דוח המבקראין תקציב, אין תוכנית ואין שיקום: טיפול לקוי של רשות המים בזיהום מי תהום
דוח המבקר
אין תקציב, אין תוכנית ואין שיקום: טיפול לקוי של רשות המים בזיהום מי תהום
מדו"ח המבקר עולה כי פעילות עבר של התעשיות הביטחוניות ושל צה"ל היא המקור העיקרי לזיהום מי התהום, אך נמצאו שורת ליקויים חמורים בטיפול בכך. בחלק גדול מהאתרים טרם החל אפילו הליך השיקום, רשות המים אינה דואגת שמי שאחראי לזיהום ישלם עבור הנזקים שגרם, ואין תוכניות רב-שנתיות מסודרות
דו"ח מבקר המדינה, שבחן את הטיפול של רשות המים במניעת ושיקום נזקים למי התהום, מעלה ממצאים מטרידים ביותר על עיכובים של שנים בביצוע פעולות שיקום, על אי חיוב האחראים לנזקים לשאת בעלות השיקום ועל מצב שבו אין תקציב מתאים לשיקום או תוכניות רב-שנתיות מפורטות.
מי התהום בעולם הם מקור מים אסטרטגי ראשון במעלה, והם מספקים לאוכלוסיית העולם כמחצית ממי השתייה וכ-40% מצורכי המים לחקלאות. בישראל הכנרת היא מקור מים עילי, אך נוכח צמצום השאיבה מהכנרת בשנים האחרונות, המקור העיקרי של מים טבעיים שפירים במשק המים בישראל הוא מי תהום.
עוד בדוח מבקר המדינה:
בישראל שני אקוויפרים מרכזיים של מי תהום (אקוויפר הוא מאגר מים תת-קרקעי) – אקוויפר החוף ואקוויפר ההר ירקון תנינים. אקוויפר החוף משתרע באזור שמתחת למישור החוף, בין בנימינה בצפון לרצועת עזה בדרום. אקוויפר ההר משתרע מהאזור שמדרום לבאר שבע ועד לכרמל בצפון ומבקעת הירדן במזרח ועד לשפלה הפנימית במערב. מדינת ישראל משתמשת בעיקר בחלק המערבי של האקוויפר, המכונה אגן ירקון תנינים.
המבקר כותב כי ממסמכי רשות המים עולה שמקורות המים הטבעיים של ישראל, ובעיקר מי התהום, נתונים בסכנת זיהום וסכנת המלחה הולכת וגדלה. מקור הזיהום הוא פעילות מעל פני הקרקע: פעילות תעשייתית, שימוש בדלקים ופעילות חקלאית. ההמלחה נובעת הן מחלחול תשטיפים שונים מעל פני הקרקע למי התהום והן משאיבת יתר של האקוויפרים השונים. זיהום המים פוגע לא רק במאגרי השתייה, אלא גם בבריאות התושבים המתגוררים במבנים שמעל מי תהום מזוהמים.
תמונת המצב העלתה שורת ליקויים. עיקר הניטור התעשייתי מבוצע באקוויפר החוף, ואילו באקוויפר ירקון תנינים אין פעילות ניטור תעשייתי משמעותיות. בבדיקת הזיהום מדלק נמצא כי ב-69% מהאתרים המנוטרים (203 במספר) התגלה זיהום במקור המים, וב-36% מהאתרים נמצאו זיהומים חמורים וחמורים מאוד.
בבדיקת כלל אתרי הניטור (בתחומי זיהומי תעשייה, דלקים ופסולת), בסך הכל 408 אתרי ניטור, נמצא כי ברבע מאתרי הניטור בוצעו או מתבצעות פעולות שיקום, ורק ב-3% מהאתרים הסתיימו פעולות השיקום. ב-12% מהאתרים נוכחה רשות המים לדעת כי לא נמצא זיהום המצריך פעולות נוספות. ביתר 262 אתרי ניטור, שהם 64% מכלל האתרים המנוטרים, יש עדות לזיהום קיים או על חשד לזיהום.
פעילות העבר של התעשיות הביטחוניות ושל מחנות צה"ל היא המקור העיקרי לזיהומו של אקוויפר החוף, שהוא מקור חיוני לאספקת מים שפירים למשק המים בישראל.
המבקר בחן את הטיפול ב-14 אתרים ביטחוניים, ונמצא כי ב-12 מתוכם טרם בוצעו פעולות שיקום, על אף היקפי הזיהום הגדולים וסוגי המזהמים המסוכנים. בארבעה מהאתרים לא נעשתה פעולת חקירה ראשונית ואין מקור מימון לביצועה.
4 צפייה בגלריה
הטיפול באתרים שבהם זיהום מי התהום נובע מפעילות תעש ומערכת הביטחון. בטבלה - פירוט הטיפול ב-14 אתרים ביטחוניים נכון לשנת 2020
(מתוך דוח מבקר המדינה)
כן נבדק הטיפול באתרים שבהם הזיהומים העיקריים ממקור תעשייתי. מהנתונים עולה כי ב-10 מתוך 18 אתרים שבהם נמצא זיהום עקב פעילות תעשייה אזרחית טרם הוחל בפעילות שיקום גם בחלוף שנים רבות. למשל באתר באזור התעשייה חולון התגלו ב-2013 ריכוזים גבוהים במוקד הזיהום, אך במועד סיום הביקורת טרם הוחל בפעולות השיקום. רשות המים מסרה למשרד מבקר המדינה כי משך הזמן המוערך לביצוע חקירה ולהערכת היקף הזיהום באתרים המזוהמים במרכיבי דלקים הוא כשנה וחצי, ומשך הזמן המוערך לביצוע חקירה להערכת היקף הזיהום באתרים תעשייתיים נע בין שנה וחצי לחמש או שש שנים בהתאם למורכבות האתר והיקף הזיהום.
הרשות לא אוכפת את השיקום
רשות המים, מצא המבקר, ממעטת לעשות שימוש במנגנון של מתן צו לתיקון המעוות, המאפשר לה לצוות על מי שגרם לזיהום לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, לרבות שיקום והחזרת המצב לקדמותו. הרשות לא מקצה בתקציבה סכומים מתאימים לטיפול בזיהום, אף שהיא אמורה לגבות סכומים אלה מהאחראים לזיהום. במתחמים תעשייתיים קודמו במהלך העשור האחרון שני צווים לתיקון המעוות, אף שיש עשרות מוקדי זיהומים בהיקף נרחב ובדרגת חומרה גבוהה שאינם מטפלים, וחלקם התגלה כבר לפני למעלה מ-15 שנה.
המבקר ממליץ לרשות המים לבחון הגדלה של מערך ניטור הדלקים, לגבש תוכנית רב-שנתית לניטור וליזום עם המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות תהליך של מיפוי מתקני דלק לא מורשים וניטורם.
עוד מומלץ כי רשות המים תקדם תוכנית ניטור כוללת ומקיפה, שתאפשר לבסס מערך ניטור יעיל, לרבות איתור מתקני דלק פיראטיים. מומלץ כי רשות המים, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה יקדמו גיבוש ויישום של תוכנית לייעול השימוש בדשנים ולהפחתתו בשים לב לפעולות שנקטו מדינות ה-OECD בתחום ולהשפעה אפשרית על היקף הפעילות החקלאית ולגבש פתרון מתאים.
כמו מומלץ כי רשות המים תפעל לגיבושה של תוכנית לשיקום אתרים הסובלים מזיהום שמקורו בפעילות תעשייתית, תפעל להגברה של פעולות השיקום של האתרים המזוהמים בדלקים, ובהתאם לממצאי ניטור כלל חוות הדלקים תפעל לשיקום.
רשות המים: משרד הביטחון מעכב הקצאת מימון לשיקום
מרשות המים נמסר בתגובה לדו"ח: "הרשות פועלת באופן שוטף לאיתור מזהמים במי תהום ולשיקום מקורות המים. מדובר בהליך מורכב הדורש מיפוי של מאות אתרים והכנה של תוכניות לשיקום מי התהום באתרים המזוהמים. לרשות המים תוכנית רב-שנתית לניטור איכות המים, הפועלת בצורה סדורה זה שנים. נכון להיום, רשות המים מבצעת מעקב אחר למעלה מ-400 אתרים שברובם התגלה זיהום מי תהום.
"האחריות על ביצוע חקירת היקף הזיהום והטיפול בו מוטלת על המזהם בהתאם להנחיות רשות המים, גם כשמקורו בתעשיות הביטחוניות. לצערנו גופי מדינה, בפרט משרד הביטחון, מעכבים הקצאת המימון הנדרש לשיקום. זה שנים רבות רשות המים היא הגורם המניע את ההליכים שיבטיחו את הטיפול בכתמי הזיהומים הללו, שהם מהחמורים והמורכבים בארץ, וחלקם ייחודיים גם בעולם. באשר להוצאת צווים נגד מזהמים – רשות המים פועלת להוצאתם במקרים בהם הדבר נדרש".
