בונות אלטרנטיבה"חייבים גיוון - לאף אחד אין מונופול על שכל"
בונות אלטרנטיבה
"חייבים גיוון - לאף אחד אין מונופול על שכל"
לדברי יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי, "בספורט רואים תהליכים של הכנסת נשים למערכת כי כשרואים את השילוב, התפקוד, הדוגמה האישית, מבינים שזה יותר טוב". יודפת הראל בוכריס, שותפה מנהלת בלאמברג קפיטל ויו"ר דירקטוריון פוקס: "המימד הנשי והפרספקטיבה שאנו יודעות להביא משנה תהליכי קבלת החלטות סביב השולחן". אל"מ במיל' נירה שפק: "בצבא גיליתי לצערי את בדידותן של נשים בחלק מהמערכות"
"הצלחה במשחקים אולימפיים היא נגזרת של עשר שנות עבודה, לא שלוש שנים. הצלחה במשחקים האולימפיים נובעת מספורטאים וספורטאיות שנכנסו למערכת שלנו בארבע השנים האחרונות, אבל התהליכים הם ארוכי טווח. אני עושה את תפקידי בוועד האולימפי בהתנדבות כבר 12 שנים. נכנסתי אחרי המשחקים האולימפיים בלונדון יחד עם יושב הראש יגאל כרמי ויצרנו שדרה ניהולית שהיא שדרה מקצועית, כלומר מורכבת מספורטאים", כך אמרה יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי לכלכליסט TV.
לדבריה, "באתי לוועד האולימפי מתוך שליחות, כספורטאית עבר. הרבה פעמים אנו רוצים להמשיך את מה שעשינו. אני אמרתי לעצמי שאיני רוצה שהדברים יהיו כמו שהיו בתקופה שאני התחריתי, אני רוצה להשפיע על חזון הספורט בישראל. הדור שלי אינו יציר של מערכת אלא דור שהוא למרות המערכת. וכיום יש לנו תהליכים מאוד ברורים ומובנים שמסלילים ספורטאים לתוך הסגל האולימפי. אנו נותנים להם את כל צורכם, אבל לא מה שהם חושבים שהם צריכים אלא מה שאנו חושבים שהם צריכים, זה סוג של פאזל שיש לפרק, להפוך את כל חלקיו ולתקן את מה שדהוי או שבור.
"אנו מחפשים את מרכיב ההצלחה ובספורט ההישגי יש לו הרבה רכיבים שהמשמעות המרכזית שלהם טמונה בהון האנושי, הספורטאי, המאמן, המאמנת ומה שהם צריכים כדי להפוך את החלום להצלחה. אני אישית הספורטאית הראשונה שעומדת בראש הוועד האולימפי ואני חושבת שהדרך שעברתי מאוד משמעותית. חשוב מאוד לראות שהספורטאי או הספורטאית מקבלים מעטפת מדעית רפואית, שהם מקבלים את כל הצרכים שלהם, שיש להם שקט תעשייתי, שאנו מספקים להם צרכי טכנולוגיה וחדשנות, שיש להם יכולת להתחרות בחוץ לארץ, שיש להם מאמנים עם תנאים טובים. וכמובן מתקנים ואקוסיסטם שלם ומנהיגות. בסופו של דבר זה בונה הצלחה".
נירה, את היית המח"טית הראשונה בצה"ל. כיצד הרגשת כאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד בצה"ל?
נירה שפק, אל"מ במיל וח"כית לשעבר: "מעולם לא חלמתי להיות האשה הראשונה, רציתי להיות אדם שמצליח בתחום מסוים, אבל אז גיליתי לצערי את בדידותן של נשים בחלק מהמערכות. זו דרך לא פשוטה. לגברים יש בצבא מסלול מאוד סדור, תכניות שירות, יכולת מעבר ממקום למקום, נשים הן משהו שהוא על הדרך. האחווה הזאת של הגברים, זו התרבות הצבאית, אלה שאכלו מאותו מסטינג, זה קשה, זה מוסיף נדבך של קושי ולכל אחת בתחומה יש קטע של להתמודד עם הדברים האלה. עברתי הרבה בדרכי ובחיי, בראיונות נשאלתי האם אני מתכוננת להיכנס להריון בשנתיים הקרובות, מה אעשה אם ילדיי יחלו. אני לא חושבת שאלה שאלות שגברים חווים. זה מאוד כיף להיות במקום בו ניתן להראות לנשים שאפשר. שמה שרואים בעין הוא אפשרי. אני מסתכלת כיום על מסלול חיי, אני מסתכלת על נכדיי ומבינה שהשגתי המון, אחלה סבתא".
האם יש נקודות חיכוך בהן את כאישה חשת שאת חושבת אחרת? האם יש בדידות כאישה שהיא בכירה ומצליחה?
יודפת הראל בוכריס, שותפה מנהלת בלאמברג קפיטל ויו"ר דירקטוריון פוקס: "אי אפשר לנהל או להנהיג קבוצה ללא דוגמה אישית. אני חושבת שבעולם בו אני עוסקת, שהוא עולם מגוון מאוד הכולל גם את שוק ההייטק, גם את השוק הפיננסי שבעבר הונהג על ידי נשים והיום הרבה פחות, שוק הטקסטיל בו בעבר גדולי המעצבים היו גברים, בכל אחד מהתחומים האלה אנו צריכות להנהיג על ידי דוגמה אישית. לעשות יותר, ולעשות את כל המסלול כדי להראות שזה אפשרי. אלה עולמות שיש בהם הרבה מקום לשיפור. בשוק הפיננסי, כל מקום בו עוסקים בבני אדם, המימד הנשי והפרספקטיבה שאנו יודעות להביא משנה תהליכי קבלת החלטות סביב השולחן. בכנסת ובממשלה הנוכחית יש מעט מאוד נשים ביחס לממשלה הקודמת. כשהייתי ראש וועדת סייבר וחדשנות של בנק דיסקונט הייתי היחידה בדירקטוריון בעלת כשירות טכנולוגית וזה אומר שאתה לוקח הרבה יותר אחריות. היכולת להביא את כל הניסיון הוא קריטי והיום זה חסר, זה חסר בקבינט, בהליכי קבלת החלטות בנוגע לחטופים, לשיקום".
בסופו של דבר מסתכלים עליכן מבחוץ ורואים שלוש נשים שבכישרון ועבודה קשה התקדמו והשיגו דברים מדהימים. האם כישרון ועבודה קשה מספיקים או שיש תקרות זכוכית?
נירה שפק: "אני לא אוהבת את השימוש במשפט תקרת זכוכית. פעם אמרו לי שתקרה מתנפצת כששוברים אותה. המושג תקרת זכוכית מייצג משהו שניתן לעבור. אני זוכרת שבצה"ל שאלו אותי מה יקרה אם אני אכשל בתפקיד, האם זה אומר שנשים שיגיעו אחרי לא יצליחו בהם? אני שאלתי, האם מג"ד שנכשל סגר את הדלת לגברים שיכנסו לתפקיד אחריו? זה פרסונאלי".
יודפת הראל בוכריס: "השופטת רות גינסבורג פעם אמרה שבבית המשפט העליון צריך תשע שופטות, כלומר כולן, אבל לא לתמיד, רק ל-249 שנים".
יעל ארד: "גברים הם שותפינו, אנחנו לא זה נגד זה, צריך גיוון, נשים, גברים, צעירים, בוגרים, לאף אחד אין מונופול על שכל. בספורט אנו רואים תהליכים בהם גברים מתחילים לדבר על הכנסת נשים כי כשרואים את השילוב, התפקוד, הדוגמה האישית, מבינים שזה יותר טוב".
