הדיון בבג"ץ בעתירות נגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים יתקיים ב-22 באוקטובר
הדיון בבג"ץ בעתירות נגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים יתקיים ב-22 באוקטובר
אחרי שתי דחיות נקבע היום המועד החדש לדיון. ההרכב יכלול את השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, זאת מאחר שעד למועד בבג"ץ צפויה לפרוש לגימלאות השופטת ענת ברון והשופט דוד מינץ שהיה אף הוא אמור להיות בהרכב ישהה בחופשה שנקבעה מראש
אחרי שתי דחיות, נקבע היום מועד חדש לדיון בבג"ץ בעתירות כנגד אי כינוס הוועדה לבחירת שופטים – 22 באוקטובר בשעה 12:00, כאשר ההרכב יכלול את השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין. התאריך החדש שנקבע הוא לאחר פרישתן של השופטת ענת ברון, שהיתה אמורה להיות בהרכב ושל נשיאת העליון השופטת אסתר חיות (שתיהן פורשות באמצע אוקטובר בהגיען לגיל 70). כצפוי, ברון תוחלף בהרכב בשופט עופר גרוסקופף, אולם היום נודע כי גם השופט דוד מינץ שהיה אמור לשבת בהרכב במועד הקודם לפני דחייתו (19 בספטמבר) יוחלף בשופט שטיין. הסיבה: במועד החדש אמור מינץ לשהות בחופשה שנקבעה מראש.
המועד החדש שנקבע הוא לאחר שבערב ראש השנה החליטו שופטי העליון על דחיית המועד. זאת בעקבות קבלת בקשתו של שר המשפטים יריב לוין לתת לו אפשרות להגיש תשובה להחלטת בג"ץ שניתנה בשבוע שעבר להוציא לו צו על תנאי כדי שינמק מדוע לא יכנס את הוועדה. השופטים אמנם דחו אז את בקשתו של לוין לבטל את הצו על תנאי אולם אפשרו לו להגיש תצהיר תשובה עד 9 באוקטובר – ולשם כך החליטו על דחיית הדיון. זו היתה הדחייה השנייה של הדיון, לאחר שעוד קודם לכן נדחה הדיון מ-7 בספטמבר.
מדובר בעתירות שהגישו יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד ומפלגת יש עתיד, התנועה לאיכות השלטון וקבוצה של עשרות אנשי עסקים, ביטחון, חברה ואקדמיה, שמבקשים מבג"ץ לחייב את השר לכנס את הוועדה. ככל שלוין לא יכנס את הוועדה בקרוב (למשל במסגרת של פשרה פוליטית), ובהתחשב בכך שהדיון יתקיים לאחר פרישתה של חיות ב-16 באוקטובר, היא כבר לא תזכה לשבת בוועדה לבחירת שופטים ותפרוש ללא שימונה לה מחליף בוועדה זו וכנשיאת העליון. במצב כזה, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן יכהן כממלא מקומה, עד לבחירת נשיא חדש לעליון.
כזכור, לפי שיטת הסניוריטי הקיימת השופט יצחק עמית אמור להתמנות לנשיא העליון אחרי פרישת חיות (לאחר שפוגלמן ויתר על המינוי הקבוע מאחר ונותרה כשנה בלבד עד פרישתו באוקטובר 2024), כאשר באופן חריג השופט יוסף אלרון שקרא תיגר על הנוהג הזה, הגיש את מועמדותו לנשיא העליון.
בשבוע שעבר הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי כנגד לוין והממשלה והורו להם לנמק מדוע לא יפעיל לוין את סמכותו החוקית לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי. לפני כשבועיים הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה תגובה מפורטת לעתירה וכתבה כי קמה על השר לוין החובה לכנס את הוועדה באופן מיידי, וזאת בהתבסס הן על לשון החוק (סעיף 7א לחוק בתי המשפט), הן הזמן הרב שחלף מאז מועד כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים בפעם האחרונה – 16 חודשים מאז אפריל 2022, וכשמונה חודשים מאז כינון הממשלה, והן על הצורך האובייקטיבי במינוי שופטים בשל המחסור החריף במערכת.
על פי נתוני מנהל בתי המשפט המופיעים בתגובת היוע"משית, נכון לעת הזו 21 תקני שופטים ורשמים ממתינים לאיוש בערכאות השונות. עוד נכתב כי עד לסוף 2023 יהיו 53 תקנים פנויים במערכת בתי המשפט, כ-6% מסך תקני השפיטה – מתוכם 11 תקנים חדשים. עד סוף 2024, נכתב, יהיו 115 תקנים פנויים במערכת (כ-12% מסך תקני השפיטה), מתוכם 41 תקנים חדשים נוספים. פרט לכך נכתב כי "מנתונים נוספים שנמסרו עולה, כי העומס המוטל על שופטי ישראל הוא כבד וחריג בהשוואה בינלאומית, בפרמטרים שונים".
לוין מנגד טען בתגובתו לבג"ץ שאל לבג"ץ להתערב בהחלטתו שלא לכנס את הוועדה היות ולדבריו הוא בעל הסמכות הבלעדית להורות על כינוס הוועדה, וכי התערבות בהחלטתו והחלפת שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט, "יפגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות". לוין גם תקף את בהרב-מיארה, וטען כי עמדתה היא "רדיקלית וסותרת עמדות יועמ"ש קודמות".
