בזמן המלחמה ההשקעה באקלים-טק היא הכרח אסטרטגי
בזמן המלחמה ההשקעה באקלים-טק היא הכרח אסטרטגי
דווקא בזמן משבר יש הזדמנות לפיתוח טכנולוגיות חדשות, שיכולות לשמש כלי להפחתת עלויות, לשיפור איכות הסביבה, וליצירת תעשייה חדשנית. ההשקעה באקלים-טק יכולה לשמש לא רק כתרומה לסביבה, אלא גם כאמצעי ליצירת משרות חדשות וחיזוק הכלכלה הישראלית
עם נעילת ועידת האקלים COP28 בדובאי בסוף השבוע האחרון, נראה שהיה נוח לכל המדינות המשתתפות לא להתחייב לשום יעד ברור: לא למתווה ברור למעבר מדלקי מאובנים לאנרגיה מתחדשת, לא להתחייבות כספית לפיצויים עבור מדינות הדרום הגלובלי ולא למודל מיסוי פחמן מוסכם.
בזמן ועידת האקלים ובתוך הגל הבלתי פוסק של חדשות קשות בזמן המלחמה, מסר חשוב אחד נעלם ברעש התקשורתי - ממשלת ישראל ביטלה תקציב של 200 מיליון שקלים שהיה אמור לתמוך במיזמי אקלים וסביבה כחול-לבן. מעשה זה מצביע על אותו הפער החמור, בין ההבטחות לקידום פעולות לשיקום המשק לבין המעשים הממשיים של הממשלה. עוד יותר מדאיג הוא דו"ח רשות החדשנות שמצביע על ירידה של 60% בהשקעות בטכנולוגיות אקלים לעומת השנה הקודמת, דבר המעיד על חוסר נכונות להתמודד עם האתגרים האקלימיים העולמיים.
קולות מסוימים בציבור ובממשלה טוענים כי במציאות קשה זו, יש להפנות את כל המשאבים הכלכליים לצרכים ביטחוניים דחופים. אך האמת היא שזהו בדיוק הזמן לחזק את המשק באמצעות השקעה בטכנולוגיות להתמודדות עם משבר האקלים. פתרונות אלו צריכים להיות חלק מרכזי בתוכנית הלאומית לקידום הכלכלה, ובמיוחד בתקופת אי-ודאות ולחצים ביטחוניים.
בדו״ח חדש של ארגון פלאנטק על מצב האקלים-טק בישראל, אנו רואים מספר הולך וגובר של יזמים ישראלים מוכשרים אשר מקימים חברות פורצות דרך שמטרתן להתמודד ולהיערך למשבר האקלים. 1 מ-6 סטארטאפים ישראלים שהוקמו בשנה החולפת היו בתחומי האקלים, ו-14 אגורות על כל שקל שהושקע גויסו על ידי חברות בתחום. ההשקעה באקלים-טק יכולה לשמש לא רק כתרומה לסביבה, אלא גם כאמצעי ליצירת משרות חדשות, פיתוח תעשיות מקומיות וחיזוק הכלכלה הישראלית. בזמן שמדינות העולם מצרות את צעדיה של ישראל בזירה העולמית, זוהי גם הזדמנות לשיפור תדמיתה של ישראל בעולם כמובילה בחדשנות ירוקה וטכנולוגית, תוך שמעצמות העולם יושבות בחיבוק ידיים למשבר הגדול ביותר של האנושות - משבר האקלים.
בעוד שהשנה החולפת הייתה השנה הגרועה ביותר להייטק העולמי מאז התפוצצות בועת הדוט.קום וסקטורים טכנולוגיים רבים ספגו פגיעות קשות, אנו רואים כי באקלים-טק הפגיעה הייתה המצומצמת ביותר, וכי הושקעו בו למעלה מ-30 מיליארד דולר בשנה החולפת. היציבות היחסית של שוק האקלים-טק והגידול הדרמטי בהיקף ההשקעות הצפוי בו מהווה הזדמנות לחיזוק הכלכלה הישראלית, ליצירת משרות חדשות, ולפתיחת שווקים חדשים עבור יזמים ישראלים ברחבי העולם. על ישראל להפוך את האתגרים הקיימים לזרז לחדשנות ולפיתוח של טכנולוגיות בתחומי האנרגיה המתחדשת, הכלכלה המעגלית, החקלאות המקיימת וקיבוע של גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן. האוניברסיטאות וגופי המחקר הישראלים הם מהמובילים בעולם במחקר אקלימי, זה הזמן להדביק את היקף ההשקעות באקלים-טק עם היכולות המצוינות של החוקרים הישראלים. אתגרי האקלים המקומיים שעמם אנחנו מתמודדים כבר למעלה מ-75 שנות היסטוריה חייבו אותנו להתמודד ולהיערך לתנאי קיצון, זה הזמן להפוך את הניסיון הזה לנכס של ממש.
כלכלת האקלים-טק המתפתחת היא הזדמנות ענק עבור יזמים ישראלים אשר מגיעים עם ניסיון מוכח בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות בתחום החקלאות, המים והאנרגיה. ראש הממשלה ושר האוצר חייבים להתעורר ולהבין: הקצאת משאבים לאקלים-טק אינה רק ניצחון לכלכלה הישראלית, אלא גם לביטחון הלאומי ולהסברה הישראלית. דווקא בעיתות משבר, יש לנו הזדמנות יוצאת דופן לפיתוח טכנולוגיות חדשות, שיכולות לשמש כלי להפחתת עלויות, לשיפור איכות הסביבה, וליצירת תעשייה חדשנית. הגיע הזמן לקרוא לממשלה לשנות את מדיניותה ולהשקיע באופן אקטיבי ומשמעותי בפתרונות ירוקים, המהווים חלק בלתי נפרד מהעתיד של כולנו.
איתמר ויצמן שותף וראש תחום אקלים בקרן ההשקעות Firstime
