מחיר המלחמה: התכווצות של 19.4% בתוצר ברבעון הרביעי של 2023
מחיר המלחמה: התכווצות של 19.4% בתוצר ברבעון הרביעי של 2023
בסיכום כל השנה התוצר צמח בשיעור של 2% - מה שמשקף צמיחה שלילית לנפש של 0.1%. הירידה בצמיחה ברבעון הרביעי משקפת צניחה של 70% בהשקעות, 42% ביבוא ו-27% בצריכה הפרטית, ועלייה חדה של 88% בהוצאה לצריכה ציבורית בשל המלחמה בעזה ובצפון
הפגיעה בכלכלה הישראלית כתוצאה מהמלחמה בעזה ובצפון מסתכמת בצניחה של 19.4% בתוצר (בחישוב שנתי) ברבעון הרביעי של 2023, כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הירידה משקפת ירידה של 70% בהשקעות, 42% ביבוא, 27% בצריכה הפרטית ו-18% ביצוא, ועלייה חדה של 88% בהוצאה לצריכה ציבורית.
נזכיר כי ברבעון הראשון נרשמה צמיחה של 2.6%, ברבעון השני 2.9% וברבעון השלישי 1.8%, וכאמור ברבעון הרביעי נרשמה ירידה של 19.4%. התוצר לנפש ירד ברבעון הרביעי ב-20.7% בחישוב שנתי. הירידה בתמ"ג העסקי ברבעון הרביעי כמובן חריפה בהרבה ועומדת על 32.3% בחישוב שנתי.
בלמ"ס מציינים מספר קשיים מתודולוגיים שעלו במדידה בעקבות המלחמה, כך שהוחלט לנכות מחישוב מדדי שכר דירה וארנונה את כל הדירות שפונו בהוראת המדינה. התשלומים לבתי מלון עבור המפונים סווגו כ'צריכה ציבורית', והתשלומים לחיילי המילואים סווג כ'תמורה לעבודה בצריכה הבטחונית'.
למרות הנתונים הקשים של הרבעון הרביעי, התוצר המקומי הגולמי של ישראל בכל שנת 2023 עלה ב-2%, כך שהתוצר המקומי לנפש ירד ב-0.1%, זאת מכיוון שהאוכלוסיה גדלה במהלך 2023 ב-2.2%.
בלמ"ס מציינים כי בשנה זו נרשמה עלייה של 1.2% בתוצר לנפש בממוצע מדינות ה-OECD. נתוני 2023 בולטים לרעה לעומת נתוני 2022 שם נרשמה צמיחה של 6.5% תוצר, שהם עליה של 4.4% בתוצר לנפש. עם זאת, בכנס שהתקיים כיום בלמ"ס, אמר ד"ר אחמד חליחל, מנהל אגף דמוגרפיה כי "החישוב של גידול האוכלוסיה ב-2.2% הוא מאמצע 22 ועד אמצע 23, אם מחשבים מתחילת 23 ועד סופה, האוכלוסיה גדלה ב-1.85%", המשמעות היא, אם כן, שבפועל נרשמה בשנת 23 עליה קלה בתוצר לנפש. נתוני הלמ"ס גם מאפשרים לעדכן את הגרעון לשנת 2023 כלפי מעלה, כך שהם עומדים על 4.3% מהתוצר, לעומת 4.2% מהתוצר בחישוב של האוצר.
ערב המלחמה, חזו בבנק ישראל כי כלכלת ישראל תסיים עם צמיחה של 3%, אך המלחמה הביאה למכה משמעותית בפעילות הכלכלית ברבעון הרביעי.
לסיכום שנת 2023, מציינים בלמ"ס, כי ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-0.7% בשנת 2023, אם מתרגמים זאת לצריכה פרטית לנפש, מגלים כי זו זירה כלכלית שמשקפת את הירידה באיכות החיים של הישראלים בשנת 2023, שכן נרשמה ירידה של 2.8% בצריכה הפרטית לנפש. זה משקף ירידה של 1.6% בצריכה השוטפת (מזון, משקאות וטבק, דלק וחשמל לאחזקת הביט). אבל מטבע הדברים, הקיצוצים המשמעותיים יותר שהאזרחים ביצעו נמצאים במוצרים בני קיימה למחצה (הלבשה והנעלה, טקסטיל, מוצרי בידור ופנאי) שם נרשמה ירידה של 14.2% בהוצאה לנפש. וכמובן בהוצאה למוצרים בני קיימה לנפש שירדו ב-8.9%. יצויין שחלק הירידה מוסבר גם בשינוי טעמים של האוכלוסיה, שהעדיפו שלא לצרוך בזמן המלחמה.
ההוצאות לצריכה ציבורית עלו ב-23 ב-8.3%, העלייה העיקרית נרשמה בצריכה הבטחונית שעלתה ב-26.6%. הוצאה גבוהה זו משקפת גירעון של 80.5 מיליארד שקל שהם 4.3% מהתוצר.
ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-23 ב-1.9%, זאת לאחר עלייה של 10.4% בשנת 2022. גם ההשקעות במכונות וציוד ירדו ב-4.4%, כשהירידה בהשקעות בתחומי ה-ICT (מידע ותקשורת) אפילו חדה יותר ועמדה על 9.8%. עם זאת, ההשקעה במוצרי קניין רוחני, עלתה גם השנה בשיעור של 3%. בנוגע ליצוא נרשמה ירידה של 1.1% אחרי שב-2022 היתה עלייה של 8.6%, יצוא שירותי הייטק (לא סטארטאפ, אלא חברות תוכנה ומחקר) ירדו ב-0.5%, ויצוא חברת ההייטק דווקא עלה ב-12.1% השנה. יצוא היהלומים ירד ב-40.3%.
בכנס הלמ"ס, הציגה הגברת ניצן שכטר, מנהלת תחום בכיר חשבונות לאומיים בלמ"ס, כי החישוב העקרוני של הלמ"ס הוא כי הגרעון עומד על כ-93 מיליארד שקל, שהם כ-5% גירעון. ההבדל המרכזי בין הנתון הזה לנתון של האוצר נובע מכך שהאוצר לא מחשב את התשלומים מתוך קרן הפיצויים מס רכוש כחלק מהגירעון.
לדברי שכטר, אם מוציאים את חברות ההזנק מהתוצר בשנת 2023 הרי שהתוצר עלה יותר, בקצב של 2.6%. כלומר, חברות הסטארט-אפ רשמו צמיחה נמוכה שמשכה את הצמיחה כלפי מטה.
בשל העלייה החדה בהוצאה הממשלתית בשנת 2023, הרי ששיעור הסקטור העסקי בתמ"ג עמד על 72.9% בלבד, לעומת 76.9% בשנת 2022.
