בלי דיון בממשלה: קצא"א כבר משנעת נפט מהאמירויות
בלי דיון בממשלה: קצא"א כבר משנעת נפט מהאמירויות
מזכר העקרונות שנחתם באוקטובר בין קצצ"א לאמירויות כבר מיושם בפועל – ומספר מיכליות הנפט שפוקדות את אילת זינק. ארגוני סביבה עתרו אתמול לבג"ץ: "לאסור על קצא"א לשנע נפט לפי ההסכם הזה"
משרדי הממשלה השונים והרגולטורים מתנערים מאחריות, ובינתיים חברת קצא"א החלה ליישם בפועל את מזכר העקרונות שהופך את ישראל לגשר לשינוע נפט מהאמירויות לאירופה, דרך צינור הנפט שעובר מאילת לאשקלון.
אתמול עתרו לבג"ץ שלושה ארגוני סביבה (החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין וצלול) בדרישה לקבוע כי ההסכם לשינוע נפט בלתי תקף מאחר שלא אושר על ידי הממשלה, כפי שנטען שהחוק מחייב. כמו כן ביקשו צו ביניים שיאסור על קצא"א לשנע נפט לפי ההסכם הזה.
3 צפייה בגלריה
מיכלית נפט בנמל אילת. "הגדלת הפעילות תגרום נזק סביבתי בלתי הפיך"
(צילום: צפריר אביוב)
מהעתירה עולה כי תחת העמימות המוחלטת ששררה מאז מזכר העקרונות באוקטובר 2020 נחתם הסכם מפורט שכבר מיושם בפועל בחודשים האחרונים. המשמעות היא עלייה ניכרת בהיקף תעבורת אוניות הנפט שנכנסות לאילת, ועוברות בצמוד לשמורת האלמוגים.
כל זאת נעשה ללא שהתקיים דיון בממשלה, מבלי שהושלמה הכנת תסקיר השפעה על הסביבה, מבלי שהציבור הוזמן להביע את עמדתו ולמעשה מבלי שההסכם נחשף לציבור.
למרות שהעתירה מכוונת נגד ההסכם שקצא"א היא צד לו, בפועל קצא"א מופיעה רק כמשיבה מספר 6. יתר המשיבות הן ממשלת ישראל, משרד האוצר, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות הספנות והנמלים ועוד. רוב המשרדים הללו כלל לא מעוניינים לנקוט בעמדה כלשהי ומעדיפים להתנער ולהתעלם לחלוטין מהנושא. כך למשל משרד האנרגיה מתחמק בנימוק שקצא"א מצויה תחת משרד האוצר. רשות הספנות טוענת כי מדובר בהסכם מסחרי שהיא אינה צד לו.
"נזק לשמורת האלמוגים"
לטענת העותרות מכתב שהפנו בנושא לפני חודשיים וחצי לראש הממשלה בבקשה לשתף את הציבור במזכר ההבנות נותר ללא מענה. למרות שמשרד האוצר הוא האחראי על קצא"א, במענה לבקשה לפי חוק חופש המידע לקבלת פרטים על הסכם קצא"א התקבלה תשובה כי אין אפשרות להעביר את המידע מאחר שהוא לא נמצא בידי משרד האוצר.
רשות הטבע והגנים פרסמה חוות דעת שלפיה קיים חשש גדול למערכות האקולוגיות ולשמורת האלמוגים במפרץ אילת בגלל עליית היקף תעבורת המכליות במפרץ אילת. גם המשרד להגנת הסביבה הביע התנגדות נחרצת לתוכנית להרחבת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי בקווי קצא"א.
מזכר ההבנות לשינוע נפט מאיחוד האמירויות נחתם בטקס חגיגי באבו דאבי, בנוכחות שר האוצר של ארה"ב. ההסכם נחתם בין קצא"א לחברת MED־RED, שנמצאת בבעלות משותפת של חברה פרטית ישראלית ושל אחת החברות הגדולות באמירויות בתחום האנרגיה.
כעת מתברר כי על בסיס הסכם עקרונות כללי זה, חתמה קצא"א במועד כלשהו על הסכם מפורט והיא כבר החלה ביישום שלו. לטענת העותרות, המהלך הזה לא יכול להתבצע מאחר שקצא"א כפופה כיום להוראות חוק החברות הממשלתיות. חוק זה קובע כי הסכם שיש בו להגביל באופן כלשהו את המדינה כפוף לאישור הממשלה.
בהיבט הסביבתי טוענים הארגונים כי ההסכם יוביל לעלייה חדה במספר מכליות הנפט שעוגנות ופורקות נפט במפרץ אילת, ולכן מתעורר חשש כבד מפגיעה אנושה בים והחופים של מפרץ אילת, כתוצאה מדליפת נפט עקב תקלה, תאונה או אף פגיעה מכוונת של גורמים עוינים.
לצד הנזק האקולוגי לשוניות האלמוגים שעשוי להיות בלתי הפיך, יש להוסיף את הפגיעה האנושה בתיירות באילת, בכלכלת העיר, וברווחת התושבים ואת הסכנה כי אילת תהפוך מעיר תיירותית, כלכלית ומפותחת, לעיירת תיירות נטושה, ענייה, מוכת אבטלה ועם תחלואה עולה.
"די בדליפה בודדת, של 1% בלבד, מנפח מיכלית אחת הנושאת 300 אלף טון נפט, כדי לגרום לנזק בלתי הפיך לשוניות האלמוגים במפרץ אילת", נכתב בעתירה.
זינוק במספר המיכליות
במסגרת העתירה מבקשים הארגונים כי בג"ץ יכריז שההסכם אינו תקף, מאחר שלא אושר בממשלה ולא התקיים לגביו דיון החיוני על מנת לקבל החלטות על בסיס רקע עובדתי, מקצועי ותוך שמיעת עמדות הציבור והמומחים השונים.
לטענת העותרות, ההחלטה בה מדובר אינה עולה בקנה אחד עם נורמות של ממשל תאגידי תקין או כללי המשפט המנהלי ולמעשה ההחלטה התקבלה מבלי שישנו מסמך סביבתי הבוחן את השלכותיה.
על פי העתירה, עמדת קצא"א היא שההסכם לא נדון בממשלה שכן קצא"א סבורה שמדובר בהסכם שאינו חורג ממהלך העסקים הרגיל של החברה.
העתירה גם תוקפת את מדיניותה של קצא"א להימנעות כמעט מוחלטת ממסירת מידע לציבור ומבקשת להורות לה לחשוף לפחות את המסמכים הבאים: התקנון שלה שמהווה מקור ההסמכה שלה, תסקיר השפעה על הסביבה ככל שנערך כזה או כל בדיקה סביבתית שנעשתה לקראת אישור ההסכם (בעתירה נכתב שמקצאא נמסר כי מסמך כזה מצוי בשלבי הכנה), וכן את הפרוטוקולים של דיוני הדירקטוריון בקשר להתקשרות בהסכם ובפרט את הדיון ככל שהתקיים בקשר להשלכות ההסכם על הסביבה כמו גם השלכותיו על תושבי וכלכלת אשקלון ואילת.
בנוסף נטען כי יש להתנות כל פעולה מכוח ההסכם בהחלטת ממשלה. "החלטת קצא"א לחתום על הסכם לשינוע נפט מגבילה את הממשלה בתפקידה השלטוני, הן לאור התחייבויותיה במסגרת הסכמי אברהם והן לאור התחייבויותיה הבינלאומיות למאבק גלובלי בשינוי אקלים. מכך עולה שההסכם פוגע בחופש הפעולה של הממשלה", נטען.
עוד נטען בעתירה כי קצא"א במבנה שלה כיום היא למעשה "גלגול של אותה חברה האחראית על שורת האסונות הסביבתיים הגדולים בישראל, שכמעט הביאה לחורבנה של שונית האלמוגים באילת" בפעם הקודמת שפעלה לשינוע כמויות משמעויות של נפט למפרץ אילת.
לטענת העותרות במסגרת הסכמי אברהם לנרמול היחסים בין ישראל והאמירויות נקבע שהמדינות ישתפו פעולה ביניהן בנושאי אנרגיה מתחדשת, דבר העומד בסתירה עם מהות ההסכם של קצא"א העוסק בתנועת מכליות נפט.
בפגישה בין העותרות לקצא"א ב־12 באפריל, עדכנה קצא"א כי נחתם הסכם ובחודשים האחרונים כבר החלו לפעול על פיו. לפי העותרות, עובדה זו תואמת את העלייה שהחלה בכמות המיכליות המגיעות במסגרתו לישראל.
לפי הנטען אם בעבר היו מגיעות לישראל 1-5 מיכליות בשנה, הרי שרק במהלך שלושת החודשים הראשונים של 2021 הגיעו לאילת 8 מיכליות: 4 מהן בינואר, כנראה מיד לאחר החתימה על ההסכם, ו־4 נוספות בחודשיים שלאחר מכן (עד 2 באפריל). העותרות טוענות כי מספר המיכליות עוד יעלה ויגיע לכדי 120 מיכליות בשנה, כלומר כ־10 בכל חודש.
לעתירה צורפו תצלומים שונים של חלק מהמיכליות למשל מיום 10 בינואר בו מיכלית אחת עזבה את אילת וממש במקביל נכנסה אחת אחרת. ב־18 בינואר הגיעה מיכלית אחרת, שנקראת "טוני", מאיחוד האמירויות. סטטוס הפריקה והטעינה לא ידוע, אך ניתן להניח שהגיעה מלאה ופרקה באילת. ארבעה ימים מאוחר יותר הגיעה מיכלית "לובינה" מאיחוד האמירויות, עברה באילת והמשיכה לטורקיה, כאשר סטטוס הפריקה והטעינה אינו ידוע. עוד צירפו עדויות של תושבי אילת על כך ש"יש ריח של נפט באיזור קצא"א" וכן חשש של אזרחים מכך שתתרחש דליפה באיזור.
"ברור אם כן שכבר כעת, בסמוך לחתימת ההסכם ובעקבותיו, יש כבר עלייה במספר המכליות שעגנו בנמל. לפי הפרסום של קצא"א עם החתימה על מזכר ההבנות העלייה עלולה להיות חדה הרבה יותר, ולהגיע לכדי 120 מכליות מידי שנה", טוענות העותרות.
השופט יצחק עמית קבע שתגובות לעתירה יוגשו בתוך חודש וחצי, וסירב לתת צו ביניים. ממשרד האוצר נמסר כי תגובת המדינה תינתן בערכאות המתאימות.
קצצ"א: "נשמור על הטבע"
מקצא״א נמסר בתגובה: ״ההסכם, שפעילותו כבר החלה, מחזק את הכלכלה הישראלית ומבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי לישראל, תוך שמירה קפדנית ורציפה על הסביבה. במסגרת ההסכם, שהוא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, אין כל חידוש או שינוי בפעילות המתוכננת של החברה אל מול פעילותה השוטפת. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת כבר עשרות שנים. קצא"א מחויבת לערכים של הגנת הסביבה ומשקיעה בכך משאבים ואמצעים רבים. החברה מצוידת בציוד החדיש ביותר בתחום, עומדת בתקנים בינלאומיים ומבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר. אנו מחויבים לשמירה על בטיחות וביטחון תושבי האזור, הגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה״.
