מבחן רכבקיה נירו ההיברידית: נותנת עבודה - ולא משאירה חותם
מבחן רכב
קיה נירו ההיברידית: נותנת עבודה - ולא משאירה חותם
קיה נירו ההיברידית היא פונקציונלית, מצליחה לנסוע 800 ק"מ בין תדלוקים, ואיכות הנסיעה שלה טובה. אבל בכל הקשור לנוכחות היא לא בדיוק מותירה חותם, לא מבחוץ ולא מבפנים. למי היא מתאימה? בעיקר למחזיקי מכוניות ליסינג שהמעסיקים שלהם רוצים לחסוך
מעטים הם המקרים שאפשר לומר שהמכונית שהיא כוכבת האירוע אינה המכונית הנבחנת, אבל זה בדיוק המקרה של קיה נירו ההיברידית. מכונית שבן לילה הפכה רלבנטית מאוד בגלל מכונית אחרת. וגם בגלל שינויים במס הקנייה. לפני כמה חודשים הודיעה יבואנית קיה שנירו המשפחתית כבר לא תשווק בישראל בגרסה בעלת הנעת פלאג־אין הייבריד, אלא בגרסה חשמלית ובגרסה היברידית בלבד.
למעשה, עד כה לא היתה בישראל בכלל גרסה היברידית. מדוע זה קורה? בגלל המיסוי. על רכבי פלאג־אין הייבריד הוטל מס קנייה יחסית גבוה של 83%, ואין יותר טעם לייבא אותם. במקביל התרחש עוד אירוע מעניין: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן החליט שסחורות לא ייוצאו יותר מטורקיה לישראל וזה גם כולל מכוניות. וכך טויוטה קורולה, רבת־המכר של קבוצת המשפחתיות, נעלמה מהשוק הישראלי. היא עוד תשוב.
אבל בינתיים השוק נותר עם מכונית משפחתית היברידית אחת בלבד, יונדאי אלנטרה. ואלנטרה היא מכונית בתצורת סדאן, כלומר משפחתית. נירו, אשר חולקת עם אלנטרה לא מעט מכלולים, בכלל אינה משפחתית סדאן, היא גם לא רכב כביש־שטח, היא משהו בין לבין.
הדור הקודם של קיה נירו נראה בגרסה הרגילה כמו אמבולנס שנשאר יותר מדי זמן בשמש וקצת נמס. יש גם גרסה עם גג מוגבה שנראית כמו אמבולנס משודרג, במיוחד בשחור. הדור החדש של קיה נירו נראה יותר טוב, אבל עדיין קשה לומר שמדובר ברכב נאה. קיה היא יצרנית שיש בה כמה מעצבים מטורללים לחלוטין שתכננו את 6 EV החשמלית, את סטינגר המטורללת, את 9 EV הענק. את נירו החדשה תכננו עם סרגל ומד זווית. זו מכונית שבמבט ראשון קל אולי לזכור שיש לה פנסים, או פגוש. לא יותר. אחרי שמסובבים את הגב קל לשכוח איך היא נראית. בפנים אותו סיפור, נירו היא מכונית בלתי זכירה, זו מכונית שמיועדת בראש ובראשונה למחזיקי מכוניות ליסינג שהמעסיקים שלהם רוצים לחסוך. מה שכן, היא מאוד פונקציונלית. חשוב לזכור: מכונית המבחן היא ברמת הגימור הבכירה EX. ברמת הגימור היותר בסיסית, זו שרבים יקבלו בליסינג, יש מחסור מסוים באבזור, כמו בפתחי מזגן אחוריים.
תנוחת הישיבה של נירו טובה. קל מאוד למצוא בה ישיבה נוחה. הפלסטיקים של תא הנוסעים קודרים, אבל בנויים היטב. כמו יצרני רכב רבים, קיה שילבה במכונית הבנזין שלה אלמנטים של המכוניות החשמליות, למשל המסכים, אבל זה של נירו רחוק מאוד ממה שיש בקיה 6 EV - וטוב שכך.
התפעול של מערכת המולטימדיה של קיה יחסית נוח, יש לה מקדימה כמה וכמה שקעי טעינה. יש בקרת אקלים יעילה, אבל מערכת המולטימדיה אוהבת לפעמים לנתק מכשירים סלולריים וזה לא כל כך נעים. במפתיע, לנהג אין מושב עם כיוון חשמלי. גם אין לו ידיות נדרשות להעברת הילוכים מגלגל ההגה. חבל.
מאחור נירו החדשה אמורה להיות נוחה ומרווחת מהדור הקודם. מרווחת היא כן, נוחה היא פחות. מבחינת האבזור האחורי, יש הכל: שקעי טעינה שממוקמים דווקא במשענות של המושבים שמלפנים, גימיק מדליק שקיה אוהבת, יש שני פתחי מזגן שאינם קיימים בגרסה הבסיסית ויש גם שפע של תאורה. אבל הספסל עצמו לא מרגיש נוח. זו פונקציה של גובה הישיבה ושל כרית מסעד שמשום מה היא יחסית קשה. אולי מדובר בבעיה רק של רכב המבחן, אבל בכל מקרה כדאי לשבת זמן רב מאחור כדי להבין לבד. תא המטען מרווח. בניגוד למכוניות סדאן, כאן יש פתח הטענה מכובד מאוד.
קיה נירו נוסעת ונוסעת. היא לא חשמלית, אין בכלל מה לדאוג על הטווח. יש לה מנוע בנפח 1.6 ליטרים ומערכת סיוע חשמלית, כלומר היא היברידית. מי שלוקח מכונית כזאת בליסינג, או רוכש, עושה זאת כדי לחסוך.
חדשות טובות: נירו חסכונית מאוד, צריכת הדלק מגיעה בקלילות ל־20 ק"מ לליטר, לפעמים גם יותר טוב. תיבת ההילוכים אוטומטית כפולת מצמדים, ויש גם מצב ספורט שהשפעתו מוגבלת. בסך הכל המערכת עובדת היטב. נירו יכולה לנסוע 800 ק"מ בין תדלוקים של המכל הקטן. החסרונות הם שמנוע הבנזין מעט רועש בתאוצות, ובמהירות גבוהה קשה שלא לשים לב שלנירו חסר כוח. איכות הנסיעה טובה, בין היתר הודות להחלטה של קיה שלא לצייד את הנירו בצמיגים ספורטיביים נמוכי חתך. זו לא מכונית עם שאיפות ספורטיביות כלשהן, היא צריכה לתת עבודה.
בסופו של יום, קיה נירו בגרסה ההיברידית נועדה פשוט לעבוד, להיות יחסית חסכונית, להגיע ממקום למקום. ככזו מדובר במכונית שעושה עבודה סבירה. מדוע רק סבירה ולא טובה? בגלל המחיר. היא עולה 179 אלף שקל. שלא במפתיע, גם יונדאי אלנטרה המשפחתית עולה 179 אלף שקל. כיום בישראל מי שבוחר ברכב צמוד ממקום העבודה מקבל הטבת מס של 500 שקל אם הוא יבחר ברכב היברידי, או 1,200 שקל אם יבחר ברכב חשמלי. כיום יש לא מעט חשמליות סיניות בסביבות מחיר זה, אך הן מציעות בעיקר מסכים צבעוניים, רעש וצלצולים ואיכות נסיעה ירודה למדי. נירו, בסיסית ככל שתהיה, יותר טובה ממכוניות הצעצוע האלה. בהתחשב במצב בשוק, זו בחירה טובה כרכב צמוד ונטול יומרות בליסינג. ברכישה פרטית, כלומר מצב שבו תשימו את כספכם אצל היבואן, יש בחוץ אפשרויות יותר טובות, כולל חשמליות.
אהבנו
חסכונית
אהבנו פחות
אנונימית, אבזור חסר
מתחרים
יונדאי אלנטרה
לסיכום
היברידית יעילה במחיר שכדאי רק בליסינג
