הדרג המקצועי הבין את חשיבות תחנות הכוח, עכשיו תור הממשלה
הדרג המקצועי הבין את חשיבות תחנות הכוח, עכשיו תור הממשלה
הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה את הקמת תחנת הכוח ריינדיר באזור כפר סבא והרחבת תחנת OPC בחדרה למרות לחץ של שרים בליכוד נגד המהלך. הממשלה תיאלץ להכריע בתוך 21 יום אם להיטיב עם הצרכנים או להיכנע לראשי הרשויות
ברוב דחוק של 5 נגד 4 (ושלושה נמנעים) אישרה אתמול הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) שבמינהל התכנון את הקמת תחנת הכוח ריינדיר שבאזור כפר סבא–קלקיליה והרחבה של תחנת הכוח OPC בחדרה. האישור התקבל על אף התנגדות של שורת שרים מהליכוד לאישור התוכניות בשל הלחץ הפוליטי שהופעל מצד ראשי רשויות במרכז ובראשם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן הפעיל בליכוד. כעת התוכניות יעלו להצבעה בממשלה, ובניגוד לעבר הממשלה לא תוכל להמשיך ולמסמס את הדיון הנפיץ פוליטית, שכן היא מחויבת לקבל החלטה סופית בעניין בתוך 21 יום. אישור התוכניות בממשלה יוביל להתנגדויות התושבים – אך גם לבשורה עבור צרכן החשמל הישראלי.
הדיון אתמול בות"ל היה שידור חוזר: כבר ב־2019 אושרה ריינדיר וב־2021 אושרה הרחבת OPC. בשל הלחצים הפוליטיים שהופעלו מצד ראשי הרשויות, חברי הממשלה ושרי האנרגיה לאורך השנים לא מיהרו לאשר את התוכניות בממשלה. בין מובילי המאבק ברשויות המקומיות נגד הקמת תחנת ריינדיר בסמוך אליהן, על שטח בין הכבישים 6, 444 ו־55, היו מלבד דגן גם אושרת גני גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון; יגאל להב, ראש המועצה המקומית קרני שומרון; ורפי סער, ראש עיריית כפר סבא. הבעיה היתה שהביקוש לחשמל בישראל, בעיקר בגוש דן, גדל בקצב של כ־3% בשנה, ואיתו הצורך בתחנות כוח. החשש של גורמי המקצוע, ובראשם חברת ניהול מערכת החשמל נגה, הוא ממצב שבו ב־2030 יהיו הפסקות חשמל יזומות במרכז הארץ, כי לא יהיה חשמל.
למרות החשש, העיכוב בהצבעה על תחנות הכוח נמשך כבר כארבע שנים. במאי 2023 שר האנרגיה לשעבר ישראל כץ (שעבר למשרד החוץ במסגרת הרוטציה עם השר הנוכחי אלי כהן), הביא להצבעה בממשלה את הקמת והרחבת ארבע תחנות כוח שאושרו לאורך השנים בוועדות התכנון: הרחבת OPC שבחדרה, ריינדיר, קסם שליד ראש העין והרחבת תחנת הכוח דוראד שליד אשקלון. בממשלה אישרו את דוראד וקסם, בעוד שאת OPC וריינדיר החזירו לוועדות התכנון.
אלא שהפעם חברי הממשלה לא יוכלו להתחמק מקבלת החלטה: חוק התשתיות הלאומיות שעבר בשנה שעברה מחייב את הממשלה להצביע על התוכניות שמאושרות בוות"ל תוך 21 יום – או שאלו יאושרו באופן אוטומטי. במילים אחרות, האופציה שהפוליטיקאים אוהבים לבחור – להעלים עין עד שהבעיה תיעלם, לא אפשרית הפעם וחברי הממשלה יאלצו לבחור: הצבעה נגד הקמת תחנות הכוח, על אף היכולת שלהן להגדיל תחרות ולהיטיב עם הצרכן הישראלי – או להיכנע ללחץ הפוליטי של הרשויות המקומיות.
"מי שהוזלת מחירי החשמל והפחתת יוקר המחייה עומדות לנגד עיניו, לא יכול להתנגד לאישור התוכניות", כתב שלשום רכז אנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר, יונתן פלורסהיים, לקראת הדיון בוות"ל, במכתב שנשלח ליו"ר מטה התכנון הלאומי נתן אלנתן ומנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח.
פלורסהיים התייחס לחשש המרכזי שעולה בקרב דרגי מקצוע רבים לאחר שתחנת קסם אושרה בשנה שעברה בממשלה – בעוד ריינדיר לא. בין התחנות מרחק של קילומטרים בודדים, ובשל המיקום הקרוב יחסית למרכז הארץ, מרבית גורמי המקצוע טוענים כי יש צורך בהקמה של לפחות אחת מבין השתיים עד 2030. החשש שעלה מכך שדרושה תוספת של תחנת כוח נוספת במרכז הארץ, ושרק תחנת קסם קיבלה את אישור הממשלה, הוא שליזמים המובילים את הקמת התחנה יהיה כוח משמעותי במשא ומתן מול המדינה על התעריף שהתחנה תקבל בתמורה לחשמל המופק ממנה. אישור של שתי התחנות היה מאפשר לקדם מכרז תחרותי ביניהן – בצורה שתיטיב עם הצרכן הישראלי. מסיבה זו, סיים פלורסהיים את מכתבו: "אישור התכניות הכרחי לשמירה על הביטחון האנרגטי של ישראל, ויביא לתחרות במקטע ייצור החשמל ולחיסכון כספי עצום לצרכני החשמל. מדובר באינטרסים ציבוריים מהמעלה הראשונה".
המכתב של פלורסהיים מציב את הדילמה שעומדת בפני אלי כהן: האם להיענות ללחצים הפוליטיים, או באמת לקדם את המדיניות שהבטיח מאז כניסתו לתפקיד – הגדלת התחרות בשוק האנרגיה. אלא שלפי ההתנגדות של מנכ"ל משרדו לאישור בוותמ"ל נראה שכהן כבר בחר בעמדה הראשונה.
אי־העברת התחנות בממשלה, והחזרתן לדיון במועצות התכנון הובילו לרגיעה מסוימת עבור המתנגדים להקמת התחנות, שכן ההערכה היתה שהחזרה לוועדות התכנון תיקח כמה שנים לפחות, ועד אז יוקמו תחנות אחרות שייתרו את הצורך באלו שנידחו. בנובמבר התרחשה תפנית. מנכ"ל משרד האנרגיה אז, קובי בליטשטיין, פנה למנהל התכנון בבקשה לקדם עוד תחנות כוח ברחבי המדינה – כדי להגדיל את האלטרנטיבות בין התחנות. בליטשטיין ניסה, במידה רבה של צדק, להגדיל את האלטרנטיבות הקיימות בין תחנות הכוח, כך שבמידה ותוכנית כלשהי לא תצא לפועל, למדינה תהיה תוכנית אלטרנטיבית שיהיה ניתן לקדם תוך זמן קצר.
במנהל התכנון נענו לבקשתו של בליטשטיין, ואכן קידמו בשנית את התוכניות – אלו שאותה ממשלה לא אישרה רק חצי שנה קודם לכן. המהלך הזה שביצעו בוות"ל להחזרת שתי התחנות שנדחו לדיונים עורר סערה – והוביל לשורה של לחצים פוליטיים לביטול הדיון, ואף להסתייגות של משרד האנרגיה מהבקשה המקורית של בליטשטיין.
בזמן שישב באופוזיציה, בתקופת ממשלת בנט־לפיד, הצטלם ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראשי רשויות בשומרון והתחייב בפניהם שלא יאפשר את ההקמה של תחנת הכוח ריינדיר. ההתנגדות של שרי הליכוד בימים האחרונים להקמת התחנה מראה, לכל הפחות, שבמפלגה מנסים לדבוק בהבטחה הישנה.
הראשון להתנגד לדיון שנערך אתמול היה משרד האנרגיה. מנכ"ל המשרד יוסי דיין פנה למנהל התכנון בשבוע שעבר בבקשה לדחות את הדיון בשלושה חודשים עד שיושלמו הדיונים המקצועיים בנושא הערכת הביקוש לחשמל עד 2040.
העמדה של דיין נראתה תמוהה, שכן הצורך בהקמה של תחנת כוח אחת נוספת (קסם או ריינדיר) מוסכם בשוק האנרגיה, וגם אישור התחנות לא מחייב שיקומו, אלא רק מאפשר לקיים מכרז תחרותי בין התחנות.
לאחר משרד האנרגיה, הצטרפו למתנגדים גם משרד התחבורה של השרה מירי רגב. מנכ"ל משרדה משה בן זקן הביע התנגדות לדיון, שכן תחנת ריינדיר מונעת את ההקמה של מחלף עתידי באזור שיאפשר לחבר את כביש 6 לכבישים 444 ו־55. למנכ"ל משרדה לא הפריעה העובדה שבשנת 2019 נטען בוועדות התכנון שהקמת התחנה לא תמנע את בניית המחלף.
ההתנגדות השלישית מהליכוד הגיעה מכיוון מפתיע: שני אלדר, נציגת שר הביטחון יואב גלנט בוועדות לתכנון טענה במכתב ששלחה השבוע למנהל התכנון כי "על רקע מלחמת חרבות ברזל, מתקיימת בימים אלו בחינה מחודשת של עמדת מעהב"ט ביחס לתכניות שבנדון, והמשמעויות הביטחוניות הכרוכות בקידומן, בכלל ההיבטים".
בחסות המלחמה ביקשה אלדר גם כן לדחות את הדיון בהקמת התחנות בשלושה חודשים נוספים. אך ככל שהדיון יידחה, והצורך בהקמת אחת מהתחנות יגבר, הסיכוי שקסם תקום ללא מכרז תחרותי גובר.
