יעדי הממשלה: משיפור הפריון, דרך הדיור הציבורי ועד מלחמות הסייבר
יעדי הממשלה: משיפור הפריון, דרך הדיור הציבורי ועד מלחמות הסייבר
בספר תוכניות העבודה של הממשלה לשנת 2022 מציבים המשרדים יעדים שמריבתם לא שאפתניים במיוחד, כאלה שאותם יוכלו להשיג בקלות. חלק מהמשרדים, כמו משרד החינוך, אפילו לא מציבים יעדים מספריים שאפשר למדוד אלא מסתפקים בהצהרות כלליות
ספר תוכניות העבודה של הממשלה הוא ספר עב כרס, הכולל 862 עמודים, שבו מציג כל משרד ממשלתי את יעדיו השנתיים. כך למשל, משרד האוצר מתחייב כי החובות כלפי ממשלת ישראל, שמסתכמים כיום בכ־53 מיליארד שקל, יקטנו ב־1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. הספר יוצא לאור מאז 2011, ומאחוריו עומדת התפיסה שמקודמת על ידי OECD שלפיה על הממשלות לתכנן לטווח ארוך, ולהציב יעדים ומדדים שניתן לעקוב אחריהם. הספר מאפשר לציבור לעקוב אחר היעדים של משרדי הממשלה, שעליהם חתומים השרים ומנכ"לי המשרדים, והוא משמש כלי בידי השרים וראש הממשלה לעקוב אחר תפקוד הממשלה. מה כולל ספר תוכניות העבודה השנה?
משרד האוצר: יעדים שמרניים ולא מוגדרים
ביעדים של משרד האוצר ל־2022 נכללים בעיקר צמצום רגולציה, השקעה בתשתיות, הגדלת הכנסות המדינה, צמצום פער הפריון ושיפור מדיניות השכר ויחסי העבודה במגזר הציבורי. המשרד מתחייב להקים רשות רגולציה ולאייש אותה בעובדי מדינה, אך בחר להציב בנושא יעדים שמרניים. כך למשל, ברפורמה בכבאות, שבמסגרתה יוחלפו מאות תקנות בכאלה הנהוגות בעולם, מציב האוצר את היעד החמקמק שלפיו עד סוף 2022 תופץ להערות הציבור טיוטה של חלק מהתקנות. אשר לרפורמה ברישוי עסקים, שבמסגרתה כותבים מחדש את המפרטים הנדרשים לפתיחת עסק, מתחייב האוצר כי עד לסוף 2023 נהיה במצב שבו 50% מהמפרטים נכתבו מחדש.
באוצר חוזרים על הרצון להקים מוסד לפתרון סכסוכי עבודה בשיתוף ארגוני העובדים, אך מתחייבים רק על גיבוש מתווה להקמתו, ולא על הקמתו בפועל. בנוסף, מתחייבים לגבש רפורמה משמעותית בכל הקשור לשקיפות השכר במגזר הציבורי, כך שכל עובד וכל מועמד יידע בדיוק מה השכר הצפוי לו. לשם מימוש מטרה זו באוצר מתחייבים להביא תיקוני חקיקה בחוק ההסדרים הקרוב.
בגזרת הכנסות המדינה, רשות המסים מציגה יומרות חקיקה רבות, ובהן חובת דיווח על מטבעות קריפטו ועל הכנסות מדירות בוקינג ו־Airbnb, וכן מאבק בחשבוניות הפיקטיביות. ברשות מציגים יוזמת חקיקה שלפיה לכל עובד חסר תעודת זהות יוקצה מספר, וכך לא ניתן יהיה לשלם לעובדים זרים מבלי לדווח.
בנושא צמצום פער הפריון בין ישראל למדינות OECD, ניתן למצוא רק דברים הקשורים למאבק ביוקר המחיה, בהם יישום הרפורמה המאפשרת לייבא תמרוקים, מוצרי חשמל ומזון רגיש, תוך הסתמכות על התקינה האירופית. היעדים בקטגוריה זו מאכזבים, שכן המאבק ביוקר המחיה אינו גולת הכותרת של הצעדים לשיפור הפריון של העובד הישראלי, אלא שיפור ההון האנושי והתשתיות. לגבי סוגיות אלה, באוצר נמנעו מלהציב יעדים מוגדרים.
משרד הבינוי והשיכון: הגדלת היצע הדיור
היעד המרכזי של משרד הבינוי והשיכון ושל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ל־2022 הוא הגדלת היצע הדירות. לשם כך, רמ"י תפרסם ב־2022 וב־2023 מכרזים לבניית 84 אלף דירות בכל שנה, ותחתום על עסקות עם יזמים לבניית 60 אלף דירות בכל אחת מהשנים. זאת, לעומת 2021 שבה היקף העסקות היה דומה, ומספר הדירות במכרזים היה גבוה יותר (כ־100 אלף). כחלק מהיעדים האלה, משרד הבינוי מתכנן לפרסם מכרזים לבניית 9,370 דירות ביישובים ערביים, לעומת 1,138 ב־2021.
במשרד שואפים להגדיל את היצע הדירות למכירה כחלק מתוכנית מחיר מטרה, וכן במסגרת השכרה ארוכת טווח. על פי התוכנית, ב־2022 יוגרלו 30 אלף דירות בתוכנית מחיר מטרה, שבה מוקנית הנחה של כ־20% ממחיר דירה עד 300 אלף שקל, וכן ישווקו 10,000 דירות במכרזי דיור להשכרה לטווח ארוך.
בנוסף, המשרד מתכנן לרכוש השנה 1,100 דירות לדיור הציבורי ו־442 דירות לבתי גיל הזהב.
בתחום ההתחדשות העירונית, המשרד הציב יעד להוצאת היתרי בנייה ל־22 אלף דירות, בעיקר באמצעות פינוי־בינוי, לעומת 18 אלף ב־2021.
משרד החקלאות: גידול השטח החקלאי המעובד
יעד ההצלחה הראשון שמציב לעצמו משרד החקלאות הוא להגדיר מהו ביטחון מזון, מהי בעצם רמת הייצור המקומי שאנו זקוקים לה בישראל. מסמך מדיניות ביטחון המזון צפוי להתפרסם עד סוף 2022. בכל מה שקשור לחדשנות בעולם החקלאות, המשרד מציב יעד של 300 סטארטאפים שישחררו מוצר ראשוני לשוק בשנת 2022 (לעומת 250 ב־2021), שיפור מעבר הידע ומסחורו בין האקדמיה לתעשיה החקלאית. המשרד מתחייב להעלות קמפיין לקידום צריכת תוצרת ישראלית ולפעול לבניית הדור הבא של החקלאים. כמו כן הוגדר יעד של התרחבות השטח החקלאי המעובד לטווח ארוך, כך שיעמוד על 15 אלף דונם (לעומת 11.5 אלף ב־2021). עם זאת, בשלב זה סבור המשרד כי הפעילות שלו לא תשפיע על מחירי הפירות והירקות ולא על הפריון החקלאי.
משרד התחבורה: יותר ניסויים בתחבורה חכמה
משרד התחבורה מתכוון להגדיל את כמות האוטובוסים הנגישים הבינעירוניים מ־4 ל־50 ולהגדיל את חשמול האוטובוסים מ־87 ל־380. המשרד מצהיר על הגדלת הנת"צים מ־367 ל־450 ק"מ, הגדלת נתיבי האופניים מ־900 ל־1,000 ק"מ והוספה של 8 מסופי תחבורה ציבורית.
למעשה, לא מדובר בהצבת יעדים אלא בתעודת ביטוח. הפרויקטים של משרד התחבורה הם ארוכי טווח, שכוללים בניית תשתיות ורכש ממשלתי, כך שבמשרד התחבורה יודעים כבר היום כמה אוטובוסים יגיעו בשנת 2022 וכמה נתיבי תחבורה ציבורית אמורים להיסלל. המשרד מציב יעד של 50 ניסויים בתחום התחבורה החכמה לאחר שב־2021 לא התקיימו כלל ניסויים כאלה. כי הכוונה היא לניסויים "רשמיים" שכן פועלות מספר חברות שמבצעות בדיקות בשטח, לדוגמה מובילאיי, אבל לאור העובדה שבישראל טרם עוגנה בחקיקה נסיעת רכב אוטונומי, עדיין מדובר בעצם בניסויים שאינם נספרים ואינם מתועדים רשמית.
משרד התיירות: גידול זעום של 10% בתיירות
משרד התיירות שואף להגדיל את כמות המועסקים בענף התיירות מ־80 אלף איש ב־2021 למספר שבין 80 ל־90 אלף ב־2022, להגדיל במיליארד שקל בשנה את ההכנסות מתיירות פנים שעומדות על 12 מיליארד שקל, להגדיל את ההכנסות מתיירות נכנסת מ־1.8 מיליארד ב־2021 לטווח שבין 2 ל־4 מיליארד שקל, ולהגדיל את מספר התיירים מ־396 אלף בשנת 2021 לטווח שבין 400 ל־800 אלף תיירים ב־2022.
משרד האנרגיה: עדיין נצמד לדלקים מזהמים
תוכנית העבודה של משרד האנרגיה ורשות החשמל אינן משקפות מחויבות אמיתית לקידום אנרגיות ירוקות, אלא למעשה אפילו להפך, בהיצמדות לדלקים מזהמים תחת הצורך ליצור ודאות אנרגטית. בהתייחס ליעדי האנרגיות המתחדשות המצב עגום: היעד לאנרגיות מתחדשות ב־2020 עמד על 10%, והוא לא הושג גם ב־2021.
בסוף 2021 היו 3,656 מגה וואט של הספק מותקן ממתחדשות, והיעד הוא להגדיל את המספר ל־5,427 מגה וואט בסוף 2022. גם בתחומי עידוד התחבורה החשמלית הקצב עדיין איטי מאוד. בסוף 2021 היו בישראל 60 עמדות טעינה מהירות במרחב הציבורי שמשרד האנרגיה השתתף במימון שלהן. היעד הוא להשתתף במימון 45 עמדות נוספות כך שבסך הכל יהיו 105 כאלה.
6 צפייה בגלריה
פרויקט סולארי צף על ה מים של נופר אנרגיה בקיבוץ אלונים. היעד של 2020 לא הושג גם ב-2021
( צילום: אבי אריש)
המשרד לביטחון פנים: מלחמה בפשיעה במגזר הערבי
האתגר המרכזי בתוכנית העבודה של המשרד לביטחון פנים הוא המלחמה בפשיעה והאלימות בחברה הערבית. המשטרה קיבלה תקנים לגיוס 800 שוטרים חדשים השנה שכולם ילכו לחברה הערבית. מדדי ההצלחה בתחום זה הם: שיעור פיענוח מקרי רצח של 36%, לעומת 24% ב־2021; עלייה של 32% בהגשת כתבי אישום בתיקי אחזקת אמל"ח לא חוקיים; עלייה של 3% בשנת 2022 בהיקף הפניות בחברה הערבית למוקד 100 של המשטרה, לעומת ירידה של 0.5% בשנה שעברה והכפלה של פי שלושה בפיצוח פרשיות דמי חסות. בתחום תאונות דרכים היעד הוא לצמצם ב־12.5% את מספר ההרוגים.
משרד המשפטים: פחות פלילי, יותר נגישות
משרד המשפטים שם לו למטרה לקדם מדיניות של מעבר מאכיפה פלילית בעבירות קלות לאכיפה מינהלית, למשל באמצעות הקמת בית דין מינהלי להפרות תעבורה מינהליות. לצד זאת, מקדם המשרד חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, והרחבה של פעילות בתי המשפט הקהילתיים בארץ ועיגונם בחקיקה. גם המשרד מתגייס למלחמה בפשיעה בחברה הערבית ומתכנן לקדם תיקוני חקיקה שיאפשרו חילוט רכוש וכספים בעבירות אמל"ח ומלחמה בתופעת סחיטת דמי חסות.
כמו כן במשרד מתכוון, בין היתר, לפעול ל"צמצום פער הנגישות לצדק בישראל", וליישם תוכנית רחבה להתאמה שפתית ותרבותית של שירותים משפטיים שונים לקהלי יעד, על פי אוכלוסיות ומגזרים.
המשרד גם קבע מדדים מספריים להצלחה, למשל יעד של 80% לשיעור התיקים הכללי בבתי המשפט שיתקיים בהם דיון ראשון בתוך 55 ימים מהגשת התביעה, לעומת 69% בשנת 2021; ירידה של 5% בנשירת בקשות לסיוע משפטי ב־2022 וצמצום משך הזמן להנפקת צווי ירושה וצווי קיום צוואה.
משרד החינוך: לא חושף את המספרים
ב־90% מהיעדים שהגדיר משרד החינוך לא פורסם נתון מספרי. ההסבר של המשרד הוא: "לא הוצב ערך עתידי כדי להימנע מהטיית המדידה". המשמעות היא שהמשרד תיעשה בעיקר באמצעות סקרים וכדי לא להטות את הסקרים הוא לא יספר מה המטרה. נשאלת השאלה האם באמת צריך המשרד להתבסס רק על שיעור התלמידים המדווחים בסקר על למידה עצמאית ולא למשל על מספר התלמידים שיבצעו בפועל עבודות עצמיות. זה כמובן יחייב אותו לאסוף נתונים, ומשרד החינוך לא אוהב לאסוף נתונים שעלולים להביך אותו. כך גם לגבי שיעור התלמידים המדווחים על אירועי אלימות. כלל לא בטוח שדיווחי תלמידים הם המדד הטוב ביותר לאלימות. לפעמים סתם לא מובן למה לא פורסם היעד, למשל במספר בתי הספר המחוברים לתוכנית התקשוב הלאומית. במקרים אחרים המשרד נמנע מפרסום יעד בנימוק שזו מדידה חדשה או בתירוץ שקיים קושי להעריך בגלל משבר הקורונה. זאת, במקום לקבוע יעד שמתאים לתקופה הקורונה.
6 צפייה בגלריה
תלמידים בבית ספר יסודי. משרד החינוך לא אוהב לאסוף נתונים שמביכים אותו
( צילום: יריב כץ)
משרד הרווחה: אין יעד בתחום הביטחון התזונתי
משרד הרווחה הציב לעצמו כיעד גידול של 20% במספר המשפחות העניות שמטופלות בתוכנית "נושמים לרווחה". בתחום הקשישים הבודדים שמקבלים שירות, המשרד קובע יעד של עלייה בכמעט 50% מ־210 אלף ל־300 אלף איש. למרות הגדלת התקציב לביטחון תזונתי, לא נמצא יעד מספרי בתחום זה וחבל.
זרוע העבודה במשרד הכלכלה: יעדים מאכזבים
היעדים שהציבה לעצמה זרוע העבודה במשרד הכלכלה מאכזבים. רק 14,700 איש הצטרפו לתוכניות הכשרה מסובסדות של הזרוע ב־2021. למרות זאת היעד ל־2022 הוא דריכה במקום: 15 אלף בלבד. קשה להבין את הדריכה הזאת במקום בין היתר לאור התקציבים הגדולים הצפויים להגיע לזרוע מהתוכנית לפיתוח החברה הערבית. היעד למספר המשתתפים במרכזי הכוון לחברה הערבית הוא 19 אלף, כמו בשנה שעברה.
המשרד לשוויון חברתי: מיצוי משאבים ברשויות ערביות
המשרד לשוויון חברתי אחראי לתיאום ההוצאה של 30 מיליארד שקל לתוכנית הפיתוח לחברה הערבית תקאדום. על פי תוכניות העבודה יוצאו 4 מיליארד מתוך הסכום הזה ב־2022. בין היעדים: הבאת החלטת ממשלה על הפעולות שיינקטו בערים מעורבות. כמו כן יתווספו 800 מלגות לסטודנטים ערבים ויגובש המודל להעדפה תקציבית של בתי הספר התיכון הערביים, הסובלים מקיפוח תקציבי מתמשך.
משרד התקשורת: לזרז את מהירות הגלישה
משרד התקשורת קבע לעצמו יעד של שיפור הדירוג של ישראל במדד מהירות הגלישה הסלולרית ממקום 71 למקום 50 עד לסוף 2022 ולמקום 30 עד לסוף 2024. כדי להגיע למטרה זו, המשרד הציב יעדים לשיפור התשתיות, ביניהם פריסת 325 מוקדי שידור 5G עד לסוף השנה וחיבור 70% מהבתים לתשתית סיבים אופטיים.
המשרד יפעל לצמצם הבירוקרטיה הנדרשת מספקיות תקשורת כדי להיכנס לשוק. במסגרת צעד זה המשרד שואף להקים מערכת CRM לרישום עצמאי ופשוט אשר תפיק לחברה היתר תוך עשרה ימים בלבד. בנוסף, המשרד מציב לעצמו יעד להנפיק השנה 40% מחברת הדואר בבורסה.
משרד החדשנות והמדע: גידול מזערי בכוח האדם בהייטק
הנושא הבוער בתעשיית ההייטק הוא כוח האדם, ויעדי המשרד בתחום צנועים. המשרד שם לו יעד של גידול של 25 אלף עובדים נוספים בתעשייה ב־2022. זהו גידול של 6.9% בלבד, הדומה לשיעור הגידול הטבעי. המשרד העמיד בראש הרשימה יעדים פחות מדידים. למשל, גיבוש מנגנון והגדרת תחומי עדיפות לאומיים והגשת המלצות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח לממשלה לתחומי עדיפות לאומיים שייקבעו. שני יעדים אלה חשובים מאוד אבל אין בהם פעולה שמקדמת את ההייטק בשנה הנוכחית.
מטה התכנון הלאומי: זירוז הדיונים בוועדות ערר
תוכניות העבודה של מטה התכנון הלאומי ושל מנהל התכנון דומות מאוד אף שמדובר בשני גופים שונים לכאורה. הראשון הוא זרוע של שרת הפנים, והשנייה, מינוי מקצועי שאחראי על גוף גדול של מתכנני ערים, אדריכלים, כלכלנים ומשפטנים. במקום 108 אלף דירות שתוכננו ב־2021 שניהם מדברים על 125 אלף דירות ב־2022. במקום 31,000 דירות שיתוכננו במיזמי התחדשות עירונית ב־2021, יתוכננו בשנה הנוכחית 31,250.
שני הגופים הציבו יעד לייעל את השירות בוועדות הערר המחוזיות ובוועדות המחוזיות. הדיון בעררים אמור להתקצר מ־6.5 חודשים ל־4.5, והזמן לאישור תוכנית אמור להתקצר מ־24.3 חודשים ל־20. יש להדגיש שבשני המקרים מדובר בממוצע. יש עררים שנמשכים שנים ותוכניות שאישורן בכלל לא מתממש.
הניסיון מראה שיש כבר כמות לא מבוטלת של תוכניות שהציעו הקמת שכונות ענק ולא מומשו, או שעברו שינויים רדיקליים. כך למשל תוכנית רכס לבן, שאושרה בכל מוסדות התכנון, למרות התנגדות של כל ארגוני הסביבה. בימים אלה פועל ראש עיריית ירושלים לצמצומה. תוכניות אחרות שנתקעו בגלל סוגיות של איכות הן ותמ"ל כפר ביל"ו, ותמ"ל תל השומר, אפולוניה ותע"ש השרון. הלקח הוא ברור: קל לקדם הרבה דירות אבל חייבים לדבר על איכות.
מטה הסייבר הלאומי: אין יעדים ברורים
הפרק בתוכנית העבודה המתייחס לסייבר הלאומי קצר ואין מנוס מהמסקנה שהיעדים שהותוו בו לא מרשימים. היעדים כוללים מושגים כגון מימוש, בנייה, הקמה, הובלה, מעבר, הגברה, חיזוק, קידום וסיוע. אך במערך מסתפקים בתיאור לקוני וחסר מספרים למדידת ההצלחה של היעדים. למשל, קידום הון אנושי בתחום הסייבר עם זיקה לצרכים הלאומיים. אחד הסעיפים עוסק ב"קידום האינטרסים של ישראל באמצעות שימוש ב'מטבע סייבר' בשיתוף המל"ל ומשרד החוץ. כלומר, ישראל תציע שירותי סייבר למדינות בתמורה לצעדים מדיניים. יש גם יעדים כמותיים, רק שחלקם מוזרים וחלקם נמוכים מנתוני השנה שעברה. כך למשל, משך הזמן הממוצע שעובר בין חשיפת חולשת אבטחה עד לפרסום התראה למשק עמד ב־2021 עמד על יום אחד, וב־2022 המערך צופה שמשך הזמן יהיה 3 ימים.
השתתפו: שלמה טייטלבאום, אמיתי גזית, גיא נרדי, יובל שדה, תומר הדר, ענת רואה, שחר אילן, עמיר קורץ, מאיה כהן, מאיר אורבך, רפאל קאהאן
