוחלטת בין המפלגות הארציות לבין המפלגות בזירה המוניציפלית. היחסים בין מפלגות־האם אגודת ישראל בראשות שר השיכון יצחק גולדקנופף, לדגל התורה בראשות יו"ר ועדת הכספים משה גפני (שתיהן מרכיבות את יהדות התורה) הורעו בעקבות ההתמודדויות העצמאיות ברשויות המקומיות. אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס נאבקות על השליטה בערים החרדיות המרכזיות - בני ברק, אלעד, בית שמש וחריש.
הקרב הבולט במגזר הוא על ראשות העיר בני ברק: מדובר בעיר החרדית הגדולה ועל כן חשובה לפוליטיקאים השליטה בה. נציג אגודת ישראל הוא מ"מ ראש העיר חנוך זייברט, נציג ש"ס הוא שר הבריאות אוריאל בוסו, שבכלל מתגורר בפתח תקווה ורק באחרונה העביר את כתובתו לבני ברק, ונציג הליכוד ויו"ר האופוזיציה הוא יעקב וידר. בכנסת רווחת הערכה שיו"ר ש"ס אריה דרעי הציב את בוסו כדי ללחוץ להשגת דיל עם החרדים האשכנזים על ראשות בית שמש ואלעד. לפי הצעה שהועלתה באחרונה ש"ס תסיר את מועמדותו של בוסו לראשות העיר בני ברק בתמורה לתמיכת אגודת ישראל בנציגיה באלעד ובבית שמש.
באלעד מתמודד ראש העיר ישראל פרוש, בנו של השר מאיר פרוש (אגודת ישראל), מול יהודה בוטבול מש"ס. בבית שמש מתמודדים ראש העיר המכהנת עליזה בלוך, סגן השר משה אבוטבול (ש"ס) ששימש בעבר כראש העיר ושמואל גרינברג (דגל התורה). דרעי הוא שלחץ על אבוטבול להתמודד שוב כדי להדיח את בלוך.
מלחמת חרבות ברזל שגרמה לדחייה שנייה של הבחירות המקומיות (מאוקטובר 2023 לינואר 2024, ולאחר מכן למועד הנוכחי) גורמת לכך שהציבור, באופן טבעי, פחות עסוק בבחירות המוניציפליות. הוא יותר מוטרד ממצב המלחמה, קרוביו שבמילואים ובצבא, השיקום והפיצוי לעסקים שנפגעו והביטחון האישי שנפגע.
בבחירות המוניציפליות האחרונות שנערכו ב־2018, מספר בעלי זכות הבחירה עמד על 6.6 מיליון איש. שיעור ההצבעה הארצי עמד על כ־60%, עלייה של 9% לעומת הבחירות הקודמות ב־2013. כעת מעריכים ששיעור ההצבעה יהיה הרבה יותר נמוך, אף פחות מ־50%. להערכת פינקלשטיין שיעור הירידה בהצבעה היום יבלוט בעיקר בקרב הציבור החילוני והמסורתי. אצל החרדים – שם הזירה סוערת בין שלוש המפלגות אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס, וכן במגזר הערבי - שיעור ההצבעה צפוי להישמר על רמה גבוהה. בקרב הציבור הערבי יש שיעור הצבעה של 85% כי לתושבים איכפת במיוחד מהם השירותים שהשלטון המקומי יעניק להם.
המלחמה חשפה את אופן טיפולם של ראשי הרשויות בחירום - לטוב ולרע. המלחמה הבליטה את פעילויותיהם של ראשי הרשויות בהתמודדות עם המצב, ולמעשה הקשתה על האופוזיציה באותם חודשים לבקר את ראשי הערים. ב־9 חודשים הראשונים של שנת 2023 בעת קידומה של ההפיכה המשטרית, היתה התעוררות מסוימת בציבור להביא לשינוי בשלטון המוניציפלי, אך זו נחלשה בשל המלחמה. ברביבאי החליטה להתמודד עוד לפני פרוץ המלחמה וכעת חולדאי מככב באמצעי התקשורת עם סיועו למפונים שהגיעו לתל אביב. חולדאי צבר תמיכה ציבורית כמי שנאבק לפני המלחמה על הצבת ספרי תורה במרחב הציבורי בתל אביב, הנהגת תחבורה ציבורית בשבת ועוד.
המלחמה הקטינה משמעותית את היכולת להחליף ראשי עיר מכהנים. במלחמה קשה למתמודדים שאינם ראשי עיר לגייס כספים למימון הקמפיין, לקיים חוגי בית ולהפעיל את מגנוני האופוזיציה. בתקופת המלחמה, הציבור פחות מתעניין בבחירות המונציפליות וקשה עוד יותר לנצח את ראשי הרשויות המכהנים. מניתוח שערך פינקלשטיין עם ד"ר איתמר יקיר ומתפרסם כאן לראשונה עולה כי ברשויות היהודיות היו לראשי עיר מכהנים שהתמודדו סיכויים של 73% להיבחר מחדש בבחירות האחרונות ב־2018, ירידה קלה מ־80% ב־2008 וב־2013. ברשויות הערביות סיכויי ההיבחרות מחדש נמוכים יותר, ועמדו על קצת פחות ממחצית בשתי מערכות הבחירות האחרונות.
ועד כמה ראשי רשויות מתחלפים? ברשויות היהודיות 47% מראשי הרשויות התחלפו בבחירות המקומיות הקודמות. פחות משליש מראשי הרשויות הערביות ממשיכים לכהן בין בחירות לבחירות. פינקלשטיין אומר כי "זיקה למפלגה ארצית של מועמד לראש רשות יותר מזיקה למועמדים מאשר עוזרת להם. מועמד לראש רשות צריך לזכות לרוב בישוב. הוא נזקק לתמיכה של קהלים רחבים, ולכן הרבה מועמדים נזהרים יותר. רוב המועמדים כלל לא קשורים פורמלית למפלגות ארציות. וגם כשכן, הם פחות מבליטים את הזיקה למפלגות הארציות". לדבריו, "ראש עיריית נתניה מרים פיירברג שהיא ליכודניקית, מתמודדת ברשימה עצמאית. גם רוביק דנילוביץ' ראש העיר בבאר שבע רץ ברשימה עצמאית. חולדאי רץ בזיקה פורמלית למפלגת העבודה, אך הדבר לא מתבטא בשם הרשימה ובאותיות שלה".
במצב כזה יכול הציבור לבחור גם במועמדים שמזוהים ציבורית עם מפלגות ארציות שהוא מתנגד אליהן. "חיים ביבס ראש העיר מודיעין מכבים ורעות, ויו"ר המרכז לשלטון מקומי הוא איש ליכוד. חלק גדול מבוחריו הם מגוש המרכז שמאל. ירוחם נחשבת כעיר שבה יש תמיכה רבה לליכוד. ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) כיהן במשך שנים כראש העיר למרות שהיה קשור עם מפלגת העבודה. ואילו ראש מועצת מבשרת ציון יורם שמעון מזוהה עם הליכוד, אבל המפלגות החזקות במועצה לא נמנות עם גוש הליכוד".
לדבריו, "ברוב מדינות העולם המועמדים והרשימות בזירה המקומית מתמודדים מתוך קשר וזהות ברורים עם המפלגות הארציות. לעומת זאת, בישראל לזירה המקומית יש נופך משלה. מדובר בתהליך מעניין שיש לו היבט חיובי. הדבר מייצר מנהיגות מקומית שלא רואה עצמה מחויבת לשלטון המרכזי ויכולה לייצג מולו את האינטרסים של התושבים. מצד שני קיים גם היבט שלילי, בכך שבבחירות המוניציפליות במידה רבה איבדנו את המפלגות הארציות והמפלגות המוניציפליות הפכו מאוד פרסונליות ומבליטות בעיקר את ראש הרשימה".
