דעהכיצד ניתן להקטין את הנזק הכלכלי מהמלחמה?
דעה
כיצד ניתן להקטין את הנזק הכלכלי מהמלחמה?
ישראל צברה מידע רב על התנהגויות כלכליות בעיתות מלחמה לכן בחינה של המשתנים הכלכליים המושפעים מהמלחמה הנוכחית, תוך שיפור היכולת לאמוד את המשתנים הבלתי צפויים שלהם תסייע להיערך למלחמות עתידיות ולרסן את זינוק הגירעונות הפיסקליים והחובות הממשלתיים בזו הנוכחית
נוכח התרבותם בשנים האחרונות, היכולת להתמודד עם זעזועים מאקרו-כלכליים אקסוגניים הולכת ומשתפרת. המלחמה בדרום היא רק דוגמא אחת לכך. פיתוח כלים חדשים לשיפור נראות אירועים בלתי ניתנים לצפייה עשוי לסייע בכך. אחת המילים הפופולריות בשיח הכלכלי בכלל – ובימים אלו בפרט – הינה אי וודאות. בכך אנו "פוטרים" לכאורה את הצורך לשרטט תרחישים כלכליים מדויקים, כאלו שיסייעו לסוכנים כלכליים לכלכל צעדיהם לטווח הקצר והארוך.
אנו נוהגים להציג במצבים כאלו מספר תסריטים, שנוטים להיות שונים זה מזה מרחק מזרח ממערב, בכפוף להנחות העבודה בבסיס כל אחד מהם. כך, במקרה של המלחמה בדרום, התסריטים נעים בין מלחמה בחזית הדרומית לתקופה של עד 3 חודשים (התסריט ששימש את בנק ישראל לבניית התחזית המאקרו-כלכלית האחרונה שלו), מלחמת פרוקסי (הצטרפות של החזית הצפונית וגרורות איראן) ומלחמה כוללת (כניסה למערכה של איראן, המורדים הח'ותים בתימן, ערביי יהודה ושומרון ולבסוף גם ארה"ב).
כל תסריט מוליך לסט שונה לחלוטין של פעולות שנכון לנקוט על מנת למזער נכסים ו/או לנצל הזדמנויות. זאת ברמת המשק, הצריכה הפרטית, הפעילות העסקית וכמובן שוקי ההון והכספים, אך בסופו של יום צריך להיכנס לקרביים של המונח אי ודאות, שהרי זו מלווה את הפעילות הכלכלית לאורך זמן ובמנעד רחב של הקשרים - ושוב, המלחמה בדרום היא רק דוגמא לכך.
רק אתמול (ד') אמר יו"ר הפד, ג'רום פאוול, כי כלכלת ארה"ב גמישה ודינמית, אך נתונה להשלכות גורמים שלא ניתן לצפות מעת לעת - כגון משבר פיננסי או מגפה. לדבריו, בתקופות כאלו על החזאים לחשוב מחוץ לקופסה. על רקע זה, בחרתי להביא לידיעת קוראי טור זה נייר עבודה שפורסם לאחרונה באתר קרן המטבע הבינלאומית תחת השם "מחקר מקיף על מדידת אי וודאות מאקרו-כלכלית בגוש האירו והשלכותיו על תקופת הקורונה". במאמר מציגים המחברים מודל חדש לזיהוי זעזועים מאקרו – כלכליים בגוש האירו.
החוקרים טוענים כי מדדים לאי וודאות כלכלית תנודתיים מדי ועלולים לקפוץ גם בתקופות כלכליות שגרתיות ונוחות יחסית, ולגרום למתחים והתרגשות בשוק שלא לצורך. האומדן שהם פיתחו שונה: איתותיו עקביים יותר טרם אירועים חשובים והוא נבחן בהצלחה עבור מקרה בוחן של התפרצות הקורונה (שלב ראשון).
בגדול, החוקרים בוחנים סדרות כלכליות עיתיות, מבודדים רכיבים שלא ניתן לצפות ומחשבים בדיעבד את שיעורי השינוי שלהם על פני זמן. במילים אחרות, הם מחשבים את סטיות התקן של הרכיבים תחת הנחות על אופן ההתפלגות שלהם.
מטבע הדברים, המאמר מתאר לפרטי פרטים את הכלי החדש, אך בשורה התחתונה החוקרים הראו כי כשמתפתחת עלייה בלתי צפויה של המדד יש לכך השפעה שלילית ומתמשכת על תפוקת התעשייה. למעשה, ניתן להסביר באמצעותה כ-80% מהתכווצות התפוקה בגל הקורונה הראשון. החוקרים מייחסים זאת לאופיו המיוחד – משבר שנבע מגורם חיצוני, נגיף רפואי חסר תקדים, ולא נגיד ממדיניות כלכלית שגויה.
בעקבות הצורך הכלל עולמי להתמודד עם השלכותיו המרסנות של הנגיף, הגדילו ממשלות רבות את תקציביהן, הגירעונות במונחי תוצר זינקו לרמות דו ספרתיות ואף כי הנגיף חלף, בינתיים, החזרה להיקפי הגירעונות שקדמו להתפרצותו הדרגתית ואיטית. עוד מגלים המחברים, כי מדינות בפריפריה של אירופה נפגעו יותר מאחרות מהתפרצות הנגיף. לכן, יכולת זו של המדד החדש יכולה להוות כלי חשוב לשיפור קבלת ההחלטות של ממשלות - וזה מחזיר אותי לתחילת הטור.
המלחמה שפרצה בגבול הדרום הגיעה לכאורה משום מקום (לפחות מבחינת העיתוי). עדיין, מדובר בזעזוע אקסוגני למשק. למצער צברנו מידע רב על התנהגויות כלכליות בעיתות מלחמה. לכן, בחינה מקיפה של המשתנים הכלכליים המושפעים ממנה, תוך שיפור היכולת לאמוד את המשתנים הבלתי צפויים שלהם, תסייע להיערך למלחמות עתידיות (או הסלמות, חלילה, של המערכה הנוכחית) וכך לרסן את אחת התופעות הכלכליות השליליות ביותר המתרחשות בגללה – זינוק של הגירעונות הפיסקליים והחובות הממשלתיים. כך, עם סיומן, הנזק שגרמו ישוקם בפרק זמן קצר יותר.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
