פרשנותעדות ארדן: איך מערבים את נתניהו מבלי לסבך אותו?
פרשנות
עדות ארדן: איך מערבים את נתניהו מבלי לסבך אותו?
שגרירנו באו"ם גלעד ארדן, הפוליטיקאי הראשון שמעיד בתיקי נתניהו, נאלץ לענות על שאלות קשות: למה הרגיש שאלוביץ' מעורב בהעברתו ממשרד התקשורת למשרד פנים? והאם התעניינות נתניהו בשימוע לבזק היא כשרה או פסולה?
שגרירנו באו״ם גלעד ארדן הוא הפוליטיקאי הראשון שמעיד בתיקי נתניהו, ועוד כעד תביעה. הוא נחת היישר מהמסדרונות המצוחצחים של הדיפלומטיה הבינלאומית לבניין בית המשפט המחוזי בירושלים. עכשיו ייאלץ לגייס את כישוריו הדיפלומטיים כדי לתמרן בתוך הדילמה הגדולה: עד כמה ניתן לסבך את המנהיג ולהישאר בחיים.
הדילמה הזו נמזגה לשני עניינים מרכזיים בחקירה הראשית של התובעת יהודית תירוש. הראשון, שיחת נתניהו עם ארדן שבו מבהיר ראש הממשלה נתניהו לשר התקשורת ארדן שמן הראוי להקשיב לבזק ולבעל השליטה שאול אלוביץ'. הנושא השני, שלא מופיע בכתב האישום, עורר סערת התנגדות עזה בספסלי הסניגורים — האם העברת ארדן ממשרד התקשורת למשרד הפנים קשורה ללחצים שהפעיל אלוביץ' על נתניהו. נשוב לכך המשך.
1 ארדן היה שר התקשורת פחות משנתיים, בין 2013 ל־2014. אחת הרפורמות המרכזיות שהוביל הייתה רפורמת השוק הסיטונאי שבזק הפעילה מכבש לחצים כדי לטרפדה. הרפורמה נועדה לחייב את בזק למכור למתחרותיה את השימוש בתשתיות שלה. ארדן חשב שזה יועיל לתחרות. בזק חששה מפגיעה משמעותית ברווחיה.
ארדן פירט את הלחצים שבזק הפעילה עליו: ״חשבתי ששאול ואנשי בזק מסתובבים ובוכים לכולם״, סיפר, ״אלוביץ' פנה אליי בכל מיני דרכים. הוא נפגש אתי גם בביתי. ונשלחו גם לוביסטים ומכרים משותפים כמו אלי עזור, ישראל יהושע, רוני מאנה״. התובעת תירוש כיוונה במיוחד ל״מכר המשותף״ נתניהו. ״נתניהו דיבר אתי פעם אחת על הנושא ושאל רק אם אני בכלל שומע את הטענות של חברת בזק. אמרתי שאני כמובן שומע. זו הייתה שיחה מאד קצרה״.
השופט משה ברעם: ״זו הייתה פניה חריגה?״
ארדן: ״לא ראיתי בזה פניה חריגה״. ארדן הוסיף ש״אלוביץ' מבלבל בין לשמוע לבין לקבל. בהחלט שמענו אותו״.
2 ועכשיו לאיזכור השני המשמעותי של נתניהו בעדותו של ארדן. בנובמבר 2014 סיים ארדן את כהונתו כשר התקשורת ועבר לתפקיד שר הפנים. ארדן ביקש מנתניהו שישאיר אותו גם במשרד התקשורת או יאריך את כהונתו שם על מנת שיוכל להשלים את הרפורמות שהחל. נתניהו הסכים לשבועיים בלבד, במהלכם חתם ארדן על מספר החלטות משמעותיות, ביניהן אחת שנוגעת לרפורמה שנואת נפשה של בזק: התקנות שמסדירות את התעריפים ברפורמת השוק הסיטונאי, כלומר, המחיר הסיטונאי שבזק תוכל לגבות מהמתחרות שישתמשו בתשתיותיה.
תירוש שואלת את העד על הקשר בין הפסקת הכהונה כשר התקשורת לבין השפעה שייתכן והפעיל אלוביץ' כדי להסיר מדרכו את השר שממרר את חייו. הסניגורים בעז בן צור (נתניהו) וז׳ק חן (אלוביץ') מזהים את הסכנה שהמסלול הזה טומן בחובו ומסתערים בכל הכוח כדי למנוע מארדן להשיב. כי מדובר בשמועות, כי זה לא נכלל בכתב האישום, כי יש תקדימים שאסרו ועוד.
התובעת תירוש מנמקת לשופטים את הרלבנטיות של הכיוון הזה: ״אין טענה בכתב האישום שנתניהו העביר את ארדן מתפקידו בגלל דרישה של אלוביץ'. אלא מאי, העד ארדן סיפר את הדברים האלה למספר אנשים. כשחוקרים אותו למה אמר את זה, הוא עונה שאלוביץ' נטע בו תחושה שיש לו קשר והשפעה על נתניהו. לא במפורש, אלא הערות על ׳בלפור׳ או ׳ההוא מירושלים יחליט׳ וכיוצא באלה״.
השופטים מאשרים את השאלות וארדן מתחיל להתפתל בתוכן: ״התבטאתי במספר מקומות על בסיס תחושה שנבנתה אצלי״.
תירוש: ״על סמך מה?״
ארדן: ״אמירות ששמעתי מאנשים, יכול להיות משאול או מכרים משותפים״.
תירוש: ״אמירות ש...?״
ארדן: ״אני באמת לא זוכר, זכור לי במעורפל לא רוצה להגיד סתם״. ולאחר לחץ נוסף הוא מרחיב: ״התשובה מורכבת. מצד אחד אלוביץ' לא דיבר על ההשפעה אבל זרק אמירות כמו ההוא בירושלים יחליט ודברים
כאלה. אני לא הכרתי את הקשר בינו לבין נתניהו״.
בהתנגדות העיקשת של הסניגורים לקו חקירה מסוים יש סיכוי וסיכון. מצד אחד, מחובתם להזדעק כדי לפרק כל מוקש שעלול להתפוצץ להם מאוחר יותר בפסק הדין. מצד שני, כשהם כל כך מתאמצים, אז השופטים עלולים לחשוב שמדובר בעניין רב חשיבות וגוברת נטייתם לאשר את קו החקירה. כך קרה היום וצריך להמתין למשקל ולמשמעות שיתנו השופטים לארוע ביום הדין.
3 בחקירה הנגדית הסכימו הסניגור בן צור והשר לשעבר ארדן על לגיטימיות המפגשים בין בעלי שליטה והון לבין שרים.
״התקשורת תקרא לזה לחצים אבל זו חובתנו״, אמר ארדן, ובן צור גרר אותו להסכמה נוספת על הרברבנות, על הטבע הישראלי להתרברב במפגשים, קשרים והשפעות על מקבלי ההחלטות, שיש בהם יותר רוח מאשר חומר.
