פרשנותניו-דיל הקורונה שהציע בנט לישראלים חייב לחלחל למשרד הבריאות
פרשנות
ניו-דיל הקורונה שהציע בנט לישראלים חייב לחלחל למשרד הבריאות
רה"מ הציג היום תפיסת עולם רעננה לטיפול במשבר הקורונה, שכוללת מתן יותר אמון באזרחים ופגיעה פחותה ככל האפשר בציבור. זהו שינוי תפיסתי נחוץ, אך בנט עלול לגלות שהוא בלתי אפשרי ליישום - אם תפיסת העולם החדשה לא תופנם במהרה על ידי ראש שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי-פרייס
1. ראש הממשלה נפתלי בנט הציג לפני שעה קלה את ה"אני מאמין שלו" בכל הקשור למגיפת הקורונה, שכבר ברור כי היא מרימה ראש –לא רק בישראל אלא בכל העולם עם עליית וריאנט דלתא. אם תרצו, בנט הציע מעין "ניו דיל" לחברה הישראלית לנוכח המציאות החדשה והמאוד לא סימפטית העומדת לפנינו.
בבסיס התוכנית, עיקרון פשוט: הממשלה סומכת על האזרחים ואיננה מעוניינת להעניש אותם, ובטח שלא "לכלוא אותם" (באמצעות סגרים). "ניתן למנוע יחד את התפרצות הקורונה", אמר בנט והתייחס לצורך בשיתוף פעולה, שקיפות ואמון.
2 צפייה בגלריה
רה"מ נפתלי בנט וראש שירות בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס
(צילום: אלעד גרשגורן, רויטרס)
הסיבה לכך פשוטה: הקורונה לא תלך לשום מקום בטווח הנראה לעין, ולכן יש ללמוד לחיות לצידה. זו הסיבה לכך שבנט, בסופו של דבר, חייב את שיתוף הפעולה של הציבור לביצוע הפעולות הבסיסיות ביותר: עטיית מסכות במקומות סגורים, קבלת חיסונים, שמירה על ריחוק חברתי ואי יציאה לחו"ל (באופן יוצא דופן הפציר רה"מ בישראלים שלא לרכוש כרטיסים טיסה וחבילות נופש בחו"ל).
כל אלה הם בהחלט צעדים פשוטים, שהישראלים מכירים היטב. ואולם, בנט סירב לקבוע פרמטרים או נקודות ציון שהגעה אליהן תוביל להחרפת ההגבלות. הסיבה לכך, כפי שהסביר, היא שאפשר אחרת וניתן להוריד את העקומה כבר עכשיו. "למה לרוץ קדימה ולהפחיד או לאיים על הציבור?", תהה ראש הממשלה החדש.
2. אלא שבנט עלול לגלות במהרה שהגישה שהוא מציע - שהיא סבירה לגמרי - בעייתית מאוד ליישום. ראשית, גם פרויקטור הקורונה לשעבר, פרופ' רוני גמזו, החל את דרכו עם אותה גישה, אך במהרה גילה שהמציאות היא הרבה פחות רומנטית. ובכל זאת, גמזו פעל תחת שלטונו של נתניהו שניהל את המגיפה לפי שיקולים פוליטיים גרידא וראה את האינטרס האישי-פוליטי-משפטי שלו כמטרה.
יתרה מכך, בעידן גמזו לא היו חיסונים שעדיין מונעים בכ-93% אשפוזים לרבות מחלה קשה. אלא שהקושי הגדול של בנט יהיה לא רק ב"חינוך מחדש" של הציבור בסוגיית הקורונה, אלא גם של שירותי בריאות הציבור בראשות שרון אלרעי-פרייס.
בסיבוב הקודם של הקורונה המגיפה, כאמור, נוהלה לפי שיקולים פוליטיים, ולכן הציבור הישראלי איבד לגמרי את האמון במערכות השלטון ובממשלה. צודק בנט כאשר הוא מבקש להרוויח בחזרה את אמון הציבור. אי אפשר לנצח מגיפה ללא אמון ציבורי, אלא שהציבור ישנה את התנהגותו רק כאשר משרד הבריאות ושירותי בריאות הציבור ישנו גם הם את האופן שבו הם מתנהלים.
3. טוב עשה בנט בכך שביקש "להרחיק" את המילה סגר מהשיח. איומים, מבין רה"מ, לא יעבדו כאן. וחשוב להבהיר - גם לבנט ובעיקר לאלרעי-פרייס - סגר לא יהיה. אזרחי ישראל, ילדי ישראל, עסקי ישראל, חולי ישראל, אינם מסוגלים לשאת עוד סגר אחרי השלושה שכבר היו.
אגב, הראשונה שדיברה על סגר בשבועות האחרונים היתה אלרעי-פרייס שכבר לפני שבוע הפצירה בישראלים בראיון שנתנה להתחיל להתכונן לסגר. חייבים להיות מאוד מנותקים מהמציאות ולומר זאת אחרי שלמדים על בסיס יומיומי את ההשלכות הנוראיות ומרחיקות הלכת שאותם סגרים גרמו לאזרחי מדינת ישראל ולבריאות הנפשית שלהם.
בחודשים האחרונים שירותי בריאות הציבור הפסיק לנהל סיכונים (אף שזה בדיוק תפקידו, לנהל סיכוני בריאות), ובמקום זאת ביקש להעלים אותם. התנהלות כזאת משדרת היסטריה, והיסטריה איננה איננה מדיניות. חמור מכך, האזרחים קולטים את הלך הרוח, ולכן מאבדים אמון כי היסטריה לא מאפשרת מקום להיגיון ולשיח. מי שמבקש לחסל כל סיכון לבריאות הציבור בתוך מגיפה עלול לחסל גם את הבריאות וגם את הציבור- יחד.
4. רק כאשר הציבור יבין ששירות בריאות הציבור "שינה פאזה"- הוא ישוב לשתף פעולה. מצב הדברים הוא גרוע מאוד- הציבור איננו סומך על משרד הבריאות שבמשך חודשים ניסה להסתיר טעויות טבעיות לחלוטין שביצע.
רק בתחילת השבוע, נאלצתי באופן אישי להתמודד לראשונה עם מערך הבידודים והחקירות האפידמיולוגיות –והזעזוע לא מרפה. קודם כל, הזדעזעתי לגלות את חוסר האמון של הציבור באותן מערכות: ישראלים שומרי חוק וישרים הפצירו בי לשקר ולרמות למערך החקירות בטענה שכמות הטעויות שם עצומה וכי שיתוף פעולה מצידי עלול לגרום לנזק אישי ומשפחתי.
לדאבוני, רק בדיעבד הבנתי על מה הם מדברים: רמת האטימות, ההתנשאות וחוסר היכולת להודות בטעות ולהבין מה משמעות בידוד, בעיקר כאשר מדובר בקטינים- היתה מבהילה. כאשר בכיר בשירותי בריאות הציבור אומר בלי להתבלבל "אין אצלנו FALSE POSITIVE (מקרה שבו בדיקת PCR לקורונה יוצאת חיובית בשוגג למרות שהאדם אינו נושא את נגיף) זה מציג את הבעיה במלוא תפארתה.
חשוב להבין: מיטב המומחים הישראלים במעבדות שעימם שוחחנו הסבירו כי כאשר מתבצעות 50 אלף בדיקות ביום עם התחייבות לספק תוצאות תוך 24 שעות אין מצב שלא יהיו טעויות כי ישנן לפחות 4 תחנות בדרך שבהן עלולות להתרחש טעויות.
לכן, טוב עשה מנכ"ל משרד הבריאות החדש (ולשעבר פרויקטור הקורונה) נחמן אש, כאשר ביקש לפני יומיים, לפני שהחל בתדרוך עיתונאים, להצהיר כי קרתה תקלה במערכת הבדיקות והיא ספרה פעמיים תוצאות, דבר שעיוות ושיבש את שיעור הבדיקות החיוביות. זו מהות של שקיפות, של יכולת להודות ולתקן. זאת, למרות שהתקלה לא קרתה במשמרת של אש. טוב עשה גם בנט שביקש לקצר את ימי הבידוד לשבעה על מנת להפוך את הבידוד לאירוע נסבל יותר. כך בדיוק נראה ניהול סיכונים! הרי ברור שכאשר מקצרים בידוד - הסיכון שמאומת ייצא וידביק - רק יעלה. מנגד, הסיכוי שהאזרח לא יציית ולא ישלים את ימי הבידוד (דבר שקורה יותר מדי פעמים) ירד ב-30%.
5. טוב עושה שר הבריאות ניצן הורוביץ ,שדורש להכניס לאלתר טכנולוגיות חדישות שמאפשרות לבצע בדיקה ולקבל תשובה תוך דקות ספורות. הדבר יקל מאוד על גילוי מאומתים ואפשר שגרת חיים נורמלית. השלב הבא: כפי שניתן להכניס אדם לבידוד, כדאי ליצור מנגנון שיוציא אותו באותה קלות, כאשר יש חשש לטעות.
אלו צעדים בוני אמון. קשיחות מיותרת, התנשאות, התייחסות לכלל האזרחים כעבריינים, הסתרה ואיומים - צריכים להיות מחוץ לתחום. לכן, ניכר כי בנט מבקש להביא בשורה חדשה שמאוד מתאימה לרוחו של מי שהיה הפרויקטור והפך היום למנהל הכללי של משרד הבריאות. אך הרוח החדשה הזאת חייבת לחלחל למטה. אחרת, לא יהיה "ניו דיל" ומה שהיה הוא שיהיה.
