ביטול עילת הסבירות עלול להוביל להורדת הדירוג עוד השנה
ביטול עילת הסבירות עלול להוביל להורדת הדירוג עוד השנה
נתניהו הצליח לשכנע את כלכלני S&P לפני חודשיים שההפיכה המשטרית לא תתבצע באופן חד־צדדי, אך הממשלה דוהרת לקראת השלמת חלק מהותי ממנה עוד החודש, ופשרה לא נראית באופק. בדירוג הבא בחברה כבר יידעו לא להאמין למצגי השווא של ראש הממשלה
בשבועיים הראשונים של חודש מאי, ערב פרסום הסקירה החצי שנתית של חברת הדירוג S&P על המשק הישראלי, נתניהו השקיע מאמצים ניכרים כדי למנוע מ־S&P לבצע הורדת דירוג אשראי לישראל. ב־10.5 פורסם ב"כלכליסט": "מקורות מסרו ל'כלכליסט' כי מי שהיה מעורב באופן עמוק ביותר במגעים עם S&P בישראל בתקופה האחרונה, לרבות שיחות טלפון על בסיס יומי עם בכירי החברה ואף עם הצוותים המדרגים, היה לא אחר מראש הממשלה בנימין נתניהו. באותן שיחות הסביר נתניהו כי ההפיכה המשטרית לא תבוצע במתכונתה המקורית, ולפי אותם גורמים האמירות הללו הרגיעו את כלכלני S&P ושכנעו אותם לא להוריד ציון בהיבט הזה".
לא ידוע מה היה התוכן המדויק של השיחות, אבל מאמציו של ראש הממשלה הצליחו וב־12 במאי אשררה S&P את הדירוג הקיים של ישראל (-AA). מהדיווח של S&P ניתן להבין שהחברה השתכנעה שהתרחיש הסביר ביותר הוא שההפיכה המשטרית לא תקודם באופן חד־צדדי, וששינויים יתבצעו רק בהסכמה רחבה. סביר שלנתניהו היה חלק ניכר בשכנוע שהוא לא יקדם את ההפיכה המשטרית באופן חד־צדדי.
דו"ח הדירוג של S&P נפתח בפסקה הבאה (כל הפסקאות מדו"ח הדירוג הן בתרגום חופשי מאנגלית): "מחאות ציבוריות בהיקף נרחב נגד הרפורמות המשפטיות המוצעות על ידי הקואליציה נמשכו בישראל, זאת אף שהרפורמה הוקפאה כתלות במשא ומתן בין הממשלה לאופוזיציה. התרחיש הבסיסי שלנו מניח שקונצנזוס מסוים יושג, והוא יאפשר התמתנות של המתיחות הפוליטית". כלומר, האנליסטים של S&P העריכו שהסבירות הגבוהה יותר היא שהשיחות בבית הנשיא, שהתנהלו באותה עת, יובילו להסכמות רחבות שימנעו את הנזק שנובע מהמתיחות החברתית בישראל.
בפסקה השנייה S&P הפחיתה את תחזית הצמיחה הצפויה לישראל לשנה הנוכחית מ־2%, שאותה היא העריכה בנובמבר 2022, ל־1.5%. אי־הוודאות הפוליטית שנובעת מההפיכה המשטרית היתה הגורם הראשון בנימוקים להפחתת תחזית הצמיחה: "אנחנו צופים שאי־הוודאות הפוליטית הנוכחית, בשילוב עם ביצועים כלכליים חלשים של שותפות הסחר העיקריות של ישראל באירופה ובארה"ב, כמו גם מדיניות מוניטרית מצמצמת, יובילו להאטה של הצמיחה של הכלכלה הישראלית מקצב של 6.5% בשנת 2022 לקצב של 1.5% בשנת 2023".
בחודשיים שחלפו מאז פרסום דו"ח הדירוג חל שיפור במצב הכלכלי של שותפות הסחר של ישראל. מנגד, בשבועות האחרונים חלה החמרה משמעותית במתיחות הפוליטית, שנובעת מהכוונה להשלים חקיקה שתמנע שימוש של בית המשפט בעילת הסבירות לפסילת החלטות של נבחרי ציבור.
בדו"ח מתמצתים האנליסטים של S&P את ההפיכה המשטרית לשלושה סעיפים מרכזיים:
1. הגדלת ההשפעה של הממשלה על המינויים של הוועדה לבחירת שופטים.
2. הגבלת היכולת של בית המשפט העליון לבחון חוקים שחוקקו על ידי הכנסת, ומתן אפשרות לכנסת, באמצעות רוב פשוט, לעקוף החלטות של בית במשפט העליון לגבי חוקים שחוקקו.
3. סיום יכולתו של בית המשפט העליון לחסום החלטות ממשלה באמצעות פסקת הסבירות.
בחודש הנוכחי הקואליציה צפויה להשלים את החקיקה של עילת הסבירות באופן חד־צדדי. כלומר, לא רק שתרחיש הבסיס שהניחו ב־S&P לא התממש, אלא שחלק משמעותי מההפיכה המשטרית, לפי ההגדרות שלהם, צפוי להיות מושלם עוד החודש. יש לכך השלכות כבדות של החלשת היכולת של בית המשפט לבקר את פעילות הממשלה. משקיעים נרתעים מכלכלה שבה הממשלה חזקה מדי, וכמובן שיש בכך העצמה של המחלוקת והפילוג בתוך מדינת ישראל. גורמים אלו צפויים לפגוע בכלכלה ועלולים להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל.
דו"חות הדירוג מכילים כמעט תמיד תרחיש חיובי שבו יועלה הדירוג ותרחיש שלילי שבו יופחת הדירוג. בדו"ח מחודש מאי הגדירו האנליסטים של S&P את התרחיש השלילי שאם יתממש עלול להוביל להפחתת דירוג אשראי לישראל: "בתרחיש השלילי - נוכל להפחית את הדירוג אם הסיכונים הפוליטיים, המקומיים או האזוריים, יחמירו בחדות, ויובילו להתמתנות בכלכלה הישראלית, לפגיעה במדיניות הפיסקאלית ולפגיעה במאזן התשלומים".
החקיקה שמקדמת הממשלה מקרבת בצעדי ענק את התממשות התרחיש השלילי שצפוי להוביל להפחתת דירוג האשראי. ממשלת ישראל מגבירה את הסיכונים המקומיים בכך שהיא מקדמת חלק משמעותי מההפיכה המשטרית באופן חד־צדדי, ויש לכך השלכות כלכליות שליליות ביותר. משקיע סביר מבין שכאשר ממשלה מונעת מבית המשפט העליון לפסול פעולות שהיא מבצעת בגלל חוסר סבירות קיצוני של אותן פעולות, הממשלה מתכוונת לנצל זאת ולבצע פעולות בלתי סבירות. לכן גורם זה מצמצם השקעות זרות במשק הישראלי, ובמקביל השקעות ישראליות מתמקדות בחו"ל ולא במדינה שבה הממשלה צפויה לאפשר לעצמה לפעול באופן בלתי סביר.
דירוג האשראי תלוי מאוד גם בעצמאות של שומרי הסף - בית המשפט העליון, היועצת המשפטית לממשלה, נגיד בנק ישראל, כוחות הביטחון. החקיקה וההשתלחות של שרי הממשלה בשומרי הסף מערערות את הביטחון בעצמאות ובאי־התלות של שומרי הסף בממשלה. גם גורם זה יקשה על ישראל לשמור על דירוג האשראי שלה.
בחודש נובמבר S&P צפויה לבחון מחדש את דירוג האשראי של ישראל. אם החקיקה לביטול עילת הסבירות תושלם בחודש הנוכחי, חברת הדירוג כבר לא תוכל לחזור על תרחיש הבסיס שעליו התבססה במאי. האנליסטים של S&P יידעו שנתניהו לא עמד בהבטחותיו וסביר שיתייחסו בספקנות רבה יותר לניסיונות השכנוע שלו. בסבירות לא מבוטלת ההפיכה המשטרית שנתניהו מקדם החודש תוביל את S&P להפחית את הדירוג של ישראל. גם חברת הדירוג מודי'ס, שהפחיתה את אופק הדירוג של ישראל באפריל, הבהירה שאם ההפיכה המשטרית תושלם, הדירוג יופחת.
חשוב לציין שגם תקציב המדינה, שמעביר באופן חריג מיליארדים רבים לסקטורים שלא מעודדים צמיחה, והרצון של ממשלת ישראל להקים אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון, דבר שצפוי לגרום לפגיעה דיפלומטית קשה בישראל, יקשו על S&P לשמר את הדירוג הנוכחי. אך הגורם העיקרי שעלול להוביל להפחתת הדירוג עוד בנובמבר השנה הוא הפער העצום בין מצג השווא שנתניהו העביר לאנליסטים של S&P במאי על כך שההפיכה המשטרית לא תקודם באופן חד־צדדי ובין החקיקה של חלק מהותי של ההפיכה המשטרית שכנראה תתממש במהלך החודש.
הממשלה מבצעת את השמדת הערך הכלכלית הגדולה בתולדות המדינה. האיום בביצוע הפיכה משטרית הוביל לצמצום חד בהשקעות הזרות, גורם שפוגע בסטארט־אפים טכנולוגיים ישראליים. אי־הוודאות שנובעת מההפיכה המשטרית מצמצמת מהותית את ההשקעות בכלכלה הישראלית. הפיחות בשער החליפין של השקל מול מרבית מטבעות העולם הוביל לאינפלציה מיובאת, ואילץ את נגיד הבנק המרכזי להמשיך בהעלאות ריבית. עליות הריבית מקשות על השקעות, מעלות את ההחזר החודשי של המשכנתא, ומצמצמות את ההכנסה הפנויה של משקי הבית.
הסיכון בהפחתת דירוג עלול להעצים את התופעות השליליות האלו. גורמים אלו פוגעים הן בצמיחה הצפויה בשנה הנוכחית והן במנועי הצמיחה לשנים הבאות. דבר זה מקבל ביטוי בתשואת חסר חריגה של מדדי המניות הישראליים לעומת מדדי המניות בארה"ב ובאירופה, ופגיעה בתיק הפנסיה של כל תושבי ישראל.
לכן כמעט כל משקי הבית כבר נפגעו קשה מההפיכה המשטרית, עוד טרם השלמת הליך החקיקה הראשון, התשלום החודשי של המשכנתא צמח ומנגד החיסכון הפנסיוני לא נהנה מעליות שערים במניות הישראליות, כפי שהיה בארה"ב ובאירופה.
ההפיכה המשטרית הקפיאה את הכלכלה הישראלית והיא אף עלולה לקחת את המשק הישראלי שנים לאחור. אין מחלוקת בין כמעט כל הכלכלנים על כך שדמוקרטיה ליברלית טובה לכלכלה ואילו ממשלה עם כוח בלתי מוגבל רעה לכלכלה. אך זה לא מונע מהממשלה לקדם את ההפיכה המשטרית, שמעניקה לה כוח רב על חשבון שומרי הסף, תוך יצירת פגיעה קשה בכלכלה הישראלית.
אם הקואליציה תשלים את חקיקת ביטול עילת הסבירות, סביר שדירוג האשראי של ישראל יירד, אולי כבר בנובמבר.
