נדנדת חוק ההסדרים: בנק ישראל צורף לפיקוח, היטל הבריאות קוצץ, יש סיוע למבוגרות
נדנדת חוק ההסדרים: בנק ישראל צורף לפיקוח, היטל הבריאות קוצץ, יש סיוע למבוגרות
בנק ישראל ייקח חלק בוועדה שתוקם לבחינת הרגולציה הפיננסית, בוטלה הכוונה להצמיד את גיל הפרישה של נשים לתוחלת החיים, תקרת תקציב המטרו חזרה ל־150 מיליארד שקל ועוד: סעיפי חוק ההסדרים ששונו ברגע האחרון
בנק ישראל יכריע את גורלו: אחת הדרמות הגדולות שהתרחשו בליל אישור התקציב עירבה לא את אחד משרי הממשלה, אלא דווקא את נגיד בנק ישראל - הפרופ׳ אמיר ירון. ירון דרש שבנק ישראל יהיה חלק אינטגרלי מהוועדה שתוקם לבחינת הרגולציה הפיננסית בישראל, ושתכריע על חלוקת הסמכויות בין שלושת הרגולטורים הפיננסיים: הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך.
בסופו של תהליך ראש הממשלה בנט ושר האוצר ליברמן נכנעו ובנק ישראל ייקח חלק בוועדה. בגרסה הראשונה של חוק ההסדרים, הוועדה היתה בסמכות מלאה של משרד האוצר: המנכ”ל רם בלניקוב אמור היה להתמנות כיו״ר ושר האוצר אביגדור ליברמן למנות את יתר החברים. אולם בגרסה שפורסמה לאחר אישור התקציב בממשלה, שונה הרכב הוועדה לחלוטין: בלינקוב יהיה היו״ר, המשנה לנגיד בנק ישראל ימונה לסגנו, וראש האגף הפיננסי במחלקת המחקר של בנק ישראל יהיה חבר בוועדה.
עוד עולה מהמסמך העדכני כי חברים נוספים בוועדה יהיו ראש אגף תקציבים והמשנה ליועמ”ש לממשלה. בנוסף, שר האוצר, שוב בשיתוף עם נגיד בנק ישראל, ימנו שלושה חברי ועדה נוספים שיהיו נציגי ציבור. הוועדה עשויה להמליץ על איחוד בין רגולטורים, או להעביר סמכויות בין הרגולטורים. הנוכחות של בנק ישראל בוועדה עשויה להשפיע כמובן על תוצאותיה ועל מעמדו של הבנק המרכזי במבנה הפיקוח החדש שאמור לקום.
היטל הבריאות רק קוצץ: שינוי מהותי נוסף בפרק הבריאות הוא קיצוץ בהיטל (מס) שהאוצר ביקש להטיל על ביטוחי הבריאות הפרטיים לרבות השב”ן של קופות החולים. לפי הנוסח המעודכן, ההיטל לא יהיה אחיד: על שירותי בריאות שיצרכו באמצעות שב״ן יוטל היטל של 10% במקום 40% במקור, ולשירותים שיספקו חברות הביטוח הפרטיות ההיטל יעמוד על 30%, גם כאן במקום 40%. זאת בהתאם לדרישות פקידי משרד הבריאות שרצו ליצור הבדלים בין הסוגים השונים של ביטוחי הבריאות. כאשר הביטוח של קופות החולים (שב”ן) הוא זול יותר, שוויוני יותר, ויעיל יותר.
בנוסף, בוטלו הקנסות בגין אי־הופעה לרופא או בגין קביעת תור לרופא מומחה ללא הפנייה של רופא משפחה.
סיוע ופרישה לנשים מבוגרות: במסגרת תיקונים לרפורמת העלאת גיל הפרישה לנשים בוטלה הכוונה להצמיד את גיל הפרישה של נשים לתוחלת החיים. נותרה הכוונה להעלות את גיל הפרישה לנשים במשך 11 שנה מ־62 ל־65. זה אומר שהמאבק על גיל הפרישה לנשים יתחדש בעשור הבא. כמו כן הוכנסה לחוק ההסדרים חבילת סיוע לנשים מבוגרות.
מדובר בתוכנית מיוחדת להכשרה מקצועית לנשים בנות מעל 50 שעובדות בשכר נמוך. זאת, בעלות של 425 מיליון שקל לעשר שנים, כלומר 42.5 מיליון שקל לשנה. התוכנית תכלול ליווי והשמה של הנשים וסיוע בהקמת עסקים זעירים. בנוסף יוקצו 40 מיליון שקל לשנה בשמונה השנים הקרובות (320 מיליון בסך הכל) למלגות להכשרה מקצועית לנשים בנות 55 ומעלה.
כלומר סך הסיוע לנשים מבוגרות יעמוד על 750 מיליון שקל בעשר שנים. דרישת השרה לשוויון חברתי מירב כהן ושר הרווחה מאיר כהן להעלות את הדיסריגארד לגימלאים לגובה שכר מינימום נענתה חלקית. מדובר בסכום שעד אליו רשאים מבוגרים מגיל פרישה ועד גיל 70 להשתכר מבלי שינוכה חלק או כל קצבת הזקנה שלהם (מעל גיל 70 אין מנכים מהקצבה).
הסכום יועלה ב־2022 מ־6,014 שקל ל־6,800 שקל בעלות של 200 מיליון שקל. ב־2023 יועלו ל־7,200 שקל בעלות של מאה מיליון נוספים. כלומר בסך הכל מדובר ב־300 מיליון שקל.
לוחות זמנים קונקרטיים למטרו: בגזרת המטרו היו כמה שינויים, כאשר העיקרי שבהם הוא שהוחלט שרשות המטרו תהיה תחת משרד התחבורה ולא תחת משרד האוצר כפי שרצו באגף תקציבים. בנוסף, תקרת תקציב המטרו חזרה ל־150 מיליארד שקל אך עם כוכבית: הוחלט להחריג מהתקציב את “מרכזי התחבורה המשולבים” שיכללו שילוב של תחנות מטרו עם תחנות של רכבת כבדה/רכבת קלה.
כמו כן, הוחלט על לוח זמנים לקידום המטרו, כשעד ה־1 ביולי 2022 חברת נת”ע צריכה להעביר תוכנית ראשונית לביצוע הפרויקט לממשלה, עד ה־31 באוגוסט 2022 צריך משרד האוצר להגיש תוכנית מפורטת לתקצוב המגה־פרויקט, ועד ספטמבר 2022 אמור להיחתם הסכם עם החברה הממשלתית שתבצע את הפרויקט. גם אגרות הגודש נכנסו לחוק ההסדרים ונכון לעכשיו הן מתוכננות לפעול החל מינואר 2024, עם אפשרות לדחות זאת למרץ 2025.
יטופל מחיר המים לחקלאים: בעולם החקלאות הרפורמה עברה עם מספר שינויים קלים. ניתן יהיה לייבא לישראל פירות וירקות על סמך הצהרת יבואן כי הוא עומד בדרישות של ישראל. בנוסח הנוכחי הורחבה סמכותו של שר החקלאות להוציא הוראות חירום בכדי להגביל את הייבוא. כמו כן, ברפורמת החקלאות ניתנה התייחסות למספר טענות של החקלאים. יוקם צוות שיבחן דרכים נוספות להגדלת היצע מי הקולחין לחקלאות ולהורדת העלות שלהם. בנוסף, מתווה התמיכה הישירה לא סוכם סופית, והוא יסוכם תוך 3 חודשים באמצעות צוות בדיקה של החקלאות והאוצר. בשל הטענות הקשות של החקלאים על פערי התיווך הקמעונאיים, החליטה הממשלה להקים צוות בדיקה נוסף של האוצר, החקלאות, משרד הכלכלה ורשות התחרות.
הרגולציה - בלי בחינה בדיעבד: התוכנית הלאומית לרגולציה עברה כמה שינויים מינוריים, בהם: על הרגולטור לבדוק בדיעבד את השפעת הרגולציה למעט במקרים שמדובר בבדיקה יקרה יותר מהרגולציה וכשיש צורך בוודאות משקית. כעת הוחלט להוסיף סעיף נוסף הקובע כי אם הרגולציה תואמת לרגולציה הבינלאומית אין צורך לבדוק אותה מחדש. תפקיד הרשות שונה במקום “הנחיה וייעוץ לרגולטורים” ל”ליווי וייעוץ לרגולטורים”. הרגולטור יצטרך לכתוב חוות דעת תוך 30 יום במקום 45 יום. כמו כן הרשות תייצר מסלול של היוועצות מוקדמת שעשוי לייתר את ההיוועצות בהמשך עם הרשות.
בהכנת הכתבה לקחו חלק עירית אבישר, אדריאן פילוט, שחר אילן, יובל שדה ושלמה טייטלבאום
