ישראל היא אלופת ימי הלימודים - אז למה נדמה לנו שהילדים כל הזמן בחופש?
ישראל היא אלופת ימי הלימודים - אז למה נדמה לנו שהילדים כל הזמן בחופש?
הפעם היחידה שהחופש הגדול בישראל קוצר היתה בחמישה ימים, וזה החזיק מעמד שנתיים; החופש הומצא בכלל בשביל לעזור בקציר; ולמה אין סיכוי שהוא יעבור לתקופת החגים - בטור חדש יציג שחר אילן מדי שבוע עובדות שלא ידעתם על תחומים שנוגעים לכולנו. והשבוע - החופש הגדול
החמצן של המורים. נתחיל מהסוף: גם במסגרת הסכם קיבוצי חדש של המורים החופש הגדול לא יקוצר ולא יתקרב לחגים. סביר להניח שהחופש בל"ג בעומר וכמה ימי איסרו חג מעצבנים יבוטלו. אבל החופש הגדול? "החופש הגדול הוא החמצן של עובדי ועובדות ההוראה. ימי החופשה לא עומדים לדיון", אמרה בן דוד בהפגנת המורים הגדולה בסוף מאי. מה שזה אומר בעצם הוא ששום מנהיג עובדים לא יכול להרשות לעצמו לפגוע בהטבה כל כך סמלית וחשובה של המורים.
אלופת ימי הלימודים. בניגוד מוחלט לתחושת ההורים בישראל, לא רק שאין בישראל הרבה ימי חופשה, אלא שישראל היא אלופת המדינות המפותחות בימי לימודים – 219 ימי לימודים ביסודי ו-209 בתיכון, כך לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ). היא מובילה בפער עצום על הבאה אחריה יפן (201 ימים), וב-34 יום על ממוצע ה-OECD שעומד על 185 יום בלבד. הסיבה העיקרית לכך היא שבישראל לומדים בימי שישי. אבל גם אם נוריד כ-35 ימי שישי שלומדים בהם, ישראל עדיין תהיה קרוב לממוצע.
לוח חופשות נורא. זה לא שההורים טועים בתחושה שמאוד קשה להם, אלא שהקושי נובע מחוסר התאמה קיצוני בין ימי החופשה של הילדים ושלהם. להורים יש מעט מאוד חופש בחגים, והחופשה השנתית בישראל - 12 ימי עבודה, כלומר שבועיים ויומיים - היא לעג לרש. הממוצע ב-OECD הוא 19 יום, כלומר כמעט ארבעה שבועות. על פי הממ"מ, מספר הימים שבהם ההורים צריכים למצוא סידור לילדים עומד בישראל על 66 יום, מקום שני בין המדינות שנבדקו. הממוצע היה 50 בלבד.
אולי תעזרו בקציר? החופש הגדול לא נועד במקור לאפשר למישהו לנוח - להפך, הוא הונהג במאות קודמות באירופה כדי שהתלמידים יוכלו להצטרף לעבודות הקציר - לכן הוא בקיץ. הוא שימש בדיוק לאותה מטרה גם בימים הראשונים של ההתיישבות היהודית החלוצית בארץ ישראל. ימי החופש הרבים נקבעו בין היתר משום שמורים רבים היו צריכים לנסוע ימים ארוכים ממקום מגוריהם למקום שבו לימדו. כמובן צריך לזכור שבישראל גם די קשה ללמוד בחודשי הקיץ בלי מיזוג.
1 בספטמבר הוא יום חג. הבעיה העיקרית של החופש הגדול בישראל היא שהחגים מתחילים זמן קצר אחרי שהוא נגמר. הפעם היחידה שהחופש הגדול קוצר היתה בשנים 2011 ו-2012, וזה היה בסך הכל לחמישה ימים. שר החינוך אז, גדעון סער, הקדים את תחילת שנת הלימודים ל-27 באוגוסט כדי ליצור תקופה של כמה שבועות בין החופש הגדול לחגים. במקום זה הוארכו חופשות אחרות. השינוי לא נקלט, בין היתר בשל המשמעות החגיגית של 1 בספטמבר בישראל. שר החינוך הבא, שי פירון, ביטל אותו.
לחופש יש מחיר. תחשיב שהציגה המועצה הישראלית לכלכלה העלה שכל יום חופש שיבוטל יעלה את התוצר ב-90 מיליון שקל בחישוב מצומצם וב-250 מיליון בחישוב מרחיב. 38% מהסכום הזה יגיעו לאוצר המדינה. בפועל, אין בכלל שיח על ביטול ימי חופשה, אלא רק על הזזה שלהם. מחקר של בנק ישראל קבע שביטול הלימודים בימי שישי תמורת ביטול חופשות של 29 יום, בין היתר באמצעות קיצור החופש הגדול, יביא לחיסכון של 1.7-1 מיליארד שקל לשנה.
קיץ זה עניין יחסי. בסופו של דבר חופש גדול הוא עניין של מזג אוויר, לכן לא אצל כולם החופש הגדול ביולי-אוגוסט. במדינות חצי הכדור הדרומי החופש בקיץ שלהם. במדינות הנוצריות הוא מתחיל בדצמבר, לפני חג המולד, ונמשך בין חודש לשלושה חודשים, כלומר שנת הלימודים נפתחת בין ינואר למרץ.
9 שבועות של שכרון חושים. על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חופשת הקיץ בישראל, שנמשכת תשעה שבועות, היא די ממוצעת. בבריטניה היא נמשכת שישה שבועות, בפורטוגל - 13 שבועות.
לפני חגים צריך ללמוד. שרת החינוך יפעת שאשא ביטון מציעה להעביר את החופש הגדול לחודשים אוגוסט-ספטמבר, כך שיכלול את החגים. אם היה להצעה הזו סיכוי, סביר להניח שהמפלגות הדתיות היו יוצאות למאבק נגדה. הסיבה: התלמידים החילונים אינם יודעים כמעט דבר על תשעה באב, אחד המועדים החשובים ביהדות, כי הוא בחופש הגדול. אם החופש יכיל את חגי תשרי - זה יקרה גם להם.
השלמת הכנסה בחופש. היוזמה היחידה שהצליחה להקל על ההורים בנושא החופש הגדול היא בתי הספר של החופש הגדול. זה לא מקרי - זו היוזמה היחידה שלא רק שלא פגעה בזכויות המורים, אלא מאפשרת להם תוספת הכנסה.
