סגור
ישראלים מפגינים במהלך עצרת נגד תוכניותיו של ראש הממשלה תל אביב חדש
ישראלים מפגינים במהלך עצרת נגד תוכניותיו של ראש הממשלה תל אביב חדש (צילום: Oded Balilty/AP)

האם העולם נהיה יותר מדוכא? דברים שלא ידעתם על מדד האושר

מי מרוצה יותר ממקום העבודה – גברים או נשים? באיזו מדינה חווים הכי הרבה כאב? ומה הקשר לשיעור ההתאבדויות? מה שלא ידעתם על מדדי אושר לאור הזינוק המפתיע של ישראל בטבלה

פתאום שמחה. זה היה רגע ביזארי במיוחד. בתוך הצניחה החופשית של ישראל אל המשבר החוקתי, פורסמו נתוני מדד האושר של האו"ם והתברר שישראל טיפסה מהמקום ה-9 ב-2022 למקום ה-4 ב-2023. המדד מבוסס על ממוצע נתונים וסקרים מ-2020-2022, כלומר ברור שאת העלייה הביאה ממשלת בנט-לפיד. מצד שני, שלוש השנים המדוברות הן תקופת חמש מערכות הבחירות, וקשה שלא לשאול האם הישראלי כל כך אוהב ללכת לקלפי.
מה הקשר לאושר? האושר הוא מרכיב די חלקי בנוסחה של מדד האושר. הנוסחה כוללת נושאים כמו שביעות הרצון מהחיים, תוחלת החיים וטביעת הרגל האקולוגית, ויש ביקורת על המרכיב האקולוגי המשמעותי בנוסחה. ביקורת נוספת היא שהוא לא כולל נושאים חיוניים לאושר כמו זכויות אדם, חופש פוליטי וזכויות עובדים. למיקום של ישראל תורמת ללא ספק תוחלת החיים הגבוהה פה (מקום רביעי). ישראל גם ממוקמת במקום השביעי המכובד בפערי האושר בין החצי העליון והתחתון של האוכלוסייה. זאת למרות הפערים הכלכליים והחינוכיים העצומים.
יהודים מרוצים יותר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התחילה למדוד שביעות רצון מהחיים במסגרת הסקר החברתי שהונהג ב-2002. התופעות שהפתיעו אז מאוד היו ש-82.6% מהישראלים מרוצים או מרוצים מאוד מהחיים. מאז זה רק הלך ועלה, וב-2021 דיווחו 89.3% שהם מרוצים מהחיים. אין הבדלים גדולים בין גברים לנשים, ובמפתיע גם לא לפי גיל. יש הבדל משמעותי בין יהודים, שאצלם 92% מרוצים מהחיים, לערבים, שאצלם רק 80%.
העבודה סבבה, ההכנסה פחות. על פי הלמ"ס, 84% מהישראלים מרוצים מאזור המגורים שלהם, ו-89.6% מרוצים מהעבודה. הפתעה: 91.6% מהנשים הישראליות מרוצות מהעבודה ורק 87.8% מהגברים. אבל רק 66.8% מהישראלים מרוצים ממצבם הכלכלי.
הייתה קורונה? פינלנד היא האלופה העולמית של מדד האושר של האו"ם זו השנה השישית ברציפות, וישראל היא היחידה בשביעייה הראשונה שאיננה מצפון אירופה. רמות האושר העולמיות שנמדדו ב-2022-2020 דומות לשנים 2019-2017, כלומר הן לא הושפעו ממגפת הקורונה. ישראל ממוקמת לפני מדינות שישראלים נוהגים להגר אליהן, כמו ארצות הברית (15) וגרמניה (16), ולפני מדינות שאנחנו מוציאים דרכונים שלהן, כמו פולין (39) ופורטוגל (56). וכמובן אי אפשר בלי – הונגריה במקום ה-51. מסקנה: אושר זה לא הכל בחיים, יש גם חברות באיחוד האירופי.
העולם נהיה מדוכא. אין מה לומר, העולם נהיה מקום יותר מדוכא בשנים האחרונות. מדד הרגשות השליליים של גאלופ טיפס בעקביות מניקוד של 25 ב-2014 לרמה של 33 ב-2021. מדד הרגשות החיוביים עמד רוב השנים האלה על רמה של 71, אבל ב-2021 ירד ל-69. בניגוד מוחלט למדד האושר שנשלט על ידי צפון אירופה, במדד הרגשות החיוביים מוליכות מדינות אמריקה הלטינית: פנמה ראשונה, פרגוואי שלישית. הסבר אפשרי הוא שבמדינות האלו יותר מבטאים רגשות.
הזכות לשאוף לאושר. אושר קשור ליציבות. קבוצת חוקרים רוסית מצאו מתאם גבוה בין רמות האושר הסובייקטיביות (על פי עדות עצמית) והתוצר המקומי הגולמי לרמת היציבות הפוליטית. על פי המחקר, המשתנה שתרם יותר מכל לחוסר יציבות במדינות בתקופת "האביב הערבי" ב-2010 לא היה האושר עצמו וגם לא התמ"ג, אלא השינוי ברמת האושר.
הדשא של השכן יבש. אנחנו חיים בסביבה מאוד לא מאושרת. הרשות הפלסטינית ממוקמת במקום ה-99 מ-137 במדד האושר של האו"ם. לבנון במקום ה-136, מה שיכול להוות שיעור טוב לאזרחי ישראל על מה שקורה למדינות שמתנפצות לרסיסים, ירדן במקום ה-123, מצרים ב-121. סוריה אפילו לא מדורגת. לשם השוואה, אוקראינה במקום ה-92, אבל סביר שלכך תורמים הנתונים מלפני המלחמה.
מזרח תיכון כאוב. השכנים שלנו במקומות נוראיים גם במדדי הרגשות של גאלופ. במדד הרגשות השליליים לבנון מוליכה בעולם במדד הכעס, שנייה במדדי העצבות והמתח ושלישית בדאגה. ירדן רביעית בין המדינות שהאזרחים שלהם חוו כאב פיזי ביום שלפני הסקר ומצרים חמישית. לבנון אחרונה מהסוף ומצרים רביעית מהסוף בין המדינות שתושביהן חוו הנאה יום קודם. לבנון שלישית מהסוף בכמות המחייכים והצוחקים.
מתאבדים באושר. שיעור ההתאבדות למאה אלף בישראל עומד לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי על 5.4 מקרי התאבדות למאה אלף איש בשנה. זה בערך חצי מהממוצע העולמי, שעומד על 10.5. אלא שהקשר בין ריבוי מקרי התאבדות למדידת אושר לגמרי לא ברור. שיעור מקרי ההתאבדות בפינלנד עומד על 15.9, פי שלושה מישראל, ובשבדיה על 14.8. בלבנון הכל כך לא מאושרת הוא עומד על 3.3. כך שיכול להיות שקיים קשר בין הקלות שבה אפשר לאבד את החיים לרצון לשמור עליהם.