דעהנשים וחילונים על הכוונת: יום של חג לכפייה הדתית
דעה
נשים וחילונים על הכוונת: יום של חג לכפייה הדתית
ועדת השרים לחקיקה והממשלה קיבלו היום שלוש החלטות שכולן הדתה וכפייה דתית. וכל זה קורה לפני המהפכה השיפוטית ומשמש קדימון לדמוקרטיה ההלכתית של ממשלת הימין מלא מלא
יום של חג היה היום לכפייה הדתית. החלטת ועדת השרים לחקיקה שזכתה לתשומת הלב הרבה ביותר היא לאשר את חוק החמץ, שיאפשר חיפוש חמץ בכלים של מבקרי בתי החולים וגם החרמה שלו מהחולים עצמם. אבל במקביל התקבלו שתי החלטות עם משמעות הרבה יותר דרמטית על החינוך והמשפט בישראל – המהפכה השיפוטית של בתי הדין הרבניים והקמת רשות לזהות יהודית והדתה במשרדו של סגן השר אבי מעוז מנעם.
לא פעם חברי כנסת חרדים מתבטאים נגד כפייה ומסבירים שהיא רק מעוררת התנגדות. שתי הדוגמאות הטובות ביותר לכך הן ברית המילה והעוצר מרצון ביום הכיפורים. אלה שני מנהגים שנשמרים בישראל בהסכמה חברתית רחבה, אף שאינם מעוגנים בחוק - וכנראה מאחר שאינם מעוגנים בחוק.
הצעת חוק החמץ קובעת שבתקופת חג לא יוחזק במוסד רפואי חמץ, ומנהל בית חולים יוכל לקבוע כללים למניעת הכנסת החמץ. המשמעות היא שהמאבטחים יחפשו ויחרימו חמץ בנוסף לאמצעי לחימה. זהו חוק עוקף בג"ץ, שפסק לפני שלוש שנים כי לבתי חולים אין סמכות לאסור הכנסת חמץ.
פסח המתקרב אילץ את המפלגות החרדיות לקדם את חוק החמץ כשעוד אין פסקת התגברות. המורכבות כאן היא הכפייה הדתית היהודית על בני דתות אחרות. החוק הזה הוא עוד דוגמה לאובדן היכולת של החברה הישראלית להגיע להסכמות חברתיות בכלל ובנושאי דת בפרט. בין היתר הועלתה הצעה להנהיג מתחמי חמץ בבית החולים - אך הרבנות התנגדה.
משמעות מרחיקת לכת הרבה יותר יש לאישור שנתנה ועדת השרים לחקיקה לחוק עוקף בג"ץ אחר. ב-2006 קבע בג"ץ כי בתי הדין הרבנים הממלכתיים אינם רשאים לשבת בסכסוכים אזרחיים כבוררים, מאחר שלא הוסמכו לכך בחוק. הקואליציה הנוכחית מתכוונת להסמיך אותם. הדבר יעניק תוספת כוח לגופים שגם ככה ידועים כמפלים לרעה נשים. הוא גם צפוי להביא לחיזוק הממסד האורתודוקסי, לתוספת תקנים, חלק מהם תקני דיינים בעלות גבוהה מאוד, דבר שיצריך תוספת תקציבים. דיון בבוררות מבוסס על הסכמת שני הצדדים, אבל בפועל בוררות דתית נעשית לא פעם בלחץ קשה של הסביבה, והיא עלולה לפגוע מאוד בצד החלש.
כאמור, הממשלה החליטה היום גם על הקמת הרשות לזהות יהודית. הרשות הזאת עתידה לקבל סכום של 150 מיליון שקל לשנה למטרות הדתה והפצת הגרסה האורתודוקסית של היהדות. מעוז לא מסתיר את כוונתו לרדוף את ארגוני זכויות האדם ואת מקורות המימון שלהם, ולהפיץ את הגרסה האורתודוקסית למשפחה הטרוסקסואלית מסורתית כגרסה הנורמלית הלגיטימית היחידה. כלי אחד הוא קיבל כשהיחידה לתוכניות חיצוניות של משרד החינוך הועברה אליו. עכשיו הוא קיבל כלי שני.
וכל זה קורה כשההפיכה המשפטית עוד לא עברה, כלומר קיבלנו קדימון לחיים בדמוקרטיה ההלכתית של ממשלת ימין מלא מלא.
