התנגדות בממשלה למתווה: התו הירוק עוד לא חוזר
התנגדות בממשלה למתווה: התו הירוק עוד לא חוזר
שרים התנגדו להצעת משרד הבריאות, ובהחלטת קבינט הקורונה נקבע רק כי "תיערך עבודת הכנה להסדרת אירועים המוניים בחללים סגורים". תקופת הבידוד קוצרה לשבעה ימים, בנט אמר כי אנשים שישתחררו בלי בדיקה שלילית ביום השביעי ייקנסו ב-5,000 שקל. "קובעים דברים שהציבור יכול לעמוד בהם"
הבידוד מתקצר, "התו הירוק" עדיין לא חוזר: הערב (יום ג') אישר קבינט הקורונה פה אחד כי משך הבידוד למי שנחשף לחולה מאומת יקוצר לשבעה ימים, בכפוף לבדיקה שלילית. כניסת ההחלטה לתוקף תהיה מיידית, לאחר שמנכ"ל משרד הבריאות יחתום על צו בנושא.
משרד הבריאות הציע גם להחזיר את התו הירוק בכניסה לאירועים עם יותר מ-100 איש - אבל בינתיים, בין היתר עקב קשיים משפטיים, הוחלט רק כי "תיערך בהמשך עבודת הכנה להסדרת אירועים המוניים בחללים סגורים". יוזמת משרד הבריאות הייתה להתחיל בכך בעוד 10-14 יום, אבל המתווה עורר התנגדות, וגם זה לא אושר.
בקבינט הקורונה כן הוחלט להגביר את מאמצי ההסברה, להיערך להקים מערך בדיקות מהירות שיהיו זמינות לציבור הרחב ולהגביר את האכיפה בגין אי עטיית מסכות. אז מי צריך להיכנס לבידוד, מתי - ולכמה זמן? ynet עושה סדר.
באילו מקרים יש להיכנס לבידוד?
עד כה כל אדם שבא במגע הדוק עם חולה קורונה מאומת ולא היה מחוסן או מחלים, היה צריך להיכנס לבידוד למשך שבועיים. בעקבות ההחלטה החדשה, משך הבידוד קוצר לשבוע. ביום השביעי יהיה צורך בבדיקה, ולאחר קבלת תוצאה שלילית ניתן יהיה להשתחרר מהבידוד. עם זאת, יש גם מקרים שבהם גם מחוסנים ומחלימים נדרשים לבידוד. מחוסן או מחלים מחויב בבידוד אם התברר שהיה במגע הדוק עם חולה שנדבק בזן מסוכן של הנגיף כמו וריאנט דלתא, או שיש חשש ממשי שנדבק בזן.
בנוסף, מוטלת חובת בידוד אם המחוסן או המחלים היה במגע הדוק עם חולה, ונמצא דרך קבע במוסד שבו נמצאת אוכלוסייה בסיכון לתחלואה קשה, אוכלוסייה לא מחוסנת, או אוכלוסייה שידוע שהחיסון פחות יעיל בקרבה.
מה הסיבה לקיצור הבידוד - ומה העונש?
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר לאחר ההחלטה על קיצור הבידוד כי התקבלה על מנת "להגביר את שיתוף הפעולה עם הציבור ואת אמון הציבור, וכדי להגדיל את מספר האנשים שנענים לבידוד. עם זאת, נגביר את האכיפה על הפרות בעניין הזה. אנשים שמשתחררים בלי לבצע בדיקה - הקנס יעמוד על 5,000 שקל. אנחנו קובעים אמצעים שהציבור כן יכול לעמוד בהם אנחנו באים לקראת הציבור ומצפים מכולם להיענות מלאה".
קבינט הקורונה אף החליט כי סמכויות וניהול האכיפה יעברו ממשרד הבריאות למשרד לביטחון הפנים. השר לביטחון הפנים עמר בר לב: "זהו צעד ראוי ונכון כדי לקדם אכיפה יעילה של ההפרות במרחב הציבורי, הפרת בידודים ואכיפה תקינה של הנחיות הקורונה".
שבים מחו"ל צריכים להיכנס לבידוד?
מי ששב מחו"ל ושהה בשבועיים שלפני הגעתו לישראל במדינה המוגדרת ברמת סיכון מרבית, חייב בבידוד לאחר הנחיתה בישראל - כולל מחוסנים ומחלימים מקורונה. מדובר, נכון לעכשיו, באוזבקיסטן, ארגנטינה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו ורוסיה.
מיום שישי כלל הנכנסים לישראל (מכל גיל, כולל מחלימים ומחוסנים) ממדינות באזהרת מסע חמורה, יידרשו גם הם בבידוד בעת כניסתם ארצה. מיום שישי רשימה זו תכלול את איחוד האמירויות, איי סיישל, אקוודור, אתיופיה, בוליביה, גואטמלה, הונדורס, זימבבואה, זמביה, נמיביה, פרגוואי, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, קירגיסטאן ותוניסיה. במשרד הבריאות הדגישו כי אם לא יחול שיפור משמעותי ברמת התחלואה במדינות אלו, הן צפויות להיכנס לרשימת המדינות ברמת סיכון מרבי.
בנוסף, מיום שישי יחויבו כל השבים מחו"ל (מכל המדינות, מכל גיל, כולל מחלימים ומחוסנים) בבידוד למשך 24 שעות או עד לקבלת תוצאת הבדיקה שבוצעה במעבר הגבול (לפי המוקדם מביניהם). עד כה ישראלים שחוזרים ממדינות ירוקות לא היו נדרשים בבידוד, אך ניתן היה לחייב בידוד אם מחוסן או מחלים חזר לארץ בטיסה והיה במגע הדוק עם חולה.
זו למשל הסיבה שמשרד הבריאות החליט כי שר החוץ יאיר לפיד, שיועצת שלו ששהתה עימו בטיסה מבריסל נדבקה בנגיף - ייכנס לבידוד יחד עם צוותו. זאת, אף שלפיד מחוסן ובבדיקה נמצא שלילי לקורונה.
