הכלכלה הישראלית רותחת: צמחה ב-6.5% בשנת 2022
הכלכלה הישראלית רותחת: צמחה ב-6.5% בשנת 2022
המשק הישראלי הפגין ביצועים מרשימים במיוחד וצמח אשתקד בקצב מהיר מהתחזיות של בנק ישראל שהיו לצמיחה של 6.3%. ברבעון הרביעי המשק צמח בשיעור שנתי של 5.8%, לעומת הצפי שהיה לעלייה של 2.5%. קצב הצמיחה גבוה גם בהשוואה בינ"ל: ממוצע הצמיחה ב-OECD עמד אשתקד על 2.8%, כשרק אירלנד, פורטוגל ויוון הציגו נתוני צמיחה גבוהים יותר מישראל
המשק הישראלי צמח בשנת 2022 ב-6.5%, צמיחה מהירה במיוחד שגבוהה מהתחזיות של בנק ישראל שצפו צמיחה של 6.3%.
מדובר בשיעור צמיחה גבוה גם בהשוואה בינלאומית: ממוצע הצמיחה ב-OECD עמד אשתקד על 2.8%, כאשר רק אירלנד, פורטוגל ויוון הציגו נתוני צמיחה גבוהים יותר מאלה של ישראל. כשמסתכלים רק על התוצר העסקי מגלים כי הצמיחה הכלכלית בישראל היתה אפילו מרשימה יותר, ועמדה על 7.3% בשנת 2022 לעומת 2021.
בעוד צמיחת התוצר והתוצר העסקי מלמדות על קצב הגידול של כלכלת ישראל, הרי שצמיחת התוצר לנפש מלמדת על שיפור איכות החיים של אזרחי ישראל. גם נתון הצמיחה לנפש מרשים מאוד, ועמד על 4.4% בשנת 2022, לעומת ממוצע של 2.6% ב-OECD. גם כאן מעל ישראל ניתן למצוא את אירלנד ויוון שהציגו נתוני צמיחה לנפש חדים יותר. במספרים, עמד התוצר בישראל בשנת 2022 על 1,760 מיליארדי שקלים, ואילו התוצר לנפש עמד על 184.3 אלף שקל (שהם נכון להיום, כ-52.2 אלף דולר).
הצמיחה החריגה מגיעה אחרי שנת 2021, שבה המשק צמח בשיעור חריג אף יותר של 8.6%, ואחרי שנת 2020 שבה היתה ירידה של התוצר בשיעור של 1.9% בשל משבר הקורונה. ההפתעה לגבי הצמיחה בשנת 2022 נובעת מכך שהרבעון הרביעי היה טוב במיוחד, וגילם עלייה של 5.8% לעומת הרבעון השלישי (בחישוב שנתי) - זאת כשהצפי היה לעלייה שנתית של 2.5% בלבד. המשמעות של הנתונים הללו, היא שלמרות העלאות הריבית החדות שבנק ישראל החל בהן באפריל 2022 המשק עדיין צומח ומתפקד.
בהשוואה לרבעון הרביעי של 2021, נרשמה ברבעון הרביעי עלייה של 2.7% בלבד, שכן הרבעון הרביעי של 2021 היה גבוה במיוחד. בהשוואה לרבעון הרביעי של 2019, נרשם גידול של 18% המלמד כי השפעת מגפת הקורונה כמעט ונעלמה.
על הנתונים החיוביים של הרבעון הרביעי, יש להוסיף הסתייגות משמעותית: ברבעון זה חלה ירידה של 10.4% ביצוא, הנובעת מירידה של יצוא בשירותי הייטק. בנוסף, נרשמה גם ירידה ביבוא של 7.1%, הנובעת גם היא בעיקר מירידה בייבוא של תשומות הנצרכות לייצור, כך שייתכן שיש כאן סימנים מקדימים להאטה.
סבירות גבוהה להעלאה של הריבית בשיעור חד
כשמצרפים את נתוני הצמיחה החיוביים הללו לנתוני האינפלציה המפתיעים לרעה מאמש, הרי שישנה סבירות גבוהה שבנק ישראל יבחר ביום שני הקרוב להעלות את הריבית בשיעור חד יחסית, שכן מצד אחד יש חשש קל להתגברות האינפלציה, אך מן הצד השני, המשק מציג עמידות וחוזקה בפני העלאת הריבית.
על אף האינפלציה, ההוצאות לצריכה פרטית עלו ב-7.5% בשנת 2022, עלייה זו משקפת עלייה של 5.7% בצריכה הפרטית לנפש, עלייה נמוכה לעומת שנת 2021 שבה עלתה הצריכה בשיעור של למעלה מ-11%. את השפעת האינפלציה על הצריכה ניתן למצוא בקטגוריה של "מוצרים בני קיימה למחצה לנפש", קטגוריה הכוללת טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים, מוצרי בידור ופנאי. בקטגוריה זו לא נרשמה עליה בצריכה בשנה זו, והציבור שומר על הוצאה קבועה.
דווקא עולם ההשקעות, שאמור להיות מושפע מהריבית, מגלה עמידות חזקה, ובשנת 2022 נרשמה עליה של 9.3% בהשקעה בנכסים קבועים. מעניין במיוחד לציין כי השקעות הבניה למגורים זינקו ב-16.6% במהלך 2022. גם היצוא המשיך לצמוח בשנה זו, היצוא התעשייתי עלה בשיעור של 4.3%. יצוא חברות ההייטק המעניקות שירותי תוכנה עלה ב-8.9%. שוק התיירות החל להתאושש, אך עדיין לא הגיע לרמה שקדמה למשבר הקורונה, ויצוא היהלומים רשם ירידה חדה של 17.6%.
נתוני התוצר המעודכנים מקטינים את שיעור העודף התקציבי שאיתו סיימה הממשלה את שנת 2022. אם בפרסום החשב הכללי בשבוע שעבר דובר על 0.6% מהתוצר, הרי שאחרי הנתון המעודכן, העודף של 7.8 מיליארד שקל מהווה רק 0.4% מהתוצר.
