הדיל המתגבש: בן גביר יקבל את אכיפת המקרקעין, ואז יתמוך בטלפונים הכשרים
הדיל המתגבש: בן גביר יקבל את אכיפת המקרקעין, ואז יתמוך בטלפונים הכשרים
נתניהו משלים את העברת מוקדי הכוח לשותפיו הקיצוניים. סמוטריץ' כבר שולט על המינהל האזרחי במשרד הביטחון, וכעת בן גביר ישלוט ברשות המטפלת בבנייה הלא חוקית. גם חוק הרבנים, שבעבר הכשיל, יחזור מחר לסדר היום של מליאת הכנסת
הקואליציה רוקחת דיל בין עוצמה יהודית למפלגות החרדיות: החרדים יתמכו בהעברת הרשות לאכיפה במקרקעין ממשרד האוצר אל המשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר, ובתמורה לכך הוא יתמוך ב"חוק הטלפונים הכשרים", שהגיש ח"כ ינון אזולאי מש"ס. במקביל החרדים מבקשים את תמיכת בן גביר בחוק המבקש להגדיל את הייצוג של חרדים בגופים ממשלתיים ובחוק הרבנים. מלשכת בן גביר נמסר לכלכליסט: "אכן, הרשות לאכיפה במקרקעין עולה היום להצבעה. הדבר אינו קשור לחוק הרבנים, שעדיין במו"מ ובדיונים. זה לא אחד על חשבון השני".
גורמים בש"ס וביהדות התורה אישרו את המגעים לכך, שצברו תאוצה לקראת יציאת הכנסת לפגרת הקיץ ביום ראשון הקרוב. מחר אמורה המליאה לקיים דיון בהעברת רשות האכיפה במקרקעין משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבן גביר.
העברת הרשות לשר לביטחון לאומי נקבעה בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית, שנחתם בסוף 2022. הממשלה אישרה את המהלך באפריל השנה, אבל ההחלטה לא הועברה כנדרש לאישור הכנסת, זאת מאחר שהמפלגות החרדיות, שלהן יש שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, הודיעו שיתנגדו. גם משרדי האוצר, הפנים, המשפטים והרשויות הערביות התנגדו לכך. התנגדות הרשויות והח"כים הערבים נבעה מחשש ל"אכיפה בררנית" בתחום הבנייה הבלתי חוקית מצד בן גביר.
בן גביר זעם בחודשים האחרונים על החרדים שהתנגדו להעברת האחריות המיניסטריאלית על הרשות לאכיפת מקרקעין, ובתגובה לכך מפלגת עוצמה יהודית הודיעה על התנגדות ל"חוק הטלפונים הכשרים", שמחייב את חברות הסלולר להיעתר לבקשה של מנויים לחסום להם שירותים מסוימים כגון ווטסאפ ואפשרות חיוג למספרים מסוימים. בן גביר גם הכשיל באחרונה את אישורו בקריאה הראשונה של "חוק הרבנים", המאפשר תוספת רבנים למועצות הדתיות במימון משרד הדתות. החוק נכלל היום בסדר היום של מליאת הכנסת לקראת הצבעה בקריאה ראשונה.
בש"ס וביהדות התורה רוצים להביא מחר לקריאה שנייה ושלישית את "חוק הטלפונים הכשרים", בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. כמו כן במסגרת הדיונים בין ש"ס לעוצמה יהודית נדונה התמיכה ב"חוק הרבנים", שהגיש ח"כ ארז מלול (ש"ס), שאמורה לעלות להצבעה מחר.
על פי ההצעה, השר לשירותי דת יורשה לתקצב כמות בלתי מוגבלת של משרות בשכר של רבנים, מזכירות או בלניות במועצות הדתיות. בדרך זו הממשלה תוכל לקבוע תקנים חדשים של רבנים במועצות הדתיות באמצעות הכספים הקואליציוניים, ואלה יישארו למשך שנים רבות, גם לאחר סיום כהונתה. ההצעה אושרה בוועדת החוקה חרף התנגדות נמרצת של משרדי האוצר והמשפטים. היום היתה אמורה הצעת חוק זו לעלות להצבעה בקריאה הראשונה אבל היא הוסרה מסדר היום. גורמים בש"ס אמרו שהיא תועלה להצבעה רק אם יתברר שיש תמיכה של עוצמה יהודית.
היום גם נדחתה העלאה להצבעה בקריאה הראשונה של הצעת חוק של משה גפני (יהדות התורה) להרחבת הייצוג של האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים. הצעת החוק קובעת שבכל חברה ממשלתית ייועדו משרות למגזר החרדי, בהתאם לחלקו היחסי בכלל האוכלוסייה. כמו כן בכל רשות מקומית, לרבות חברות עירוניות, ייועדו משרות לבני המגזר החרדי בהתאם ליחסם באוכלוסיית הרשות.
בקואליציה מקווים להשיג את תמיכת בן גביר בכנסת גם בחוק הרבנים וגם בחוק להגדלת הייצוג של החרדים בתאגידים ובחברות ממשלתיות. במקביל המליאה צפויה לאשר מחר בקריאה ראשונה את הצעת החוק לשינוי שיטת הבחירה של נציב תלונות הציבור על השופטים, שהגיש ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית). לפי הצעתו, המועמדות לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש על ידי שר המשפטים או 10 ח"כים, ובחירתו תיעשה במליאת הכנסת בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 ח"כים. כיום הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא ביהמ"ש העליון. הצעת החוק הוגשה בעקבות חוסר הסכמה בין יריב לוין לממלא מקום נשיא ביהמ"ש העליון עוזי פוגלמן.
