רפורמת המס הבינלאומית: הזדמנות לשפר את הסביבה העסקית בישראל
רפורמת המס הבינלאומית: הזדמנות לשפר את הסביבה העסקית בישראל
במשרד האוצר לא גיבשו התייחסות לרפורמת המיסוי, אבל אומרים שלא בטוח שמסלול המענקים ייפגע. הנחה בארנונה והקלת רגולציה יוכלו לפצות על העלאות מס
במשרד האוצר וברשות המסים עוקבים מקרוב אחרי רפורמת המיסוי הבינלאומית שמקודמת כעת במרץ רב באירופה, אך בשלב זה אין יוזמות מגובשות לנוכח הפרטים המסתמנים. זאת לא רק בשל תגובה איטית של הגורמים המקצועיים, אלא גם משום שישראל היא שחקן זניח ברפורמות מיסוי בינלאומיות.
מקורות באוצר ניסו למזער את היקף האירוע, ואמרו כי נכון לעכשיו, הרפורמה לא תחול על חברות קטנות ובינוניות, וכי עדיין יש לחברות אפיקי תמיכה אחרים דוגמת מענקים ישירים שניתנים לחברות ענק בינלאומיות. עם זאת, אנשי אקדמיה ציינו בפני "כלכליסט" כי ישראל תוכל לנצל את הרפורמה הזו גם לכיוונים חיוביים, בהם שיפור מהותי בסביבה העסקית בישראל.
הזדמנות להגביר תחרותיות
מס החברות בישראל הוא 23%, אך חוק עידוד השקעות הון מאפשר לחברות טכנולוגיה לשלם מס מופחת של 6% במקרים מסוימים. זאת לצד מסלולי תמיכה נוספים הכוללים בעיקר מענקים הניתנים דרך רשות החדשנות. על פי הרפורמה, חברות רב לאומיות ישלמו לכל הפחות 15%. הדבר יגרום לכך שישראל תעלה את שיעור המס ל־15% ותגדיל את הכנסות המדינה ממסים. אך בטווח הארוך, ישראל עלולה להפוך לפחות אטרקטיבית משום שפער המסים בין ישראל למדינת המקור יקטן.
פרופ' אשר בלס לשעבר הכלכלן הראשי בבנק ישראל ומרצה לכלכלה במכללת אשקלון, אמר ל"כלכליסט" כי "האמריקאים רוצים להשוות את מגרש המשחקים ושהתחרות בין המדינות תהיה בתחומים מהותיים. ישראל יכולה וצריכה לשפר את התשתיות שלה, את ההון האנושי שלה, להפחית בירוקרטיה, להוריד מסים מקומיים כמו ארנונה, להגביר את התחרותיות ולהביא לירידה במחירי חומרי הגלם והמכונות".
1 צפייה בגלריה
פרופ' אשר בלס. "בעקבות רפורמת המיסוי ישראל יכולה וצריכה לשפר את התשתיות שלה"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
עם זאת, אומר פרופ' בלס, ישנו תרחיש אחר שבו ישראל תבחר למצוא פרצות ברפורמה המסתמנת. "בעבר הרבה חברות בחרו במסלול ה'מענקים' ולא במסלול 'הטבות המס' בחוק עידוד השקעות הון. ואם רפורמה כזו תתרחש, הרי שמסלול המענקים יהיה דרמטי יותר. גם אם ינסו לחסום את המסלול, זה עשוי להיות מאוד קשה, כי ניתן להעניק הטבות בדרכים רבות כמו הכשרות מקצועיות וכדומה. כמו כן, ייתכן כי יתפתחו הטבות מס דרך יצירת נורמות חשבונאיות שונות בין מדינה למדינה".
שני אתגרים אמריקאיים
פרופ' יורם מרגליות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב מחזק את הדברים ואומר ל"כלכליסט" כי ישנו תרחיש פסימי יותר, והוא ש"מדינת ישראל במקום לתת הטבות מס תקל באופן לא ראוי ברגולציה, למשל בתחום זכויות העובדים או שמירה על הסביבה".
לדבריו, ארה"ב מתמודדת זה שנים עם שני אתגרים במיסוי חברות רב־לאומיות. "הראשון הוא רישום פיקטיבי של הכנסות במדינות עם שיעורי מס נמוכים. השני הוא העברה של פעילות כלכלית מארה"ב למדינה אחרת כששיעורי המס הנמוכים באותה מדינה הופכים את הפעילות לכדאית יותר. הרפורמה הנוכחית מבקשת להתמודד עם האתגר השני. ולכן האמריקאים מובילים הסכמה בין מדינות רבות בעולם שלפיה יגבו מחברות רב־לאומיות אשר פותחות חברות־בנות במדינות אחרות מס בשיעור מינימלי של 15%, ואם המדינה שבה מוקמת החברה גובה מס נמוך מ־15% הרי שמדינת המקור תגבה את הפער".
עם זאת, חשוב לשים לב כי גם מס של 15% הוא נמוך יותר ממס החברות האמריקאי, ויש למדינות יכולת להציע הטבות מס כדי למשוך השקעות מחברות רב־לאומיות.
