סגור
תמיר מחזור: המתקן הגדול והמשוכלל במדינה למיון פסולת אריזות
מתקן מיון אריזות של תמיר. הציבור לא ממחזר אריזות ביתיות (באדיבות: תמיר מחזור)

מיחזור האריזות ייפתח לתחרות: תאגיד תמיר עשוי לאבד את הבלעדיות

המהלך צפוי לצמצם את עלויות הטיפול בפסולת שמוטלות על יצרנים, יבואנים ורשויות המקומיות. עמותת צלול: ״תהליך רצוף כשלים, דורשים פתרון שייתן כבר עכשיו מענה לביצועים המבישים של תמיר״

תאגיד תמיר בדרך לאבד את הבלעדיות בשוק מיחזור האריזות, שייפתח לתחרות לראשונה מאז 2011. הצוות הבין-משרדי לבחינת התחרות בשוק הפסולת בראשות המשרד להגנת הסביבה, הגיש היום דוח מסקנות עם המלצות לגבי יישום תחרותיות בשוק האריזות, בו נכתב כי יש מקום לפתוח את שוק מיחזור האריזות לתחרות. הצעד הזה, לכשיצא לפועל, עשוי להוריד את עלויות הטיפול ליצרנים והיבואנים ואף להפחית את הנטל המושת על הרשויות המקומיות. המכשול: המשרד להגנת הסביבה דורש לבצע זאת באמצעות תיקוני חקיקה, ולא תוחם זאת בזמן. המשמעות: פתיחת השוק לתחרות עלולה לקחת עוד שנים ארוכות.
תאגיד תמיר, האמון על איסוף פסולת האריזות מבתי התושבים, מעודד להשליך את אריזות הפלסטיק לאחד מכ-270 אלף הפחים הכתומים הניצבים מחוץ לבתים רבים בישראל. אולם לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, התאגיד מצליח לאסוף רק מקצת האריזות, ואלו מגיעות ברובן להטמנה. למעשה, כמות האריזות הנאספת מהמגזר הביתי ברשויות המקומיות, מהווה 18% בלבד מפוטנציאל פסולת האריזות. על הנתונים האלו יש מחלוקת, ובארגוני הסביבה טוענים כי שיעור האיסוף לאומת הפוטנציאל נמוך בהרבה.
כדי לעמוד ביעדי המיחזור בחוק, תאגיד תמיר אוסף את רוב האריזות מהמגזר המסחרי, בשל קלות האיסוף, אף שיותר אריזות משווקות למגזר הביתי. זוהי לא הבעיה היחידה: החוק מטיל על יצרנים ויבואנים אחריות לטפל בפסולת הנוצרת ממוצרי אריזות שהם ייצרו או שווקו, על-ידי יצירת מנגנון כלכלי למימון עלויות הטיפול בפסולת וקביעת יעדי מיחזור. היצרנים והיבואנים נדרשים להתקשר עם תאגיד תמיר (שכן הוא הגוף המוכר היחיד) ולשלם לו עבור איסוף הפסולת, אך שיעור ההתייקרות בדמי הטיפול שקובע תמיר עבורם, גבוה משמעותית משיעור ההתייקרות הממוצע במשק.
לאחר שנים שבהם איפשר המשרד להגנת הסביבה לחברה אחת בלבד לשלוט בתחום המיחזור - זאת למרות הפצרות של רשות התחרות – עתירה שהוגשה לבית המשפט דחקה בו לשנות זאת. תאגיד נטלי מיחזור אריזות עתר בדצמבר 2022 לבית המשפט לאחר שניסה 4 פעמים לקבל הכרה כגוף מורשה לאיסוף פסולת אריזות למחזור מצד המשרד להגנת הסביבה, ללא הועיל. במהלך הדיון בעתירה, הוחלט להקים צוות בין-משרדי ממשלתי לבחינת הנושא – ובינואר האחרון פסק הדין קבע כי על המדינה לקדם תחרות בענף.
בית המשפט המחוזי בירושלים מתח ביקורת על המשרד להגנת הסביבה וקבע כי כשל בהסדרת תחרות בתחום מיחזור האריזות ו״התנער מאחריותו ומסמכותו״, והורה לו לגבש מדיניות חלופית בהקדם. בעת הדיונים בעתירה, אליה הצטרפה עמותת ״צלול״, התברר כי בזמן שתאגיד תמיר הוא מונופול בתחום, כ-40% מהיצרנים והיבואנים כלל לא התקשרו איתו כדי שיאסוף אריזות (וכך הם מפרים את המנגנון הכלכלי שנקבע בחוק ומהווים "טרמפיסטים" בשעה שהמשרד להגנת הסביבה כמעט שלא אכף את החוק בנושא באמצעות הטלת קנסות), וכי רוב פסולת האריזות הביתית מגיעה להטמנה. זאת, למרות החוק שקובע כי משנת 2020 לא יוטמנו עוד אריזות (למעשה, המשרד להגנת הסביבה הוא זה שמפר את החוק ולא טורח לקיימו מזה 4 שנים).
בית המשפט דרש התקדמות עד חודש יולי. לאור זאת, כעת הוגשו המסקנות. המשרד להגנת הסביבה חושש כי מתן אפשרות לריבוי גופים מוכרים ללא שינוי של החוק הקיים, תביא לפגיעה בשירות הניתן לציבור, תופעות פשיעה ואף לעלייה בכמות הטרמפיסטים על החוק, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם כאשר השוק נפתח לתחרות ללא מנגנוני איזון, פיקוח ובקרה. לכן, יקדמו תיקוני חקיקה שינסו למצוא פתרונות לנושאים האלו מבעוד מועד, תוך קביעת מנגנונים למניעת פשיעה, הלבנת הון והונאות בשוק. לאחר שיעברו תיקוני החקיקה בנושא, תחרות יכולה להוביל להורדת מחירים עבור היצרנים והיבואנים שיכולו להתקשר עם גוף זול יותר וגם עבור הרשויות המקומיות, שטוענות היום כי הן נושאות בנטל כלכלי כבד, ושמשתלם יותר להעביר פסולת לאתרי הטמנה.
מתאגיד תמיר נמסר: ״ככל שהחקיקה החדשה תביא ליישום מיטבי של חוק האריזות ותגרום לגיוס יצרנים ויבואנים רבים שלא קשורים עם הגופים המוכרים, תשפר את השרות לתושב ותסייע להגברת המחזור, נשמח מאוד להיות שחקן משמעותי במודל כזה. עד אז, נמשיך להוביל את מחזור האריזות בישראל,לחזק ולהדגיש את התשתית התפעולית, להשקיע בחינוך הציבור וכמו כן נמשיך להשקיע בטכנולוגיה ככלי מרכזי לשרות הציבור ונדחוף משמעותית לקידום כלכלה מעגלית״.
לימור גורליק מעמותת צלול, לא התרגשה מהודעת המשרד להגנת הסביבה. ״התהליך שניהל המשרד להגנת הסביבה ביחס לביטול אי התחרות בשוק האריזות היה רצוף בכשלים. המחוקק קבע כבר לפני למעלה מעשור שיש צורך בתחרות בשוק האריזות", אמרה. "בית המשפט חייב את המשרד להגיש התייחסות עד שלשום, אך אין בה כל חדש. המשרד אינו מפרט מהו מודל התחרות הרצוי ומפזר אמירות שללא שינוי החוק, שעלול לקחת שנים, אין טעם להכניס גוף מיחזור אריזות מוכר נוסף. המשרד מתבסס בחישוביו על נתוני איסוף פסולת אריזות מלפני למעלה מעשור וגם כשלכאורה תאגיד תמיר מציג עמידה פורמלית ביעדים, ידוע לכל שהעמידה מגיעה הודות לאיסוף פסולת תעשייתית וקרטונים ולא הודות לאיסוף פסולת אריזות ביתיות מהפחים הכתומים, שם יעדי המיחזור מכפירים ואינם מגיעים אפילו ל 5% מכלל האריזות הביתיות בישראל. לאור משבר הפסולת החמור במדינה, אנחנו דורשים שהמשרד להגנת הסביבה ימצא דרך, כבר עכשיו בתקופת הביניים, לקדם את התחרות שתיתן מענה לביצועים המבישים של תאגיד תמיר, בעיקר באיסוף פסולת אריזות ביתית״.